יום חמישי, 15 בינואר 2015

בראשית י"ט - פרשנות

פרק י"ט הוא בעיקר פרק על אלימות מינית.

הפעם הראשונה היא כאשר בני העיר סדום דורשים מלוט להוציא את אורחיו לאנשי העיר כדי שיידעו אותם.
ככל הנראה הכוונה כאן היא לידיעה מינית ולא רק כדי להכיר אותם. יש פה רצון לאנוס את האורחים ולהתעלל בהם מינית (אגב, ניתן להשוות את הפרק לסיפור פילגש בגבעה אבל זה כבר פוסט אחר).

הפעם השנייה היא כאשר לוט מסרב לאורחים ומציע להם את בנותיו. נראה שלבנות כאן אין שום יכולת להגיב, התנ"ך לא אומר מה הן חשבו או הרגישו כאשר אביהן הציע אותן לאנשי העיר כדי שיתעללו בהן מינית.
הבנות אינן מגיבות, נראה שהן דיי פסיביות לעומת לוט האקטיבי שמיד מוצא פיתרון כדי להגן על אורחיו.
יש כאן בעצם גינוי ללוט, שחשיבות אורחיו עולה על שלומן של בנותיו, הוא מסרסר בהן כדי להציל את האורחים. בהמשך הפסוקים מוזכר שכל אחת מהן הייתה נשואה, מה שגם מעלה את השאלה, איפה הבעלים שלהן, מדוע הם לא מגיבים על הרצון לתת את הנשים שלהן לאנסים.

הפעם השלישית היא כאשר לוט ובנותיו במערה. הבנות בטוחות שהם האחרונים באנושות ואם לא יישכבו עם אביהן האנושות תיכחד. לכן כל אחת מהן בתורה משכרת את אביה ושוכבת איתו ללא ידיעתו. יש כאן אונס, בנותיו של לוט אונסות את אביהן.
ניסו להצדיק זאת על ידי כך שרצו להציל את האנושות, יש אומרים שבעצם התנקמו בו על כך שמיהר למכור אותן לאנשי העיר כדי להציל את אורחיו.

כך או כך, כולם בסיפור הקשורים לאלימות המינית נענשים בהתאם:
  • אנשי העיר נענשים בכך שהם מסונוורים ולאחר מכן העיר מושמדת.
  • לוט נענש על ידי כך שבנותיו אנסו אותו, יש כאן אפילו עיקרון של מידה כנגד מידה: לוט רצה להציע את בנותיו לאנשי העיר כדי שיאנסו אותן ובסוף הן אנסו את אביהן.
  • בנותיו של לוט נענשות על ידי כך שמהבנים שיילדו יצאו עמים שהתנכלו לעם ישראל ולאחר מכן בתורה אף חוקקו חוק האוסר להתחתן איתם לעולם ולקיים איתם קשרים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה