יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

השוואה בין סיפור יעקב בבאר לבין סיפור משה בבאר

ישנם קווי דמיון בסיפור הבאר בין משה ליעקב.

משה ברח ממצרים כי רצו להרוג אותו והגיע לבאר.
טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר. (שמות ב') 
כך גם יעקב ברח מאחיו עשיו שרצה להרוג אותו והגיע לבאר.
א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי-קֶדֶם. ב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה-שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ--כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל-פִּי הַבְּאֵר. ג וְנֶאֶסְפוּ-שָׁמָּה כָל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן עַל-פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ. (בראשית כ"ט)

שניהם לבד השקו צאן רב - עבודה פיזית קשה.

שוני: משה היה צריך לריב עם הרועים האחרים שניסו לגרש את בנות יתרו.
טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן. יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם. (שמות ב')
ואילו יעקב הזיז את האבן שכיסתה את פי הבאר בעצמו. יעקב בנוסף מנשק לרחל.
י וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. (בראשית כ"ט)

בשניהם הבת/בנות רצה לספר לאביה מה קרה ליד הבאר והאבא אומר לבת/בנות להזמין את הזר הביתה.
משה: . יח וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. יט וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן. כ וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. (שמות ב')

יעקב: יב וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ. (בראשית כ"ט)

השוני הוא שאצל משה הן לא מכירות אותו והוא אכן זר להן, הן אף חושבות שהוא מצרי.
אצל יעקב היא יודעת מי הוא, הוא מציג את עצמו בפניה.

נקודת דמיון נוספת היא שבשני הסיפורים האיש מסכים להישאר לשבת יחד עם האב ושאר המשפחה ואף מתחתן בסוף עם אחת מהבנות. משה עם ציפורה ויעקב עם רחל (כוונתו המקורית הייתה להתחתן רק עם רחל ולכן הוא עבד עבורה במשך 7 שנים, אך לבן רימה אותו ונתן לו את לאה במקומה, לכן הוא עבד עוד 7 שנים ובעצם התחתן עם שתי נשים).

יעקב: יד וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה; וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ, חֹדֶשׁ יָמִים...יח וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה. (בראשית כ"ט)

משה: כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה. כב וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם: כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. (שמות ב')

יום שני, 9 בדצמבר 2013

תמיד יש הסבר..

לכל דבר בעולם ולכל מה שקורה יש הסבר. הבעיה מתחילה כשיש כמה הסברים ומן הסתם אנחנו לא מקבלים את כולם. חלק מאמינים בהסבר אחד וחלק מאמינים בהסבר אחר.

ניקח לדוגמא את עשר המכות המופיעות בספר שמות. רבים מתקשים להאמין שזה באמת קרה, בזה אחר זה נחתו מכות טבע על המצרים במטרה לשכנע את פרעה שישחרר את בני ישראל לחופשי.

כיצד ניתן להסביר את המכות?

הסבר אחד הוא לפי הגישה שאלוהים כתב את התורה ולכן נעשה נס והמכות הן מאלוהים.

הסבר אחר הולך לטבע ומנסה לחקור האם הטבע גרם לכך שהמים הפכו לדם/אדומים כדם וזה התחיל את שרשרת התופעות (עשר המכות) שבאו בעקבותיו.

בזמן האחרון התפרסמו כמה כתבות על מקורות מים אדומים כדם כאשר לכל מקרה כזה יש הסבר שונה.

מעורר אימה: נהר הדם המסתורי שצץ בסלובקיה



ההסבר לכך לפי הכתבה: שהדבר נגרם בסך הכל בשל מסנן פגום בבית מטבחיים סמוך, שבדרך כלל משמש לניקוז הדם לבריכה סמוכה לפני שפולט את הנוזל המוסנן בחזרה לטבע.


מכת דם: מי הים הפכו לאדומים

.

כאן נצבע הים חוף בונדי באוסטרליה
ההסבר לכך לפי הכתבה: פריחה של אצות שינתה את צבע המים


קטע מנהר היאנג-צה בסין הפך אדום כדם



ההסבר לפי הכתבה:

המשרד לאיכות הסביבה בעיר הסביר בדוח רשמי שהצבע נגרם בגלל חול אדום שנסחף במורד הזרם בעקבות שיטפונות שאירעו לאחרונה באזור. לדברי המשרד אין עדויות להזרמה בלתי חוקית של שפכים.

על פי דיווחים מגולשים באתרי האינטרנט, התושבים מטילים ספק בהסבר של הרשויות והם מאמינים שהצבע האדום נגרם מהזרמת שפכי תעשייה. צ'ונג-צ'ינג היא המרכז התעשייתי הגדול ביותר בדרום מערב סין.

עוד מוסיפים בכתבה מידע איך מים יכולים להיפך לאדומים:
מה יכול להפוך מים לאדומים
צבע אדום במאגרי מים מתוקים או באוקיאנוס נגרם בדרך כלל מהתפרצות של אצות אדומות ובאזורים מסוימים התופעה היא טבעית לחלוטין.

במרבית המקרים התפרצות האצות האדומות, שחלקן רעילות, נגרמת מעודף של חומרי הזנה במים שהם בדרך כלל תוצאה של הזרמת שפכים תעשייתיים למקור המים. חומרי הזנה נמצאים בשפע גם במי הנגר של שדות חקלאים המכילים עודפים של דשנים והם עשירים בעיקר בחנקן ובזרחן.

לסיום:
מעין מאמר שמצאתי באינטרנט עם הסבר על עשר המכות: עשר מכות או תופעת טבע?
ואל תשכחו, אל תתנו לאחרים להגיד לכם במה להאמין, תבחרו אתם במה להאמין



הערה: כל התמונות לקוחות מתוך הכתבות המצורפות בלינק.

מורים, מורות ודברים שלא עושים

אומרים שמורים הם גם בני אדם, אומרים שמורים הם לא מושלמים, אומרים שמורים עושים טעויות גם, אבל על דברים כאלה?! אין סליחה ואין מחילה!

לצערי גם דברים כאלה קורים לא מעט בארץ ובעולם.

מורה הכריחה ילד בן 10 לקפוץ אל מותו מגג מגדל http://news.walla.co.il/?w=%2F16%2F2691076

מורה מרחובות קיימה יחסי מין עם 5 תלמידים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3083493,00.html

ארה"ב המורה פיתתה את התלמיד http://www.news1.co.il/Archive/001-D-140949-00.html

המורים ניצלו מינית תלמידים – וקיבלו עונשים קלים
http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-34947e52343d241004.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1898243326

יום שני, 2 בדצמבר 2013

ילד בן זמננו - תקשורת מילולית ולא-מילולית

הפרק השני בסדרה "ילד בן זמננו" נקרא "קראו את שפתיי", הוא עוסק בפיתוח הדיבור אצל ילדים ושפת הגוף, כיצד ילדים לומדים להבין תקשורת מילולית ולא-מילולית.
גם כמורים חשוב שנדע להשתמש בתקשורת. בכלל אנשים שמדברים מול קהל צריכים להשתמש פעמים רבות בקול שלהם ובמחוות ידיים כדי לעניין את השומעים, לרתק אותם ולתפוס את תשומת ליבם, כך גם מורים.
כל מורה מדברת לפני הכיתה, אך לכל מורה יש את הסגנון הייחודי שלה. יש מורות שעומדות, יש מורות שיושבות, יש מורות שמסתובבות כל השיעור, יש שעומדות במקום אחד ועוד.
זה בנוגע לעמידה, אך דיבור לפני קהל ובעיקר לפני תלמידים לא כולל רק עמידה, הוא כולל גם סגנון דיבור. גם כאן לכל מורה סגנון שלה, יש שמדברות בקול חזק, יש שמדברות חלש, יש שמדברות בקול עולה ויורד, יש שמדברות בקול מונוטוני ועוד.
כמורה יש לדעת לשלב בין תקשורת מילולית ולבין תקשורת לא מילולית מכיוון שאנו עסוקות כל היום בלדבר לפני כיתה, אנחנו צריכות לדעת כיצד להשתמש בתקשורת לא-מילולית כדי שלא "לבזבז מילים". באחד המאמרים שקראתי המליצו שם על ניסיון של קשר עין, טפיחה על הכתף, נגיעה קלה כדי להראות שאתה שם, להחוות עם היד ועוד.
חשוב לדעת להשתמש גם בכך ולא רק לדבר.
כאשר תלמיד מדבר יש כמה פתרונות מה לעשות:

  • להעיר לו
  • לצעוק עליו
  • לגשת אליו ולהגיד לו בשקט שהוא מפריע
  • לעצור את השיעור, לעמוד במקום, להסתכל על אותו תלמיד ולחכות בשקט
  • להסתכל עליו ולהחוות עם היד שיהיה בשקט
  • למחוא כף כדי למשוך את תשומת ליבו
  • להשמיע מן קול קצר וחזק כדי שישים לב כמו "היי" או "ששש"
ויש עוד רעיונות, שוב, כל מורה והסגנון והשיטה שלה. אני שמה לב שאני כמורה מתעצבת כל הזמן, כל שיעור עם כל כיתה אני לומדת משהו חדש, איך להתנהל בשיעור, איך לעמוד, איך לדבר, איך להתמודד עם הפרעות. 
 נאמר בתלמוד הבבלי בשם האמורא רבי חנינא"הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן" (מסכת תעניתדף ז', ע"א) מתוך ויקיפדיה.
אין ספק שהתלמידים הם המורים הטובים ביותר שלי, כי הם גם גורמים לי ללמוד על עצמי דברים חדשים וגורמים לי ללמוד להתמודד עם מצבים שמעולם לא התמודדתי איתם.



Child of Our Time

Series Four (2004)
  1. Zero to Hero
  2. Read My Lips
  3. The Making of Me