סוגי תלמידים

ישנם כמה פרקים במסכת אבות במשנה, אשר עוסקים בתלמידים.

מסכת אבות פרק ה', י"א:

ה,יא [יב] ארבע מידות בתלמידים:

 ממהר לשמוע, וממהר לאבד--יצא שכרו בהפסדו;

קשה לשמוע, וקשה לאבד--יצא הפסדו בשכרו;

ממהר לשמוע, וקשה לאבד--חכם; 

קשה לשמוע, וממהר לאבד--זה חלק רע.

מסכת אבות פרק ה', י"ד:
ה,יד [טו] ארבע מידות ביושבי לפני חכמים--ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה:

 ספוג, שהוא סופג את הכול;

משפך--שהוא מכניס בזו, ומוציא בזו;

משמרת--שהיא מוציאה את היין, וקולטת את השמרים; 

ונפה--שהיא מוציאה את הקמח, וקולטת את הסולת.

הייתי רוצה להוסיף על כך שלושה סוגי תלמידים:

הסוג הראשון - מקפיד להגיע לשיעורים, מקפיד על הבאת ציוד, תמיד יפתח את הספר והמחברת במקום הרצוי, יקפיד להעתיק מהלוח ולא יפריע.

הסוג השני - מגיע לשיעורים, מביא ציודים, לרוב יפתח את הספר לאחר הערה של המורה על כך, לפעמים יעתיק, לרוב יקשיב בשיעור ולפעמים מדבר. 

הסוג השלישי - לא מגיע לשיעורים, מדבר ללא הפסקה, לא מקפיד על ציוד, לא מקפיד על העתקה מהלוח.

שני הסוגים הראשונים הם תלמידים שלרוב גם יודעים את החומר טוב, כן, גם אם הם לא מעתיקים מהלוח, הם מקשיבים ולרוב אני מזהה מראש מי מהתלמידים שייך לאיזה סוג והאם הוא יודע את החומר, דרך נוספת לדעת אם הם יודעים את החומר היא כמובן לפי שאלות שנשאלות בכיתה, אם הם שואלים שאלה הקשורה לחומר (ולא שאלה כמו: "מתי למדנו את זה?"), אם אני שואלת אותם שאלה והם יודעים לענות וכמובן הכל מתגלה במבחן הראשון, מי באמת מקשיב ויודע ומי לא.

הסוג השלישי הוא זה שמדאיג אותי. מורה צריך לנסות להכיל את כל הכיתה. כל כיתה משלבת בתוכה את שלושת הסוגים ותפקידנו כמורים הוא לא לרוץ בחומר ולהתקדם עם שני הסוגים הראשונים, אלו היודעים את החומר. להם אין מה לדאוג, הם יצליחו במבחנים ובבגרות. בסוג השלישי יש להשקיע יותר מאמצים, לא לוותר להם, לגרום להם להבין עד כמה הלמידה חשובה, כי גם אם הנושא או המקצוע עצמו לא מעניינים אותם, עצם זה שהם יסגלו לעצמם צורת למידה מסויימת היא שתעזור להם בעתיד. 

בנוסף יש לנסות לשכנע אותם שכדאי להם עכשיו לעשות את הבגרות ולסיים עם הלימודים, ולא לחזור לספסל הלימודים בהשלמת הבגרויות אחרי צבא. וגם אם הם יחזרו להשלים או לשפר בגרויות, יהיו להם הרגלי למידה טובים שהם סיגלו לעצמם בבית ספר, הרגלים אלו ימשיכו איתם גם ללימודים אקדמיים בעתיד.

עניין הרגלי הלמידה של תלמידים הוא נושא לפוסט אחר, לכן לא ארחיב כרגע. אך יש להסביר לתלמידים שהחשיבות בללמוד היא לא רק כדי לקבל ציון טוב במבחן או בגרות, זה רק מדד אחד להצלחה, החשיבות היא בפיתוח החשיבה, למידת הרגלי למידה נכונים, כיצד לכתוב תשובה מלאה, מפורטת ומסודרת, כיצד לקרוא ולהבין מה מבקשים ממך.

מורים, אל תוותרו על תלמידים מהסוג השלישי, להיפך תלחמו עליהם ואיתם כדי שיישארו בבית ספר וילמדו. זה הכי קל להוציא אותם מהכיתה ולשמוח כשעכשיו אפשר ללמד כמו שצריך אבל בפועל אנחנו פוגעים בהם, גורמים להם לתחושת אנטי יותר גדולה כלפי בית ספר וכלפינו. תנסו להראות להם שהם מסוגלים ושאתם מאמינים בהם. נכון, לא תמיד נצליח, יש כאלו שלא יקשיבו לנו אבל אולי יש כאלו שכן, רק בגלל הסיבה הזו אין לוותר.