יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

השוואה בין סיפור יעקב בבאר לבין סיפור משה בבאר

ישנם קווי דמיון בסיפור הבאר בין משה ליעקב.

משה ברח ממצרים כי רצו להרוג אותו והגיע לבאר.
טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר. (שמות ב') 
כך גם יעקב ברח מאחיו עשיו שרצה להרוג אותו והגיע לבאר.
א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי-קֶדֶם. ב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה-שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ--כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל-פִּי הַבְּאֵר. ג וְנֶאֶסְפוּ-שָׁמָּה כָל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן עַל-פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ. (בראשית כ"ט)

שניהם לבד השקו צאן רב - עבודה פיזית קשה.

שוני: משה היה צריך לריב עם הרועים האחרים שניסו לגרש את בנות יתרו.
טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן. יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם. (שמות ב')
ואילו יעקב הזיז את האבן שכיסתה את פי הבאר בעצמו. יעקב בנוסף מנשק לרחל.
י וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. (בראשית כ"ט)

בשניהם הבת/בנות רצה לספר לאביה מה קרה ליד הבאר והאבא אומר לבת/בנות להזמין את הזר הביתה.
משה: . יח וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. יט וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן. כ וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. (שמות ב')

יעקב: יב וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ. (בראשית כ"ט)

השוני הוא שאצל משה הן לא מכירות אותו והוא אכן זר להן, הן אף חושבות שהוא מצרי.
אצל יעקב היא יודעת מי הוא, הוא מציג את עצמו בפניה.

נקודת דמיון נוספת היא שבשני הסיפורים האיש מסכים להישאר לשבת יחד עם האב ושאר המשפחה ואף מתחתן בסוף עם אחת מהבנות. משה עם ציפורה ויעקב עם רחל (כוונתו המקורית הייתה להתחתן רק עם רחל ולכן הוא עבד עבורה במשך 7 שנים, אך לבן רימה אותו ונתן לו את לאה במקומה, לכן הוא עבד עוד 7 שנים ובעצם התחתן עם שתי נשים).

יעקב: יד וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה; וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ, חֹדֶשׁ יָמִים...יח וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה. (בראשית כ"ט)

משה: כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה. כב וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם: כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. (שמות ב')

יום שני, 9 בדצמבר 2013

תמיד יש הסבר..

לכל דבר בעולם ולכל מה שקורה יש הסבר. הבעיה מתחילה כשיש כמה הסברים ומן הסתם אנחנו לא מקבלים את כולם. חלק מאמינים בהסבר אחד וחלק מאמינים בהסבר אחר.

ניקח לדוגמא את עשר המכות המופיעות בספר שמות. רבים מתקשים להאמין שזה באמת קרה, בזה אחר זה נחתו מכות טבע על המצרים במטרה לשכנע את פרעה שישחרר את בני ישראל לחופשי.

כיצד ניתן להסביר את המכות?

הסבר אחד הוא לפי הגישה שאלוהים כתב את התורה ולכן נעשה נס והמכות הן מאלוהים.

הסבר אחר הולך לטבע ומנסה לחקור האם הטבע גרם לכך שהמים הפכו לדם/אדומים כדם וזה התחיל את שרשרת התופעות (עשר המכות) שבאו בעקבותיו.

בזמן האחרון התפרסמו כמה כתבות על מקורות מים אדומים כדם כאשר לכל מקרה כזה יש הסבר שונה.

מעורר אימה: נהר הדם המסתורי שצץ בסלובקיה



ההסבר לכך לפי הכתבה: שהדבר נגרם בסך הכל בשל מסנן פגום בבית מטבחיים סמוך, שבדרך כלל משמש לניקוז הדם לבריכה סמוכה לפני שפולט את הנוזל המוסנן בחזרה לטבע.


מכת דם: מי הים הפכו לאדומים

.

כאן נצבע הים חוף בונדי באוסטרליה
ההסבר לכך לפי הכתבה: פריחה של אצות שינתה את צבע המים


קטע מנהר היאנג-צה בסין הפך אדום כדם



ההסבר לפי הכתבה:

המשרד לאיכות הסביבה בעיר הסביר בדוח רשמי שהצבע נגרם בגלל חול אדום שנסחף במורד הזרם בעקבות שיטפונות שאירעו לאחרונה באזור. לדברי המשרד אין עדויות להזרמה בלתי חוקית של שפכים.

על פי דיווחים מגולשים באתרי האינטרנט, התושבים מטילים ספק בהסבר של הרשויות והם מאמינים שהצבע האדום נגרם מהזרמת שפכי תעשייה. צ'ונג-צ'ינג היא המרכז התעשייתי הגדול ביותר בדרום מערב סין.

עוד מוסיפים בכתבה מידע איך מים יכולים להיפך לאדומים:
מה יכול להפוך מים לאדומים
צבע אדום במאגרי מים מתוקים או באוקיאנוס נגרם בדרך כלל מהתפרצות של אצות אדומות ובאזורים מסוימים התופעה היא טבעית לחלוטין.

במרבית המקרים התפרצות האצות האדומות, שחלקן רעילות, נגרמת מעודף של חומרי הזנה במים שהם בדרך כלל תוצאה של הזרמת שפכים תעשייתיים למקור המים. חומרי הזנה נמצאים בשפע גם במי הנגר של שדות חקלאים המכילים עודפים של דשנים והם עשירים בעיקר בחנקן ובזרחן.

לסיום:
מעין מאמר שמצאתי באינטרנט עם הסבר על עשר המכות: עשר מכות או תופעת טבע?
ואל תשכחו, אל תתנו לאחרים להגיד לכם במה להאמין, תבחרו אתם במה להאמין



הערה: כל התמונות לקוחות מתוך הכתבות המצורפות בלינק.

מורים, מורות ודברים שלא עושים

אומרים שמורים הם גם בני אדם, אומרים שמורים הם לא מושלמים, אומרים שמורים עושים טעויות גם, אבל על דברים כאלה?! אין סליחה ואין מחילה!

לצערי גם דברים כאלה קורים לא מעט בארץ ובעולם.

מורה הכריחה ילד בן 10 לקפוץ אל מותו מגג מגדל http://news.walla.co.il/?w=%2F16%2F2691076

מורה מרחובות קיימה יחסי מין עם 5 תלמידים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3083493,00.html

ארה"ב המורה פיתתה את התלמיד http://www.news1.co.il/Archive/001-D-140949-00.html

המורים ניצלו מינית תלמידים – וקיבלו עונשים קלים
http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-34947e52343d241004.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1898243326

יום שני, 2 בדצמבר 2013

ילד בן זמננו - תקשורת מילולית ולא-מילולית

הפרק השני בסדרה "ילד בן זמננו" נקרא "קראו את שפתיי", הוא עוסק בפיתוח הדיבור אצל ילדים ושפת הגוף, כיצד ילדים לומדים להבין תקשורת מילולית ולא-מילולית.
גם כמורים חשוב שנדע להשתמש בתקשורת. בכלל אנשים שמדברים מול קהל צריכים להשתמש פעמים רבות בקול שלהם ובמחוות ידיים כדי לעניין את השומעים, לרתק אותם ולתפוס את תשומת ליבם, כך גם מורים.
כל מורה מדברת לפני הכיתה, אך לכל מורה יש את הסגנון הייחודי שלה. יש מורות שעומדות, יש מורות שיושבות, יש מורות שמסתובבות כל השיעור, יש שעומדות במקום אחד ועוד.
זה בנוגע לעמידה, אך דיבור לפני קהל ובעיקר לפני תלמידים לא כולל רק עמידה, הוא כולל גם סגנון דיבור. גם כאן לכל מורה סגנון שלה, יש שמדברות בקול חזק, יש שמדברות חלש, יש שמדברות בקול עולה ויורד, יש שמדברות בקול מונוטוני ועוד.
כמורה יש לדעת לשלב בין תקשורת מילולית ולבין תקשורת לא מילולית מכיוון שאנו עסוקות כל היום בלדבר לפני כיתה, אנחנו צריכות לדעת כיצד להשתמש בתקשורת לא-מילולית כדי שלא "לבזבז מילים". באחד המאמרים שקראתי המליצו שם על ניסיון של קשר עין, טפיחה על הכתף, נגיעה קלה כדי להראות שאתה שם, להחוות עם היד ועוד.
חשוב לדעת להשתמש גם בכך ולא רק לדבר.
כאשר תלמיד מדבר יש כמה פתרונות מה לעשות:

  • להעיר לו
  • לצעוק עליו
  • לגשת אליו ולהגיד לו בשקט שהוא מפריע
  • לעצור את השיעור, לעמוד במקום, להסתכל על אותו תלמיד ולחכות בשקט
  • להסתכל עליו ולהחוות עם היד שיהיה בשקט
  • למחוא כף כדי למשוך את תשומת ליבו
  • להשמיע מן קול קצר וחזק כדי שישים לב כמו "היי" או "ששש"
ויש עוד רעיונות, שוב, כל מורה והסגנון והשיטה שלה. אני שמה לב שאני כמורה מתעצבת כל הזמן, כל שיעור עם כל כיתה אני לומדת משהו חדש, איך להתנהל בשיעור, איך לעמוד, איך לדבר, איך להתמודד עם הפרעות. 
 נאמר בתלמוד הבבלי בשם האמורא רבי חנינא"הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן" (מסכת תעניתדף ז', ע"א) מתוך ויקיפדיה.
אין ספק שהתלמידים הם המורים הטובים ביותר שלי, כי הם גם גורמים לי ללמוד על עצמי דברים חדשים וגורמים לי ללמוד להתמודד עם מצבים שמעולם לא התמודדתי איתם.



Child of Our Time

Series Four (2004)
  1. Zero to Hero
  2. Read My Lips
  3. The Making of Me

יום רביעי, 27 בנובמבר 2013

ילד בן זמננו - הערכה עצמית

בערוץ 8 יש תוכנית דוקומנטרית בריטית. במשך שנים הם עוקבים אחרי כ-25 תינוקות והמשפחות שלהם במטרה לבחון איך החיים, הסביבה והמשפחה משפיעים על מי שאנחנו.
התוכנית נקראת "ילד בן זמננו" ואחד הפרקים "איך אני נוצר" מדבר על הערכה עצמית.
לפי המומחים בפרק אנו לא נולדים עם הערכה עצמית אלא רוכשים אותה במהלך החיים, ובעיקר לפי התגובות והחינוך של ההורים שלנו.
כמורים יש לנו אחריות גדולה ביצירת הערכה עצמית אצל תלמידים. כן, גם כשהם בתיכון ועומדים להתגייס. הרי אם נשאל כל אחד, גם מבוגרים מאוד וגם צעירים שיחשבו על מורה שהשפיע עליהם, לטובה או לרעה, תמיד הם יזכרו. תמיד זוכרים את המורה שאמר לך כשאתה קטן שלא ייצא ממך כלום ומנגד תמיד זוכרים את המורה שעודדה ושיבחה אותך וגרמה לך להבין שאתה שווה משהו.
לכן אני אומרת שבתור מורה יש לי אחריות גדולה ביצירת הערכה עצמית אצל תלמידים שלי, אני מאמינה שגם בגיל 16 אני משפיעה עליהם וגם בגיל 18. יכול להיות תלמיד שכל החיים התייחסו אליו כאל תלמיד מפריע, בעייתי, לא התייחסו אליו בכבוד, תמיד ביטלו את הדברים שהוא אומר מפני שתייגו אותו בצורה מסויימת, אבל, כמורה אסור לי לשפוט אף אחד, מבחינתי כל תלמיד שאני פוגשת בפעם הראשונה הוא דף חלק בעבורי ומה שעבר עליו בשנים האחרונות וההתנהגות שלו בכיתה מול מורים אחרים, עכשיו ובעבר לא אמור להשפיע על היחס שלי כלפיו. צריך להתייחס בצורה שווה לכל תלמיד ותלמידה, אסור להראות להם שיש לנו העדפה או רגש אחר חוץ מאהבה כלפיו.
אני באמת משתדלת להתנהג כך, הייתי רוצה שעוד כמה שנים או אפילו כבר עכשיו בסוף השנה, שיום יבוא ותלמיד יגיד לי ששיניתי אותו, שגרמתי לו לחשוב על הכל מחדש, שעשיתי משהו שהשפיע עליו וזה שינה את ההתנהגות שלו, כמובן שהכל לטובה. לא הייתי רוצה לגלות שגרמתי לילד לשנוא אותי או מקצוע מסויים או בכלל קבוצה של אנשים רק בגלל ההתנהגות שלי או דברים שעשיתי.
אני תמיד מתייחסת בכיתה לכל אחד, גם לתלמידים שאוטומטית מוכתרים כ"כוכבים", גם להם יש שכל וחלקם אפילו מפתיעים לפעמים בשיעור כשהם זורקים לי תשובה נכונה. בכלל כשהם משתתפים בשיעור ומראים קצת עניין, כבר אני יודעת שהצלחתי.
אני אוהבת את התלמידים שלי, כל אחד ואחת מהם מוכשר בתחום שלו, אני תמיד אומרת להם שלא חייבים לאהוב את המקצוע שהם לומדים כרגע, אבל אין ברירה, יהיה להם את כל החיים ללמוד ולעשות מה שהם רוצים, גם אם הם לא קיבלו 100 במבחן, זה לא אומר שהם לא שווים. הם שווים!
אני גם תמיד משתדלת לתת להם חיזוקים חיוביים, כל תלמיד, לא משנה מה, אם הוא עונה תשובה נכונה אני תמיד אומרת משהו בסגנון של "כל הכבוד", "נכון", "מצויין". אני גם תמיד נותנת לכולם הזדמנות שווה לענות, גם אם הוא לא יודע, עצם העניין שהוא העז להרים יד ולשאול או להגיד תשובה זה כבר משהו, יש הרבה שמתביישים, אסור להרוס לתלמידים את הביטחון בכך שמתעלמים מהם או שלועגים להם. יש מורים כאלו לצערי הרב.
מורים כאלה משפיעים לרוב לשלילה אבל יש תלמידים שזה רק מדרבן אותם להצליח והכל כדי להוכיח לאותו מורה שהנה, הם כן הצליחו למרות מה שהוא אמר או אמרה.

תהיו סבלניים עם התלמידים, תכבדו אותם, תשבחו אותם כשצריך, תנסו למצוא תמיד את החיובי אבל כמובן שאם יש בעיה לא לשכוח להעיר ולעשות משהו בנידון אבל גם כשמעירים יש דרך רצויה ופחות רצויה.

Child of Our Time- Making of Me

Series Four (2004)
  1. Zero to Hero
  2. Read My Lips
  3. The Making of Me

יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

סטייל מורות

בתור מורה ובעיקר מורה צעירה יש תמיד התלבטות מה ללבוש לעבודה. להיות מורה זו עבודה שאת כל יום עומדת מול אנשים, במקרה שלי זה תלמידים, שבוחנים אותי מכף רגל ועד ראש. אני יודעת שהם מסתכלים מה אני לובשת, מה אני נועלת, איזה תכשיטים אני שמה, מה צבע הלק שלי ואיך סידרתי את השיער היום.
אני מודה שזה כיף, יש לי מעין סיבה למה להתלבש יפה כל יום ולהשקיע, זה כיף לי, אני אוהבת להשקיע, אבל נתקלתי בבעיה קלה, בתור מורה צעירה אני כל יום מתלבטת מה ללבוש, ולא רק כי אני אישה, אלא כי מבחינתי אני צריכה להעביר מסר מסויים בלבוש שלי, אני לא רוצה לשדר יותר מדי שאני אחת מהם, ומצד שני לא רוצה לשדר שאני חננה ורצינית.
בעיה. כל פעם כשאני עומדת מול הארון או כשאני בחנות בגדים אני חושבת לעצמי "האם אני יכולה ללבוש את זה לעבודה? האם זה מתאים לבוא עם זה לבית ספר".
ברוב בתי הספר יש לתלמידים תקנון ובו יש הנחיות על הלבוש, יש תלבושת בית ספר, אבל מעבר לה יש הנחיות אילו נעליים לנעול, שיער, לק, מכנסיים.

לי ברור שיש בגדים שלא אלבש לעבודה כמורה, למשל מכנסונים, מכנס עד הברך, כפכפי אצבע, גופיות, חולצות שיחשפו את הבטן שלי כשארים ידיים, מחשופים גדולים מדי, כשאני מתכופפת רואים הכל, מכנס נמוך מדי ועוד.

מצד שני יש בגדים שאני רוצה ללבוש אבל אני לא בטוחה אם הם מתאימים למורה צעירה. למשל הטרנד העכשווי של מכנס צבעוני, האם זה בסדר לנעול סניקרס צבעוניות לעבודה? האם זה בסדר ללבוש שמלה או חצאית בגילי? זה נראה לי מוזר מדיי בשבילי לבוא לעבודה ככה, על המורות המבוגרות יותר זה נראה מתאים.

מצאתי כמה כתבות על איך להתלבש בתור מורה, גם בעיתונים של הסתדרות המורים, "שיעור חופשי" יש כל פעם כתבה על סטייל מורות, פעם איך ללבוש שמלה לעבודה, פעם על התיק.

איך להיות מורה בסטייל מתוך "לחיות טוב"
מורות עם סטייל מהסרטים
לבוש הולם לגיל מתוך הבלוג לי'תלבש
לבוש לעבודה מתוך הבלוג לי'תלבש
נשים קטנות-גדולות מתוך הבלוג לי'תלבש

ונצרף קצת תמונות





יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

סרטים על מורים, תלמידים ומה שביניהם

המלצות לסרטים (ריכזתי ברשימה את כל הסרטים שהופיעו בקישורים המופיעים למטה):
  1. בחזית הכיתה - Front of the Class
  2. בין הקירות - Entre les murs
  3. הכוכבים של שלומי
  4. הכל מתחיל היום - Ca Commence Aujourd'hui
  5. הלוח - Blackboards
  6. המורה אירנה
  7. הסיפור של רון קלארק - The Ron Clark story
  8. העולם שלי - Benim dünyam
  9. זרע הפורענות - Blackboard Jungle
  10. כותבי החירות - Freedom Writers
  11. לאדוני באהבה - To Sir With Love
  12. ללכת שבי אחריו - Dead Poets Society
  13. לסניור באהבה - Stand and Deliver
  14. לשון הפרפר - La lengua de las mariposas
  15. כשהנערים שרים - Les Choristes
  16. סיכון מחושב - Dangerous Minds
  17. סיפורו של וויל האנטיג - Good Will Hunting
  18. תעביר את זה הלאה -  Pay It Forward
  19. The Substitute


קישורים לאתרים בהם יש רשימות של סרטים מומלצים על מורים ויחסים עם תלמידים:

סקרים וטבלאות על מערכת החינוך


1) שביעות רצון הישראלים ממערכת החינוך בעלייה, האמון במשטרה - בשפל
62% מהישראלים שבעי רצון ממערכת החינוך ומבתי הספר, אף שהמערכת מפגרת אחרי מדינות OECD בכל המדדים העיקריים ■ האמון במשטרה ושביעות הרצון ממערכת הבריאות בישראל נמוכים מהממוצע במדינות הארגון

http://www.themarker.com/allnews/1.2167010





2) OECD -  How much time do teachers spend teaching

http://www.oecd-ilibrary.org/sites/eag_highlights-2012-en/04/04/index.html;jsessionid=j9qgffct7ml8.delta?contentType=/ns/StatisticalPublication,/ns/Chapter&itemId=/content/chapter/eag_highlights-2012-27-en&containerItemId=/content/serial/2076264x&accessItemIds=&mimeType=text/html


Annual teaching hours by education level, 2010



ישראל מתחת לממוצע של הOECD


    טורי דעות בנושא חינוך ובית ספר

    מתוך עיתון דה מרקר:

    1) בתי הספר נועדו ללמד. נקודה
    במדינות שמצליחות בחינוך הניחו בצד את הוויכוח העקר בין חינוך ללימוד ומצאו שיווי משקל מועיל ביניהם - הלמידה נמצאת בליבה והערכים מתווספים באופן מקומי
    http://www.themarker.com/opinion/1.2170985

    2)החינוך המקצועי מחכה לנער ולנערה מרמת השרון ומרחביה בדיוק כמו לחבריהם ממעלות ומדימונה
    לי אישית היה ניסיון מצוין עם מערכת החינוך המקצועית ואני מצטער שלא היה זה הניסיון של שלושת השרים מהדרום, שחוו את הפיכתו של החינוך המקצועי לחינוך סוג ב’
    http://www.themarker.com/news/education/1.2128789

    3) החינוך בישראל צריך לעבור שינוי תרבותי
    מדינת ישראל צריכה להחליט לאן פניה: לשינוי תרבותי של החינוך או לדשדוש מתמשך בדפוס הקיים
    http://www.themarker.com/opinion/1.2128791

    4) האמת הלא חינוכית מאחורי ביטול המיצ"ב
    ייתכן ששר החינוך זקוק לתקציבים שחסך לצרכים אחרים - חינוכיים פחות
    http://www.themarker.com/opinion/1.2120239

    5)מתייגים לרעה את לקויי הלמידה
    המערכת מגלגלת עיניים לשמים, תמהה על השימוש הגובר בריטלין והאפשרות כי משהו במערכת עצמה אינו מתאים עצמו לילדים עדיין לא הוטמעה
    http://www.themarker.com/opinion/1.2130711

    6) להכיר את האחר כבר בגן הילדים
    החזון החדש של משרד החינוך מזמין אותנו להיזכר במפעל החינוכי־קהילתי של זרם החינוך הדו־לשוני
    http://www.themarker.com/allnews/1.2151642

    7)להעניק אוטונומיה לבתי הספר
    לצוותים של בתי הספר אין צורך ואין יכולת לקבל אחריות על איכות החינוך, מכיוון שהם נטולי סמכות
    http://www.themarker.com/opinion/1.2145320

    8) החור השחור של משרד החינוך
    למשרד החינוך אין עדיין מושג ירוק כמה כסף מקבל כל בית ספר בישראל ממקורות שונים
    http://www.themarker.com/news/1.2108238

    9) החור השחור של משרד החינוך ‏(2‏)
    מנהלי בתי הספר מאבדים ידיהם ורגליהם בניסיון לשלוט בתקציבם
    http://www.themarker.com/news/education/1.2109365

    10)החור השחור של משרד החינוך (3)
    רק בדצמבר יסיים משרד החינוך את מלאכת הצבת 120 אלף המורים בבתי הספר השונים
    http://www.themarker.com/news/education/1.2112014

    יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

    שיר המורה - יורם טהרלב



    אם אתה מרגיש כי אינך עובד רק לפרנסתך אלא גם נושא שליחות

    ובתוך חברה המעריכה את הכמות אתה עדיין לוחם על האיכות

    אם אתה מאמין שאתה מעצב את הישראלי של הדור הבא

    ונכון להשקיע בכך את כל מאודך ואת כל כישוריך

    אם אתה יושב ובודק בחינות בערבים על חשבון השעות של ילדיך

    אם כמה פעמים ביום אתה נזרק מקוטב ההתלהבות לקוטב היאוש

    אם נתקפת לא פעם ולא פעמיים בהלם התלוש

    אם אתה מקדיש ביודעין את חייך לבני נוער בגיל הכי פרובלמטי

    ומנסה להלך על הגבול הדק שבין כבוד המורה

    לבין החופש הדמוקרטי

    אם אתה בעת ובעונה אחת מחנך, פסיכולוג, כומר וידוי וארטיסט

    כותל דמעות, איש סוד, שופט, יועצת וסטנדאפיסט

    אם ידעת לזהות את הרגעים בהם הכל עובד הפוך על הפוך

    רגעים בהם החיוך הוא החינוך.


    אם איבדת תלמיד במלחמות ישראל ודמותו אינה משה מנגד עיניך

    אם אינך חושש, כשצריך, לעמוד בעיניים דומעות מול תלמידיך

    אם פתאום פנה אליך מישהו ברחוב ואמר "זה המורה שלי" בפשטות

    ולרגע הרגשת שמבטו שווה יותר משלושה גמולי השתלמות

    אם אתה מרגיש שאתה מלמד ומחנך, אך מעל הכל מדריך והורה

    כי אז ידידי ראוי אתה להקרא

    המורה.




    מתוך האתר: http://www.taharlev.com/makama.asp?id=8

    שיר - מורים אינם מספרים ש...

    לקוח מאתר שירונט http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=588&wrkid=3996

    מורים אינם מספרים 
    לולה 
    מילים: יואל הופמן
    לחן: אבי גרייניק

    מורים אינם מספרים ש...י 
    יש מפלצת שבולעת את עצמה
    ששיער הופך לצמחים
    שחופרים בור כדי להכניס בו אדמה
    שיש מלאכים

    שסוסים מתים צוחקים
    שלסירים יש רגליים
    שאפשר להדביק אפרסקים לעץ
    שחתכו את הירח לשניים

    מורים אינם מספרים ש...
    אפשר לצייר תמונה של צליל
    אדם בוכה הופך לינשוף
    שאלוהים בקע מביצה
    אפשר להחליף את צבעי הגוף

    שרואים חלומות של אחרים
    שכל מלאך נולד מתשע אמהות גדולות
    שאפשר למכור לברווזים כסף
    ששיער משמיע קולות

    שנהר כותב מכתבים
    שתינוק נולד מחלום
    שפרות שותות חלב עזים
    שאלוהים בא כשבוכים,
    ובוכה בעצמו.

    שהחיים מצויירים על קיר
    שציפורים תומכות בשמיים
    שאפשר לשתות צליל פעמונים
    ולהשתין בלי הפסקה יומיים

    שענק רוכב על נמלה
    שהשמש עולה מליון שקלים
    שאפשר להצחיק פקידי ממשלה
    שבפברואר כדאי לקנות פילים

    יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

    איך מתמודדים עם כישלון|?

    איך מתמודדים עם כישלוןמקור באנגלית: לא ידוע
    תרגום: רוני מגידוב

    המורה במכללה כמעט ובכה:
    רמת הסטודנטים היא כה נמוכה,
    ולגמרי ברור מה מקור הביזיון -
    הרי לא מכינים אותם כראוי בתיכון.

    איך ניתן איתם משהו לעשות,
    אמרו המורות בתיכון כעוסות,
    הבעיה נעוצה בשלב המקדים,
    ביסודי - שם אותם לא מכינים.

    אמרה המורה בבית הספר היסודי:
    תלמיד כה חלש לא ראיתי מעודי
    את האשם יש לתלות
    כמובן - בגננות.

    והגננת? היא אמרה כך:
    איזה מין ילד לא מחונך;
    נו, למה כבר אפשר לצפות
    אם יש לו מן אמא כזאת.

    האימא אמרה - ילד כה חסר ישע
    זה פחות או יותר גובל בפשע,
    נו, למה כבר אפשר לצפות
    אם יש לו מן אבא כזה
    נאנח לבסוף האב -
    אלי, הוי, אלי
    אני בכלל לא בטוח שהילד הוא שלי

    יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

    שושלת אברהם


    כמה הערות על התרשים:
    • שימו לב שנחור התחתן עם מלכה שהיא לפי קשרי המשפחה אחיינית שלו.
    • יצחק ובתואל היו בני דודים מכיוון ששניהם בנים של אחים. יצחק בנו של אברהם ובתואל בנו של נחור.
    • יצחק התחתן עם בתו של בן דודו, רבקה.
    • יעקב התחתן עם רחל ולאה שבניגוד לדעה הרווחת לא היו בנות דודו מדרגה ראשונה אלא כפי שרואים בתרשים.
    קשרי המשפחה כפי שנראה בתרשים אינם פשוטים כל כך ולא כמו שהורגלנו רובנו לחשוב. 
    כמו כן הוספתי מתחת לתרשים את הציטוט מבראשית על בניו של יעקב. ליעקב היו 12 בנים לפי המוזכר כאן אך בניגוד למה שמכירים כיום, 12 שבטי ישראל הם לא לפי בניו של יעקב. לפחות לא לגמרי.
    יוסף אינו שבט, בניו אפרים ומנשה הם שני שבטים. אם כן ירד שם אחד מהבנים ונשארו 11, איך נוספו שניים ועדיין יש 12 שבטים?

    12 שבטי ישראל
    12 בניו של יעקב
    ראובן
    שמעון

    יהודה
    יששכר
    זבולון

    בנימין
    דן
    נפתלי
    גד
    אשר

    מנשה
    אפרים



    רְאוּבֵן
    שִׁמְעוֹן
    לֵוִי
    יהוּדָה,
    יִשָּׂשכָר
    זְבֻלוּן
    יוֹסֵף
    בִנְיָמִן
     דָּן
    נַפְתָּלִי
    גָּד
    אָשֵׁר


    יוסף אינו שבט, ללוי אין נחלה ובמקומם נכנסו מנשה ואפרים.

    מצאתי תמונה מפורטת יותר של אילן היוחסין באתר של ויקיפדיה

    חידון התנ"ך

    חידון התנ"ך
    חורבן ישראל: מל"ב ט"ו 1-31, מל"ב י"ז, עמוס א' 1-2, עמוס ד' 1-11, עמוס ה' 21-27
    חורבן יהודה: מל"ב י"ח, ישעיהו א'

    1)     מי המלך האחרון בישראל? (הושע בן אלה)
    2)     באיזו שנה היה מסע סנחריב? (701 לפנה"ס)
    3)     באיזו תקופה ניבא עמוס? (בימי ירבעם השני מלך ישראל ועוזיה מלך יהודה)
    4)     אילו פעולות עשה חזקיה לריכוז הפולחן? (הרס את הבמות ואת כל מתקני הפולחן האלילים)
    5)     ככל שהשגשוג הכלכלי בישראל עלה, ירדה____? (המוסריות)
    6)     באיזו שנה היה חורבן ישראל? (722 לפנה"ס)
    7)     מי היה סנחריב? (מלך אשור)
    8)     הסבירו את הביטוי "משענת קנה רצוץ" (כינוי למישהו שאי אפשר לסמוך עליו והשענות עליו לא תועיל בשעת הצורך)
    9)     במה שונה חזקיה מעזריה? (שניהם עשו הישר בעיני ה' אבל חזקיה הרס את הבמות)
    10) כמה זמן נמשך המצור על שומרון? (3 שנים)
    11) מי הן פרות הבשן? (נשות שומרון העשירות)
    12) כמה מלכים התחלפו בתקופה של 26 שנה? (6 מלכים)
    13) מהי הסיבה הריאלית לחורבן שומרון? (הושע מרד במלך אשור והעונש היה הגליה)
    14) מהי הסיבה הדתית לחורבן שומרון? (חטאי העם)
    15) כיצד קוראים למלך אשור שהגלה ישראל? (שלמנאסר)
    16) הסבירו את הביטוי "על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן" (הביטוי אומר בכל מקום)
    17) מהי מדיניות הכיבוש של אשור? (להגלות את העם ולפזר אותו באשור ולהביא במקומם עמים כבושים אחרים שישבו בארץ)
    18) למה מדמה עמוס את ה' בפרק א' 1-2? (אריה שואג)
    19) מה יהיה העונש של פרות הבשן? (הגליה)
    20) מה המסר העיקרי של עמוס בנבואות שלו? (לה' חשוב שהעם יהיה מוסרי ופחות חשוב לו עבודת הקורבנות)
    21) כמה פורעניות הביא ה' על העם במטרה להחזיר אותם לתשובה? (7 פורענויות)
    22) מה העונש שיקבל העם על החטאים שלהם לפי עמוס? (גלות)
    23) מיהו נחושתן? (נחש הנחושת שעשה משה כאשר בני ישראל הלכו במדבר)
    24) כמה נימוקים נותן רבשקה בנאומו? (4 נימוקים, שניים דתי, אחד מדיני ואחד צבאי-כלכלי)
    25) באיזו שפה מדבר רבשקה אל העם? (יהודית)
    26) מהן שתי המילים המנחות בנאומו של רבשקה (ב.ט.ח, נ.צ.ל)
    27) מה היה סופו של סנחריב? (נרצח על ידי שני בניו)
    28) כמה חיילים הרג מלאך ה'? (185,000)
    29) מדוע מזכיר ישעיהו את השמים והארץ בפרק א' 2? (קורא להם להיות עדים במשפט בין ה' לעמו)
    30) בתקופתם של אילו מלכי יהודה ניבא ישעיהו? (עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו)

    משחק נחש מי הדמות

    1. עשיתי הישר בעיניי ה' והרסתי את הבמות ואת נחושתן (חזקיה)
    2. שמתי מצור על ירושלים כדי לכבוש אותה (סנחריב)
    3. הגלתי את ישראל (סנחריב)
    4.  הזהרתי את ישראל שיהיו מוסריים אם לא ייענשו (עמוס הנביא)
    5.   האריות הרגו בנו כי לא עבדנו את אלוהי הארץ (הגויים בשומרון)
    6. מרדתי במלך אשור ובטחתי במצרים (הושע בן אלה)
    7.  נאמתי נאום ארוך לפני משלחת חזקיה (רבשקה)
    8. הייתי המלך האחרון בישראל (הושע בן אלה)
    9.  מלך אשור שלח אותי לישראל ללמד את הגויים כיצד לעבוד את ה'. (כוהן)
    10. אמרנו לבעלים שלנו שידאגו לנו לתענוגות על חשבון העניים (פרות הבשן/נשות שומרון)
    11. הבאתי על ישראל פורענויות כדי שיחזרו בתשובה וזה לא עזר (ה')
    12. קרענו את בגדינו לאחר ששמענו את נאום רבשקה (משלחת חזקיה)
    13.  חזקיה פנה אליי לעזרה כשסנחריב איים לכבוש את ירושלים (ישעיהו)





    חורבן ישראל: מל"ב ט"ו 1-31, מל"ב י"ז, עמוס א' 1-2, עמוס ד' 1-11, עמוס ה' 21-27
    חורבן יהודה: מל"ב י"ח, ישעיהו א'

    אי הקשבה בשיעור - כיצד מתמודדים?

    זה קורה לרובנו, אנחנו מדברות בכיתה, מסבירות את החומר וקולטות שלאט לאט אנחנו מאבדות את התלמידים והם שקועים בכלל בדברים אחרים.
    זה קורה הרבה לאנשים שמדברים לפני אנשים אחרים. זה קורה למרצים באוניברסיטה, לאנשים שמעבירים הרצאות ועוד.
    קשה להיות מעניינת ולגרום לתלמידים להיות קשובים תמיד, קשה להם לשבת על הכיסא ולשמוע אותי בדיוק כמו שלי קשה לשבת כסטודנטית בשיעור באוניברסיטה. המטרה שלי כמורה היא להעביר את החומר בצורה טובה כך שהתלמידים יבינו ורצוי שהם בעיקר יקשיבו למה שקורה בשיעור כי רק כך אני אדע שהם הבינו ויודעים את החומר.
    זה קשה מאוד, הרבה פעמים מסבירים לנו בהרצאות למורים שאנו צריכות לדעת לעניין, לעשות את השיעור למעניין ועוד, לצערי זה לא תמיד כך, הרבה פעמים החומר לא מעניין במיוחד, כן גם אני המורה לתנ"ך מתקשה להתעניין לפעמים בחומר הנלמד ורק רוצה שזה ייגמר, אבל כמורה אני לא יכולה להראות זאת.
    בימים האחרונים חשבתי מה ניתן לעשות כדי לעורר את התלמידים להקשיב קצת בשיעור וגם שהם ילמדו על הדרך. אין לי כוונה לעשות זאת כל שיעור, זה דורש המון עבודה והמון שעות. לרוב המורות יש לפחות 3 שעות בשבוע עם הכיתה ויש חומר שצריך להספיק לפי תוכנית הלימודים ואי אפשר לעשות מה שרוצים.
    פיתרון שאפשר לאמץ זה משהו קצר ושלא דורש יותר מדי הכנה. אפשר להכין דף שאלות + תשובות בתיק וברגע שרואים שהתלמידים קצת מאבדים את הקשר לשיעור, לעצור ולהגיד:" עכשיו נעשה עצירה ונשחק חידון התנ"ך" או כל משפט אחר שיעורר אותם. השאלות הן לא מורכבות מדי, אלא שאלות של ידע כללי בעיקר בנושא הנלמד והתשובות צריכות להיות קצרות וממוקדות בהתאם.
    אפשר למספר את השאלות ואז להגיד לתלמידים שיזרקו מספר, לשאול את השאלה ומי שעונה נכון לזרוק לו סוכריה או ממתק קטן. זה כבר מעורר את כל התלמידים וכך הם יילמדו את החומר בצורה קצת חוויתית שלא דורשת יותר מדי הכנה והשקעה.
    מי שיש לה יותר שעות עם כיתה מסויימת והיא עומדת בקצב של החומר יכולה להקדיש שעה אחת בשבוע למשחקים שקשורים לתנ"ך. יש הרבה משחקים באינטרנט שאפשר לקשר אותם לתנ"ך. למשל איקס עיגול.
    תשע בריבוע/איקס עיגול
    מחלקים את הכיתה ל2- קבוצות. כל קבוצה בוחרת משבצת (מהציור) ושואלים אותה שאלה. 
    אם יודעים את התשובה מסמנים O / X  במשבצת. אם לא – אפשרות התשובה עוברת לקבוצה השנייה.
    הקבוצה שמצליחה ליצור ראשונה רצף של שלושה O / X  - מנצחת.

    השאלות כמובן קשורות לנושאים שנלמדו בשיעור.

    בהצלחה בניסוי :)

    יום שבת, 2 בנובמבר 2013

    קצת הומור - סטנדאפ על תנ"ך

    שלום אסייג
    http://www.youtube.com/watch?v=nt9I4OqxjLo

    רועי צברי
    http://www.youtube.com/watch?v=ZyVs1oZlj0g

    גרופר ודורון - גן עדן

    שמשון ודלילה: סטנדאפ תנ"כי/ יורם טהר לב

    :ויהי צחוק - מופע בידור תנ"כי מאת מאור הרוש

    אנשים בתחום התנ"ך מדברים על תנ"ך

    התנ"ך מזווית של אנשים מוכרים בתחום התנ"ך.

    הראשונה היא שרה יפת, פרופסור למקרא

    השני זה הרצאה של פרופסור שמואל ורגון
    http://www.youtube.com/watch?v=ye-TwNRmfQ4


    פרופסור רחל אליאור, מי כתב את המגילות הגנוזות



    ערוץ ביוטיוב שנקרא "אבני פינה - ראשית ממלכת יהודה"
    http://www.youtube.com/watch?v=V4F51-_98Gc&list=SPT-roSWIpp1HqyAZgBkdMM66h7pRRbn4v&index=1

    מועדי ישראל - הרב לאו

    הרב לאו מתארח בתוכנית "מנת משכל" בחינוכית 23 ומסביר על מועדי ישראל.

    בין השאר הוא מסביר על המועדים, הזמנים של החגים, אילו חגים חוגגים, מסביר על שלושת הרגלים.
    מועדי ישראל הם:
    ראש השנה
    יום כיפור
    סוכות
    חנוכה
    פורים
    פסח
    ל"ג בעומר
    שבועות

    בין לבין יש ימי צום:
    י' בטבת
    י"ז תמוז
    ג' תשרי
    תענית אסתר
    ט' באב

    כמו כן יש את שלושת השבועות, עשרת ימי תשובה, בין המיצרים, ט"ו בשבט ועוד.

    יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

    סרטונים מצויירים על התנ"ך

    אתר מקראנט העלה ליוטיוב ערוץ התנ"ך בקומיקס. הם בעצם מעלים סרטונים שמשולבת בהם הקראה של פסוקים לצד הסבר על מה קורה בפרק. הם בחרו סיפורים שונים, בעיקר סיפורים מוכרים על שאול, דוד ועוד.
    הערוץ מומלץ למורים וגם לתלמידים כאחד, תלמידים יכולים ללמוד מכך על הסיפור בצורה חוויתית ואולי זה אפילו יעזור להנגיש את הסיפור לתלמידים.
    http://www.youtube.com/user/mikranetComics?feature=watch

    ערוץ נוסף שמצאתי במהלך שיטוטי ביוטיוב הוא סרטי תנ"ך לילדים.
    http://www.youtube.com/playlist?list=PL8DBCB8B6D24DCDC2

    לדעתי ניתן להראות את הסרטים גם לתלמידים גדולים יותר, זו גם דרך לגרום להם להתחבר יותר לתנ"ך, על ידי צפייה בסרטונים, אולי זה גם יעזור להם להבין את הסיפור.
    היוטיוב שופע סרטונים על התנ"ך, מצויירים, לא מצויירים, הסברים, הרצאות ועוד. אני לא אביא כאן בבלוג את כולם מכיוון שזו עבודה מאוד קשה, אבל אני כן אשתדל לשים כאן מדי פעם כמה קישורים לסרטונים על תנ"ך.
    הסיפור על דוד וגולית



    סרטונים מצויירים באנגלית
    http://www.youtube.com/watch?v=AAwEi3hxIow&list=PLD9BEFCA462761584

    סקט על דוד וגליית - לא מצוייר
    http://www.youtube.com/watch?v=hJLD2iAkEm8
    סרט על עקדת יצחק

    סרטונים על התנ"ך

    ישנם ברחבי היוטיוב הרבה סרטונים בנושא תנ"ך, קיבצתי כאן כמה מהם שלדעתי שווה לראות.

    הראשון נקרא התנ"ך הסיפור האמיתי והוא מחולק לשני חלקים בסרטונים.
    החלק הראשון:


    החלק השני:

    סרטון נוסף הוא מתוך התוכנית "מנת משכל". הם אירחו באולפן את יוסי שריד בנושא כיצד יש לקרוא את התנ"ך.


    הסרטון האחרון עוסק במשבר התנ"ך בבי"ס, הוא אומנם משנת 2011 אך זה לא אומר שאנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה, להיפך עדיין כל מורה לתנ"ך עוסק בשאלה כיצד להפוך את השיעור ליותר מעניין, כיצד לקרב את התלמידים למקצוע התנ"ך?

    יום שני, 28 באוקטובר 2013

    הרגלי למידה של תלמידים

    כמה מאיתנו המורים יכולים להגיד שלמדנו הרגלי למידה נכונים בבית ספר?
    לדעתי תשובת הרוב תהיה לא, לא למדנו הרגלי למידה. למדנו אותם כשהגענו ללימודים האקדמיים ונאלצנו ללמוד בעצמנו חומר ולסכם את מה שהמרצה אומרת.

    אנחנו צריכים למנוע זאת מהתלמידים שלנו, בנוסף ללימוד החומר והעבודה על הצלחתם במבחן יש לעבוד במקביל על הרגלי הלמידה שלהם. יש תלמיד שיודע את החומר מצויין אך אינו יודע כיצד לכתוב אותו בתור תשובה. 

    שאלות
    יש לעבוד עם התלמידים על סוגי שאלות שונות, ללמד אותם שיש סעיפים לשאלות, לפעמים יש שאלה אחת אבל היא מורכבת משתי שאלות או יותר, צריך לדעת לזהות.

    הבנת הנקרא
    יש לוודא שהתלמידים מבינים מה נדרש מהם בשאלה, ניתן לראות כי הרבה תלמידים לא מבינים מה אומרת השאלה, הרבה  פעמים מתבזבז להם הזמן כי הם לא מבינים את השאלה ומחכים למורה שתסביר להם.

    הבנת הוראות
    תלמידים רבים לא עוקבים אחרי ההוראות של השאלות, הם רצים לענות לפני שקראו את כל המבחן וכך קורה מצב שתלמיד שוכח לענות על סעיפים כי לא שם לב שצריך לבחור שניים מתוך שלושה, או שתלמיד ענה על כל השאלות אבל בגלל שיש בחירה המורה תבדוק רק את השתיים הראשונות, ואם אחת מהן לא טובה, הלכו הנקודות של השאלה.

    שגיאות כתיב
    כיום פחות מורות מורידות ציון על כך, אני אישית גם לא מורידה ציון, אבל אני כן מקפידה לתקן להם במבחן שגיאות כתיב, רצוי שיידעו לכתוב ללא שגיאות, כך גם הם יבינו וגם אחרים יבינו מה הם כותבים. לעיתים שגיאות כתיב מובילות לאי הבנה.

    סיכום חומר
    יש ללמד את התלמידים לסכם את החומר בעצמם, לתת להם לקרוא קטע ולהגיד להם לסכם אותו במילים שלהם במשפט אחד, לאחר מכן לתת להם פרק ושיסכמו אותו עד עמוד אחד. המטרה לתרגל איתם סיכום חומר, כך הם יידעו מה עיקר ותפל, וכשהם עונים על תשובה יענו בדיוק על מה ששאלו ולא יספרו את כל הסיפור מעבר, מיותר.

    כל ההרגלים הללו יכולים לשפר את הלמידה של התלמידים ואת אחוזי ההצלחה שלהם במקצועות ובמבחנים, בנוסף הדבר יעזור להם בעתיד בלימודים אקדמיים וגם בעבודות, כאשר ייצטרכו להכין נאומים, מצגות ועוד.

    סוגי תלמידים

    ישנם כמה פרקים במסכת אבות במשנה, אשר עוסקים בתלמידים.

    מסכת אבות פרק ה', י"א:

    ה,יא [יב] ארבע מידות בתלמידים:
     ממהר לשמוע, וממהר לאבד--יצא שכרו בהפסדו;
    קשה לשמוע, וקשה לאבד--יצא הפסדו בשכרו;
    ממהר לשמוע, וקשה לאבד--חכם; 
    קשה לשמוע, וממהר לאבד--זה חלק רע.

    מסכת אבות פרק ה', י"ד:
    ה,יד [טו] ארבע מידות ביושבי לפני חכמים--ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה:
     ספוג, שהוא סופג את הכול;
    משפך--שהוא מכניס בזו, ומוציא בזו;
    משמרת--שהיא מוציאה את היין, וקולטת את השמרים; 
    ונפה--שהיא מוציאה את הקמח, וקולטת את הסולת.

    הייתי רוצה להוסיף על כך שלושה סוגי תלמידים:
    הסוג הראשון - מקפיד להגיע לשיעורים, מקפיד על הבאת ציוד, תמיד יפתח את הספר והמחברת במקום הרצוי, יקפיד להעתיק מהלוח ולא יפריע.
    הסוג השני - מגיע לשיעורים, מביא ציודים, לרוב יפתח את הספר לאחר הערה של המורה על כך, לפעמים יעתיק, לרוב יקשיב בשיעור ולפעמים מדבר. 
    הסוג השלישי - לא מגיע לשיעורים, מדבר ללא הפסקה, לא מקפיד על ציוד, לא מקפיד על העתקה מהלוח.

    שני הסוגים הראשונים הם תלמידים שלרוב גם יודעים את החומר טוב, כן, גם אם הם לא מעתיקים מהלוח, הם מקשיבים ולרוב אני מזהה מראש מי מהתלמידים שייך לאיזה סוג והאם הוא יודע את החומר, דרך נוספת לדעת אם הם יודעים את החומר היא כמובן לפי שאלות שנשאלות בכיתה, אם הם שואלים שאלה הקשורה לחומר (ולא שאלה כמו: "מתי למדנו את זה?"), אם אני שואלת אותם שאלה והם יודעים לענות וכמובן הכל מתגלה במבחן הראשון, מי באמת מקשיב ויודע ומי לא.

    הסוג השלישי הוא זה שמדאיג אותי. מורה צריך לנסות להכיל את כל הכיתה. כל כיתה משלבת בתוכה את שלושת הסוגים ותפקידנו כמורים הוא לא לרוץ בחומר ולהתקדם עם שני הסוגים הראשונים, אלו היודעים את החומר. להם אין מה לדאוג, הם יצליחו במבחנים ובבגרות. בסוג השלישי יש להשקיע יותר מאמצים, לא לוותר להם, לגרום להם להבין עד כמה הלמידה חשובה, כי גם אם הנושא או המקצוע עצמו לא מעניינים אותם, עצם זה שהם יסגלו לעצמם צורת למידה מסויימת היא שתעזור להם בעתיד. 

    בנוסף יש לנסות לשכנע אותם שכדאי להם עכשיו לעשות את הבגרות ולסיים עם הלימודים, ולא לחזור לספסל הלימודים בהשלמת הבגרויות אחרי צבא. וגם אם הם יחזרו להשלים או לשפר בגרויות, יהיו להם הרגלי למידה טובים שהם סיגלו לעצמם בבית ספר, הרגלים אלו ימשיכו איתם גם ללימודים אקדמיים בעתיד.

    עניין הרגלי הלמידה של תלמידים הוא נושא לפוסט אחר, לכן לא ארחיב כרגע. אך יש להסביר לתלמידים שהחשיבות בללמוד היא לא רק כדי לקבל ציון טוב במבחן או בגרות, זה רק מדד אחד להצלחה, החשיבות היא בפיתוח החשיבה, למידת הרגלי למידה נכונים, כיצד לכתוב תשובה מלאה, מפורטת ומסודרת, כיצד לקרוא ולהבין מה מבקשים ממך.

    מורים, אל תוותרו על תלמידים מהסוג השלישי, להיפך תלחמו עליהם ואיתם כדי שיישארו בבית ספר וילמדו. זה הכי קל להוציא אותם מהכיתה ולשמוח כשעכשיו אפשר ללמד כמו שצריך אבל בפועל אנחנו פוגעים בהם, גורמים להם לתחושת אנטי יותר גדולה כלפי בית ספר וכלפינו. תנסו להראות להם שהם מסוגלים ושאתם מאמינים בהם. נכון, לא תמיד נצליח, יש כאלו שלא יקשיבו לנו אבל אולי יש כאלו שכן, רק בגלל הסיבה הזו אין לוותר.

    יום שבת, 26 באוקטובר 2013

    הוצאות על ילדים או בשביל ילדים?

    השבוע פורסמה בדה מרקר כתבה על מחירי החוגים של הילדים, http://www.themarker.com/consumer/1.2147135.
    הכתבה העלתה נושא מאוד כאוב אצל הורים, עניין החוגים. בשנים האחרונות החוגים הפכו להיות מעין משהו מחייב, כדי להיות הורה טוב כביכול צריך לרשום את הילדים לחוגים כדי שהם יעשירו את את הילדים ואת עולמם. אם פעם חוגים היו בעיקר סוג של בילוי לילדים בשעות הפנאי כמו תחביב, כיום זה מעין עבודה, לא רק החוג עולה כסף אלא גם האביזרים הנילווים אליו (חוג בלט - בגד גוף, נעליים ועוד וכן שאר החוגים). פעם חוגים היו בשביל כיף, היום צריך להיות להם ערך מוסף, הם צריכים ללמד את הילד משהו מעשי, לתת לו חוויה מעשירה ועוד.

    דבר נוסף שהפך בשנים האחרונות לסוג של "חובה הורית" זה השיעורים הפרטיים. פעם רק מי שבאמת התקשה בשיעורים מסויימים וההורים שלו לא היו יכולים לעזור לו, היה לוקח מורה פרטי. כיום הורים לוקחים לילדיהם מורים פרטיים כמעט בכל מקצוע אפשרי שעושים בו בגרות, והכל כדי שיצליחו ויקבלו ציונים טובים.

    יש מעין לחץ על שני הצדדים, גם על ההורים שצריכים להצטייר בעיני החברה כהורים טובים, אכפתיים ומתחשבים ששמים את טובת הילד לנגד עיניהם ולכן הם נאלצים להשקיע המון זמן וכסף במציאת מורים פרטיים וחוגים לילדים.
    גם הצד השני, הילדים סובלים מכך, הם אלו שנאלצים ללכת לשיעורים הפרטיים במקצועות שאינם מעניינים אותם, צריכים לבחור חוג ולהשקיע בו.

    אין פיתרון אחד אפשרי מכיוון שהכל קשור, צריך להציע כמה פתרונות ולשלב ביניהם. פיתרון אחד יכול להיות הורדת הלחץ משני הצדדים על ידי ההבנה שכיום הצלחה נמדדת אחרת. אנחנו רואים זאת לפי דור ה-Y. כשהיינו ילדים אמרו לנו שאם נשקיע, נעשה בגרות עם ציונים טובים, יהיה לנו קל להתקבל לאוניברסיטה ואז נעשה תואר ראשון, יהיה לנו קל למצוא עבודה ונסתדר בחיים. מה שקרה בפועל היא שבזמן שאנחנו למדנו במשך 10 שנים בערך בבי"ס והשקענו, הזמנים השתנו וכך הגענו למצב שאנחנו עם בגרות מלאה, ציונים טובים, תואר ראשון וחלק מאיתנו בלי עבודה.
    מדד ההצלחה השתנה, יש כיום הרבה אנשים שהצליחו בחיים גם בלי בגרות ותואר ראשון, כמובן שלא לכולם זה מתאים ולא הייתי ממליצה לאף אחד להפסיק ללמוד, לדעתי תמיד צריך לשאוף ללמוד ולהתקדם כי אף אחד לא באמת יודע הכל וגם אם לא בשביל התעודה אז ללמוד בשביל הלמידה.
    דבר נוסף שהשתנה ומשפיע היא תופעת הריאליטי בעולם. אנשים מהרחוב הולכים לטלוויזיה, נהפכים למפורסמים רק בשל כך, וכביכול מרוויחים הרבה כסף. לכן זה דבר שמושך מאוד אנשים, העובדה שאפשר לעשות כסף רק מלהיות אנחנו, אין צורך ללמוד ולהצטיין.

    הוצאה נוספת שמכבידה על ההורים וגם בתור תלמידה לא אהבתי את זה, היא ההוצאות על ספרי לימוד. כל שנה מחליפים את ספרי הלימוד ברוב המקצועות. נוצר מצב שדבר ראשון אי אפשר לקנות ספרים משומשים ולחסוך איכשהו כסף, מכיוון שזה מהדורה חדשה, דבר שני שנוצר זו העובדה שגם אי אפשר למכור את אותם ספרים אחר כך מכיוון שזה כבר נחשב למהדורה ישנה ואין צורך בה.

    מעבר לבזבוז הנייר המשווע (שאגב כך לא מחנכים את דור העתיד למחזור אם כל שנה מוציאים ספר שהולך לפח אחרי שנה), יש כאן עניין כספי. הורים רבים ממורמרים על כך וגם תלמידים, לא יכול להיות שבעיקר בעולם של היום, עולם יוקר המחיה, יחליפו ספרי לימוד כל שנה.

    פיתרון שכדאי לאמץ הוא שניתן ורצוי להחליף את תוכנית הלימודים במקצוע כל שנה אבל אולי לוותר על ספרי הלימוד בכלל ולהכין בקבצי וורד את מערכי השיעור ודפי העבודה. יש כל כך הרבה חוברות עבודה מפעם שניתן לקחת מהם רעיונות. משרד החינוך ייקח אתר מסויים שיש בו דפי עבודה או שיקים לעצמו אתר, ושם יהיה מאגר עצום של מבחנים, דפי עבודה ומערכי שיעור וכל פעם המורים ייקחו משם את החומר לשיעור. כך נחסוך בדפים ובכסף. למשל בתנ"ך הציוד היחיד שהתלמידים ייסחבו יהיה מחברת וספר תנ"ך. בנוסף זה יקל על הגב של התלמידים מאוד, ומי שאי פעם שקל את הילקוט של תלמיד כיתה א' מבין מדוע צריך למצוא פיתרון ומהר.
    דבר נוסף שזה נותן הוא יצירתיות של המורה, יש מערך שיעור מובנה של נושא מסויים אבל המורה תמיד יכול להוסיף לו רעיונות ודברים משלו, וכך כל המורים מחכימים ולומדים אחד מהשני.
    כמובן שהמאגר יהיה סגור ורק בעזרת סיסמא שהמורים יקבלו ממשרד החינוך יהיה ניתן להכנס לשם, אחרת כל אחד יוכל להשתמש והמטרה היא שזה יהיה לשימושם של מורים.

    לסיכום, יש להקל על הוצאות ההורים, אולי יש מקום להוזיל את החוגים. מספיק אחד שיקום, יעשה מעשה ויוזיל את החוגים וזה יגרור את כולם כמו שקרה במקרה הסלולר (גולן טלקום) וכעת עם רשתות הקפה (קופיקס).
    אולי גם ניתן למצוא מתנדבים, או שההורים יתאחדו ויקימו לעצמם מעין קואופרטיב, כל הורה יעביר את החוג, או אם זה חוג זניח אפשר למצוא מישהו מתלמידים צעירים בתיכון שיעבירו תמורת סכום סמלי. תחום ההדרכה כיום הוא גם ככה פרוץ ולא לכל המדריכים בחוגים יש תעודת מדריך מוסמך. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91.

    ובקשר לספרי הלימוד, כולי תקווה שבשנים הקרובות, המצב ישתנה וייקבע פה סדר חדש. כבר יש שינוי אחד טוב והוא ביטול המיקוד. בתור תלמידה לא אהבתי את המיקוד, זה היה נראה לי בזבוז זמן ללמוד שנה שלמה חומר ואז מגיע פסח, מורידים לנו חצי מהחומר, כביכול לגרום לנו הרגשה טובה, הנה יש לכם פחות ללמוד. רק חבל שמה שקרה בפועל זה שאת החומר שכן יהיה במבחן לא הספקנו ללמוד בכיתה ונאלצנו ללמוד אותו לבד לבגרות, כי בתחילת שנה למדנו חומר שירד במיקוד.
    ביטול המיקוד נותן למורה ולתלמידים מספיק זמן ללמוד את החומר כמו שצריך ואם מתכננים נכון את הזמן יש סיכוי שיישאר זמן לחזרות על החומר לפני הבגרות ותגבורים.

    יום שבת, 5 באוקטובר 2013

    ערוץ I WANT YOU TUBE - על חינוך

    קראתי השבוע בעיתון "שיעור חופשי" של המורים כתבה על ערוץ יוטיוב חדש שנקרא I want  you tube ורציתי להמליץ עליו. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים לחינוך ויש שם כמה פלייליסטים שונים.
    http://www.youtube.com/user/iwytil

    אחד מהם הוא "אז ככה" http://www.youtube.com/playlist?list=PL4FFA10DD1B61D290
    ולדעתי הוא אחד החשובים מכיוון שהוא מאפשר לשמוע את דעתם של תלמידים על בית הספר וגם לדעת מה הם חושבים. בתור מורה תמיד אני רוצה לדעת מה התלמידים שלי חושבים, אם הם לא מרוצים ממשהו בשיעור, אם לא מעניין אותם ועוד, המטרה שלי היא לנסות לעזור להם ולמצוא פיתרון. היה לי עצוב לראות את הסרטון "ממש לא חשוב" על התלמידה שהתאכזבה מהמורה למוסיקה שלה. יש לתת מקום לכל תלמיד להביע את עצמו גם אם זה לא קשור ממש לנושא השיעור, עצם זה שתלמיד/ה שואל/ת שאלה זה מצויין בעיניי, זה מראה שהם מקשיבים לי, שהם מתעניינים בחומר ורוצים לדעת עוד ואני בעד לעודד את זה, כן, גם אם זה לא קשור לנושא השיעור וזה לא יהיה בבגרות. זה לא מה שחשוב.

    פלייליסט אחר הוא "להיות מורה" http://www.youtube.com/watch?v=00NxP7dkPII&feature=c4-overview&list=UUEk4hhK2GTE-FtVx9jRoN0w
    זה מביא את הצד השני, המורים, לומר למה הם בחרו להיות מורים. תתפלאו אבל יש מורים שבאמת נהנים ממקצוע ההוראה, לא כולם כאלו, יש כמה שנשחקו בדרך או ששכחו למה הם הלכו להוראה מההתחלה, אבל יש כאלה שנהנים מזה. אני מעולם לא חשבתי שאהיה מורה, בתור תלמידה זה היה נראה לי המקצוע האחרון שאבחר בו, אבל החיים זה לא מה שאנחנו מתכננים אלא מה שקורה לנו תוך כדי תכנון והיום אני מורה כבר שנה שנייה ואני נהנית מכל רגע, אני נהנית לקום לבית ספר, אני נהנית לעמוד מול הכיתה ולנסות להדביק אותם בהתלהבות שלי לתנ"ך ובעיקר בהתלהבות ובהתרגשות של ללמוד דברים חדשים, אני אוהבת שהם שואלים אותי שאלות כי זה מראה על התעניינות, אני אוהבת לנהל איתם דיונים בנושאים שונים, אני אוהבת שלפעמים תלמידים מציעים רעיונות חדשים שלא חשבתי עליהם אפילו. אני אוהבת להיות מורה.

    עוד אחד הוא "ירד במיקוד" http://www.youtube.com/playlist?list=PLDFF836DB28736FF7
    זה נושא כאוב ביותר לדעתי וכבר בתור תלמידה חשבתי שזה מטופש ביותר. למה לבזבז שנה שלמה על לימוד חומר שלא יהיה בבגרות ובסוף יש מיקוד, יורד הרבה חומר ולא נשאר זמן ללמוד את שאר החומר ויוצא שהתלמידים לומדים לבד.
    נכון שכל לימוד הוא חשוב ועוזר להחכים, אבל לא יכול להיות שתלמידים ייצטרכו ללמוד לבד לבגרות כי הם לא הספיקו את החומר בכיתה בגלל שמשרד החינוך לא יודע לתכנן את החומר. כיום הבנתי שזה התשנה, אני יודעת שהחומר לבגרות בתנ"ך הוא בדיוק מה שיהיה בבגרות, אין מיקוד ולא שום דבר אחר. מצויין, אפשר להספיק ללמד את התלמידים ואפילו לתגבר אותם כשתגיע הבגרות וכך יהיו להם סיכויי הצלחה גבוהים יותר.

    אני לא אעבור כאן על כל הערוץ, אבל אני בהחלט ממליצה לצפות בו, בעיקר אם אתם מורים ותלמידים...