‏הצגת רשומות עם תוויות דה מרקר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דה מרקר. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 12 ביולי 2016

איך ללמד מורים להיות טובים יותר (כתבה של דה מרקר)

קישור לכתבה - http://www.themarker.com/wallstreet/1.2999213

בכתבה מדברים על כך שמקצוע ההוראה הוא בין היחידים בהם לא משנה מה הותק של העובד, הוא עדיין נדרש לעשות את אותו דבר.

אנחנו המורות מלמדות אותו דבר כל שנה, התלמידים משתנים אבל לא חומר הלימוד. אין ספק שהדבר יכול לשחוק וגם פערי הגילאים שנוצרים תורמים לכך.

לכן לאחרונה החלו מחקרים ופרויקטים חדשים אשר מנסים ללמד את המורים כיצד ללמד יותר טוב. בכתבה מתוארות כמה טכניקות בהן משתמשים חלק מהמורים כיום והם טוענים שהן אינן יעילות.
הטכניקות הרצויות כיום הן תכנון שיעורים בצורה מדוייקת, לתת משימות לתרגול ולהכין שיעורים אינטראקטיבים.

דרך נוספת בה ניתן לשפר את לימוד המורה הוא על ידי תרגול מההתחלה. כיום רוב המורים לומדים את מקצוע ההוראה בתיאוריה ורק לאחר שהם מסיימים מוצאים עבודה בהוראה, לוקח כמה שנים עד שבונים שיטה ודרך לימוד.

אני יכולה להעיד על עצמי שמאז שהתחלתי ללמד שיניתי את שיטות הלימוד שלי, למדתי מה מתאים לי ומה נוח לי, למדתי מה נוח לתלמידים ואיך קל להם יותר, איך אפשר לעניין אותם יותר ואני משתדלת להמשיך לקרוא מאמרים, כתבות, מחקרים וספרים כדי ללמוד עוד ועוד שיטות ודרכים חדשות.

הכתבה אומנם מדברת על מדינות אחרות, אני מקווה שגם בארץ ישכילו להתחיל את השינוי הזה. לא רק ללמד תיאוריה אלא להכניס מורים חדשים מההתחלה לכיתות שיתרגלו. כיום יש עבודה מעשית ושנת סטאז', זה לא מספיק. צריך מעבר, צריך ללמד אותם טכניקות שונות ללימוד, ללמד את המורים להיות יצירתיים וללמד אותם איך ללמד את החומר הכי טוב שאפשר.

כדאי לעשות בדק בית, לא להסתכל על ציונים, זה לא תמיד משקף את עבודת המורה. יש לצפות בשיעורים, גם בשיעורים של מורים ותיקים, לעשות קבוצות דיון, סיעור מוחות, לאחד קבוצות וכיתות לפעמים, לחלוק רעיונות וחומרי לימוד.

דרך נוספת שכבר דובר עליה בעבר היא נושא ההשתלמויות. לעשות השתלמויות מועילות יותר שיעזרו למורים בעבודתם ויתרגלו אותם וכך הם יוכלו ללמד את התלמידים בצורה הטובה ביותר.

לטווח הרחוק שני הצדדים, המורות והתלמידים, ירוויחו.
חשוב לזכור שהשינוי לא יקרה בבת אחת, זה משהו שייקח כמה שנים, אבל גם החברה תרוויח מכך, המורים יכשירו דורות שיוכלו לחשוב באופן עצמאי, ללמוד באופן עצמאי ולהתמודד עם בעיות ועוד בצורה עצמאית ובדרך הכי טובה.

יום חמישי, 23 ביוני 2016

איך משפרים את החינוך? (כתבה של דה מרקר)

קראתי את הכתבה, היו הרבה חלקים שאני מסכימה איתם ולדעתי יש ליישם בהקדם במדינה שלנו אם אנחנו רוצים לחזק את החינוך.

לינק לכתבה - http://www.themarker.com/wallstreet/1.2966384

לדבריו, "זה אומר השקעה גדולה בשנים המוקדמות בתקציבים כמו מימון חופשת לידה, הוראה ביתית, מעונות יום וגני ילדים איכותיים. זה אומר להשקיע במורים טובים ולוודא שיש להם את המשאבים הטובים ביותר כדי ללמד".

מסכימה עם הדברים, אין ספק שמימון חופשת לידה והארכתה (אגב, בחודש האחרון חזר המאבק למען הארכת חופשת הלידה) יכולה לעזור בגלל שהדבר מחזק את הקשר בין ההורה לילד.

בנוגע להוראה ביתית, לא לכולם זה מתאים, בעיקר לא בישראל, אבל כן הייתי מציעה לנסות משהו בסגנון ולנסות להעניק להורים כלים שיוכלו לעזור להם לעזור לילד.

כך בשיעורי בית, הדעות חלוקות בכך, שהשיעורים הופכים לשיעורים של ההורים, אבל אפשר לעשות זאת אחרת, לא לקרוא לזה שיעורי בית, לא לבקש שיגישו אותם בכיתה, אלא לקרוא לזה שיעורי העשרה.

המורה נותנת בכיתה משהו קליל, מעין חזרה קצרה על החומר בכיתה או על החומר שילמדו בשיעור הבא, ההורה יושב עם הילד וחוזר איתו על החומר.
שוב, הדבר מחזק את הקשר בין ההורים לילדים כי הם מבלים זמן איכות ביחד, בנוסף הדבר מקדם את הילד.
ישנם הורים המתקשים בכך, ולכן יש להקים מעין בתי ספר להורים (יש כיום בישראל מקומות כאלו) או קורסים קצרים או עזרה אישית להורים.
המטרה היא לא להשאיר את ההורים לבד במערכה שיתמודדו לבד בעניינים לימודיים של הילד אלא שתהיה להם עזרה.

מעונות יום וגני ילדים איכותיים - אין ספק שפה מתחיל בסיס החינוך שישפיע על התנהלותם התלמידים בעתיד. 
לוקחים גננת מוסמכת שיודעת לטפל בילדים וגם מבינה בחינוך, שהרי טיפול וחינוך אילו שני דברים שונים! כדאי לדאוג שיהיו גני ילדים קטנים יותר מבחינת כמות ילדים, להקפיד שתהיה לגננת סייעת ויותר (שוב, במדינת ישראל יש בשנים האחרונות דיונים רבים בנוגע להכנסת סייעת שנייה לגני ילדים), וגם הסייעות האלו צריכות להבין ולדעת חינוך! 
טיפול וחינוך הם שני דברים שונים!

השקעה במורים - החל מיסודי ועד לתיכון, יש לדאוג כמובן שכל מורה עבר את המסלול הרגיל, תואר ותעודת הוראה, אולם יש לוודא שיילך להשתלמויות. רוב המורים הולכים להשתלמויות, אך לצערי, מניסיון שלי, לא תמיד אני לומדת כלים משמעותיים שיעזרו לי כמורה. לכן על משרד החינוך לנסות ולפקח על ההשתלמויות, לוודא מה הן מציעות וגם לוודא שיש למורים אפשרות ליישם את הנלמד שם בכיתה, לא רק להעשיר את הידע שלהם.

גרג לנדסמן, עליו נכתבה הכתבה, הוא מפתח תוכניות חינוך עצמאיות בארה"ב. מערכת החינוך בישראל צריכה לקחת את עצמה בידיים ולהתחיל לפעול בעצמה למען חינוך הילדים במדינה, לא צריך להגיע למצב כזה שיש רשתות חיצוניות, מערכות חינוך אחרות ועוד אשר מחנכות את הילדים, מערכת החינוך הממשלתית צריכה לדאוג לכך.

אומנם מדובר פה על תוכנית חינוך עצמאית שנעשתה בארה"ב אך אפשר לקחת ממנה רעיונות וליישם ברמה ממשלתית!

השותפים בתוכנית מיפו את הצרכים החינוכיים של סינסינטי וסימנו שש קטגוריות גיל קריטיות בהתפתחות החינוכית של ילדים: הכנה לגן, קריאה בכיתות נמוכות, מתמטיקה בחטיבות ביניים, זכאות לבגרות, רישום לבתי ספר להשלמת בגרויות והשלמת בגרויות. לפי התוכנית, המפתח לשיפור בהישגי התלמידים טמון בקהילה: עבור תלמידי חטיבות ביניים גויסו עשרות אנשי עסקים ועורכי דין מהפירמות המובילות באוהיו, במטרה להעביר להם שיעורי תגבור ולשמש עבורם מנטורים ומודלים לחיקוי; לצעירים בני 18 ויותר שלא גמרו תיכון, הוקמה התוכנית Talent Pipeline Initiative, שבמסגרתה מאות מעסיקים איפשרו לתלמידים שהשלימו בגרויות להתמחות אצלם כדי לפתוח עבורם אופציות תעסוקתיות בעתיד, ומתוך תפישה שהחשיפה לשוק התעסוקה תסייע לשיפור הישגיהם.
לבוגרי תיכון שהתקשו במתמטיקה הוקמו עשרות חממות מיוחדות שסיפקו סיוע מקיף - לימודי, רגשי וחברתי. מעל הכל, הוקמו בתי ספר מיוחדים לגיל הרך עבור אלפי ילדים בגילי שלוש־ארבע, במטרה לחזק ילדים חלשים.
זה לא כל כך קשה לעשות את מה שהם עשו. אפשר גם להעתיק במקרה הזה, זה לא בושה! להיפך, זה יכול מאוד להועיל לדור עתיד.
לקראת סוף הכתבה נאמר שהמודל מיושם בארץ אולם מוזכרים רק שני מקומות, קרית מלאכי ואשקלון. הרעיון צריך להיות מיושם בכל הארץ ושוב, לא דרך קרן חיצונית אלא משרד החינוך עצמו! אתם אחראים על החינוך אז תעשו את זה בעצמכם, אל תיתנו לאחרים לעשות זאת ותחשבו שבזה סגרתם פינה.
להיפך, מערכת החינוך בישראל צריכה לעשות מהפך, להתחיל את הרעיון הזה בכל עיר ובכל בית ספר.
ותזכרו שינוי זה לא משהו שקורה בבת אחת, במיוחד לא במערכת החינוך, שינוי קורה בתהליכים של שנים. צריך יציבות וצריך התמדה!

יום רביעי, 7 בינואר 2015

כתבות בנושא חינוך בעולם - מתוך דה מרקר

מה אנחנו יכולים ללמוד ממערכות חינוך אחרות בעולם?

1) קופצים כיתה // סיפור הצלחה חינוכי: בלי מבחנים עד כיתה י"א והפסקה של 15 דקות בכל שעה
מאז שנות ה-70 חוללה פינלנד מהפכה בבתי הספר שלה, השאירה את הציונים בצד והתברגה בצמרת החינוך העולמי ■ ד"ר פאסי סאלברג, חוקר חינוך ויועץ ל–OECD, מספר איך היא עשתה זאת ■ סדרת כתבות חדשה

http://www.themarker.com/news/education/1.2065934


2) כך הפכה שנחאי למעצמת החינוך המובילה בעולם
רפורמת החינוך בשנחאי, עיר בת 23 מיליון תושבים, התמקדה דווקא בהשקעה כלכלית ופדגוגית בשכבות החלשות ■ התוצאות מדהימות: העיר הגיעה למקומות הראשונים בדירוג העולמי בקריאה, במדעים ובמתמטיקה

http://www.themarker.com/news/education/1.2112027


3) כשהמורה מרוויח 4 מיליון דולר בשנה: איפה גדלים הילדים החכמים בעולם?
שלושה תלמידי תיכון אמריקאים שנשלחו לפולין, קוריאה הדרומית ופינלנד סייעו לחוקרת אמריקאית לגלות כמה תובנות מפתיעות על המדינות שבהן גדלים "הילדים החכמים בעולם" ■ מהרצינות הפולנית ועד תרבות המורים הפרטיים המיליונרים והמזוכיזם הקוריאניים - המסקנה דומה: יש לאתגר את התלמידים

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2103658


4) המורה, שכחתי את הסמארטפון בבית
ווייד רוברטס עשה אקזיט מוצלח מאפליקציה שיצר לפייסבוק, ובחר לפנות לתחום הטכנולוגיה החינוכית ■ הוא הקים פלטפורמה שבה מורים משתפים שיעורים באפליקציה שלו. לקראת כנס חיפה לחינוך הוא מספר איך דווקא הסמארטפונים יכולים לחולל שינוי לטובה בכיתה

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2103668


5) המתכון הסודי להצלחה בבית הספר: ללמד פחות, ללמוד יותר
תושבי סינגפור הצליחו ליצור מערכת חינוך הישגית ותחרותית המבוססת על משמעת קפדנית - ועכשיו הם מחפשים תשוקה

http://www.themarker.com/news/education/1.2091002

6) כבר לא "מפעל נקניקים של בחינות" // ספורט ושירה בבי"ס במקום מבחנים
בעוד אנגליה דוהרת במלוא הקיטור לעבר ארה"ב והופכת את מערכת החינוך שלה להישגית, בסקוטלנד מעודדים גיוון ויצירתיות ■ כתבה שלישית בסדרה

כתבות בנושא חינוך בישראל מעיתון דה-מרקר


1) בדיקת TheMarker // גם הילדים שלכם? בתי הספר הגרועים בישראל
מערכת החינוך כשלה בניסיונה לשפר את עתידם של תלמידים מרקע כלכלי נמוך ■ בדיקת TheMarker, המבוססת על תוצאות מבחני המיצ"ב, מגלה התאמה בין הישגים נמוכים של בתי ספר לאשכול החברתי־כלכלי של היישוב

http://www.themarker.com/news/education/1.2105427


2) איפה צפוף יותר - בכלא או בבית הספר?
כ-15% מתלמידי היסודי בתל אביב וכרבע מהתלמידים בראשון לציון לומדים בכיתות של 35 תלמידים ויותר ■ המצב חמור במיוחד ביישובים הערביים, שבהם לא נבנו כיתות חדשות במשך שנים ■ מורה במרכז הארץ: "אני מרגישה כמו במפעל שמנצל ילדים בסין"

http://www.themarker.com/career/1.2090181


3) חשיפת TheMarker // מהם בתי הספר הטובים בארץ וכיצד הכנסת ההורים משפיעה על ציוני הילדים
דירוג בתי הספר לפי נתוני מבחני המיצ"ב בשיתוף אתר מדלן מצביע על פערים גדולים בחינוך בין ערי המרכז ליישובי הפריפריה ■ בתי הספר הפרטיים, שעורכים מיונים וגובים שכר לימוד, מככבים בראש הטבלה ■ משרד החינוך: "נתוני המיצ"ב האחרונים מצביעים על צמצום פערים"


http://www.themarker.com/career/1.1853060


4) Techono.me // "תלמידים באים לבית ספר ומתים משעמום, ננסה לעשות שינוי בחינוך"
הסטארט-אפ לרני, שהקימו ותיקי ההיי-טק הישראלי דב מורן, מריוס נכט, רני כהן והח"כ לשעבר דדי צוקר ומתחרה בתחרות טקונומי 2012, ינסה לעודד את הלימוד בבתי הספר באמצעות טאבלטים

http://www.themarker.com/technation/1.1849780


5) חשיפת TheMarker // מהם בתי הספר הטובים בארץ וכיצד הכנסת ההורים משפיעה על ציוני הילדים
דירוג בתי הספר לפי נתוני מבחני המיצ"ב בשיתוף אתר מדלן מצביע על פערים גדולים בחינוך בין ערי המרכז ליישובי הפריפריה ■ בתי הספר הפרטיים, שעורכים מיונים וגובים שכר לימוד, מככבים בראש הטבלה ■ משרד החינוך: "נתוני המיצ"ב האחרונים מצביעים על צמצום פערים"