יום שבת, 13 בספטמבר 2014

תוכנית הלימודים בתנ"ך

תוכנית הלימודים כיום בתנ"ך היא מאוד ארוכה וקשה ללמידה. בתור מי שהייתה תלמידה לפני 10 שנים בערך אני זוכרת את לימודי התנ"ך לטובה, לא היה הרבה חומר ללמוד והבגרות הייתה בסדר גמור. 10 שנים אחרי בתור מורה אני רואה את הבגרות בתנ"ך, את החומר, ונדהמת מכמות החומר שמצפים מילדים לזכור.

אין ספק, בסופו של דברים הילדים ייזכרו את כל החומר לבגרות וגם יצליחו בה אם הם ילמדו טוב ויעבדו על שאלות במהלך השנה, אבל בסופו של דבר הדבר מוציא את הכיף מהלמידה.
מטרתנו כמורים היא לא רק ללמד ילדים חומר, לגרום להם לשנן אותו בע"פ ושיקיאו אותו במבחן, המטרה שהם גם יהנו מהלמידה, שיאהבו ללמוד דברים חדשים, שיכירו דברים חדשים. אם נתייחס לתנ"ך, הייתי רוצה שהתלמידים יילמדו יותר את הסיפורים ואיך אפשר לפרש בצורה שונה כל סיפור ומה שקורה שם.

כיום, בתור מורה מגישה לבגרות, זה קשה. אני מרגישה שקשה לתלמידים להתחבר ללימוד תנ"ך ולתנ"ך עצמו בגלל הלחץ מהבגרות, הם פחות רוצים לשמוע וללמוד על דברים מעניינים על התנ"ך בעיקר בגלל שיש להם בגרות בסוף שנה, הם רוצים להספיק את כל החומר, ללמוד טוב ולהוציא ציונים טובים בבגרות, כל הלמידה וההנאה מהתנ"ך נדחקת הצידה.
המורה גם היא בלחץ להספיק את החומר, להצליח ללמד את התלמידים הכל עד פסח ולוודא שהם יידעו את החומר גם ויצליחו במבחן.

בנוסף בתור מורה קשה לי לאחרונה ללמד את אותו חומר עוד הפעם מחדש, וכל כיתה לעבור על אותו חומר, גם אם החומר עוסק בסיפורים ופרקים יחסית קלים להבנה, עדיין יש תחושה של חזרה משעממת למורה.
לדעתי, כדי שהמורה פחות תשתעמם רצוי לשנות את תוכנית הלימודים כל שנה, אין צורך בספר לימוד, מיותר! גם ככה הם משתמשים רק בספר התנ"ך בבגרות, אם כבר הם מגיעים לבית הספר ויושבים בכיתה עם מורה, אז שהמורה תלמד אותם את כל הפרשנויות והסיפורים מהתנ"ך. יהיה יותר מעניין וקל.

אפשר למשל לבחור נושא שנתי, כמו שבחידון התנ"ך כל שנה בוחרים נושא ולפי זה בוחרים את הפרקים שיש ללמוד, אפשר לעשות אותו דבר בבחינת הבגרות בתנ"ך, זה לא דורש יותר מדי עבודה, במיוחד אם ביטלנו את ספרי הלימוד והתלמידים לומדים רק מהתנ"ך. זה גם לא דורש יותר מדי עבודה מצד המורה מכיוון שכיום יש המון ספרי לימוד מהם המורה יכולה לקחת רעיונות, המורה יכולה גם לחפש חומר באינטרנט, יש מצגות, סיכומים, רעיונות ופרשנויות, הכל.

עוד הצעה, לקצר את החומר לבגרות, כבר עכשיו שר החינוך משנה את המבנה של בחינות הבגרות: 30% עבודת חקר פנימית בבית הספר ו-70% בחינת בגרות. זה מעולה, פחות חומר ללמוד, ובעבודה התלמידים לומדים לבד את הסיפור ולומדים פרשנויות חדשות לבד, אבל בכל זאת יש מקום לקצר את החומר.
עדיף ללמד ספר אחד מהתנ"ך או סיפורים נבחרים במשך שנה שלמה ולהתעמק במה שיש מעבר, התנ"ך רומז לנו להרבה דברים אחרים ומקרים אחרים, ובנוסף ברגע שיש למורות זמן ללמד והן לא בלחץ לסיים חומר לבגרות, אפשר גם לקשר את החומר למציאות של ימינו, ולא חסר דרכים לכך.

הצעה נוספת, שכדאי לחשוב עליה ברצינות, אם כבר עושים בחינת בגרות, צריך לעשות אותה בשנה אחת. כיום לומדים במשך שנתיים לבגרות בגלל כמות החומר הגדולה, אפשר לקצר את החומר, להפוך את הלמידה למהנה יותר ובנוסף התלמידים ייגשו בסוף השנה למבחן.

יש שיגידו שלא כדאי, חלקם יהיו כאלה שחושבים על טובתם האישית, הרי אם התלמידים יילמדו רק פרקים נבחרים, וניגשים לבגרות בסוף השנה, זה אומר פחות שעות לימוד, פחות משכורת, פחות מורים, אבל חשוב לזכור שלא תמיד אנחנו המורות זה העיקר, אלא יש לחשוב גם על התלמידים.

אנחנו רוצים שהתלמידים ייהנו מהלימוד, שיפיקו את המירב וגם ללמד אותם להיות אנשים ערכיים ומוסריים, נוכל להגיע לזה אם נשים פחות דגש על למידה מרובה של פרקים בתנ"ך ולבחור למשל את הפרקים שעוסקים במוסר או כל נושא אחר ועל זה התלמידים ייבחנו בסופו של דבר, ויש להניח שאת הלימוד של התנ"ך בצורה הזו הם ייזכרו יותר לאורך זמן מאשר כמה ארוכה הייתה הבגרות.