סיפורי יוסף - נושא חובה בגרות 70%

 את סיפורי יוסף בחרתי לחלק לשלושה חלקים:

1. יהודה ותמר - בראשית פרק ל"ח

2.  יוסף והחלומות

בראשית פרק ל"ז - יוסף והחלומות, יוסף בבור

בראשית פרק ל"ט - יוסף בבית פוטיפר

בראשית פרק מ' - יוסף ושר המשקים ושר האופים

בראשית פרק מ"א - חלומות פרעה ועלייתו של יוסף

3. יוסף ואחיו

בראשית פרק מ"ב - הפגישה בין יוסף לאחיו

בראשית פרק מ"ג - בני יעקב חוזרים למצרים ונפגשים שוב עם יוסף

בראשית פרק מ"ד - יוסף מנסה את האחים עם גביע כסף, נאום יהודה

בראשית פרק מ"ה - יוסף מתוודה לפני אחיו

בראשית פרק מ"ח - ברכת יעקב ליוסף, אפרים ומנשה

בראשית פרק נ' - מות יעקב, מות יוסף

סבב קריאה בתנ"ך 929 - בראשית פרק מ"ה

 א וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו.  

ב וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.  

ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.  

ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה.  

ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה  כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.  

ו כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר.  

ז וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה.  

ח וְעַתָּה לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  

ט מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל-אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל-תַּעֲמֹד

י וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ-גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.  

יא וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב  פֶּן-תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ

יב וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין  כִּי-פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.  

יג וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת-כָּל-כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-אָבִי הֵנָּה.  

יד וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל-צַוָּארָיו.  

טו וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.  

 

פס' א'-ט"ו

יוסף אינו יכול עוד להסתיר את זהותו מפני אחיו, הוא מבקש מכל מי שנמצא בחדר לעזוב והוא נשאר לבד עם אחיו, ואז הוא מזדהה בפניהם, הוא מספר להם שהוא יוסף ושואל מיד האם אביו עוד חי.

האחים המומים מכך שזה יוסף, הם לא ראו אותו שנים, חשבו שמת או משהו והנה הוא נגלה לפניהם, בריא ושלם ובמעמד גבוה.

יוסף מספר להם בקצרה שהוא מסתדר טוב והם לא אשמים וזה הכל מאלוהים, הוא הביא אותו למצרים, דאג לו אצל פרעה והביא לכך שהוא יהיה במעמד גבוה.

יוסף מבקש מאחיו להביא את אביו למצרים כי יש עוד 5 שנים של רעב ובצורת, ואם יבוא לגור איתו במצרים יוסף יוכל לדאוג לאביו ולכולם.

הוא מסיים ושוב בוכה ומתחבק עם האחים.

 

טז וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו.  

יז וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֱמֹר אֶל-אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ  טַעֲנוּ אֶת-בְּעִירְכֶם וּלְכוּ-בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.  

יח וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ.  

יט וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ  קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת-אֲבִיכֶם וּבָאתֶם.  

כ וְעֵינְכֶם אַל-תָּחֹס עַל-כְּלֵיכֶם  כִּי-טוּב כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא.  

 

פס' ט"-כ'

מספרים לפרעה שאלו אחי יוסף שהגיעו למצרים ופרעה אומר ליוסף שיגיד לאחיו לבוא לגור במצרים, הם מוזמנים בשמחה ליהנות מטוב הארץ, הוא אומר שיביאו גם את אביהם ואת כל מי שנשאר בבית ואת החפצים שלהם ויבואו לגור במצרים.

 

כא וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל-פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ.  

כב לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת

כג וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ.  

כד וַיְשַׁלַּח אֶת-אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.  

כה וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.  

כו וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי-הוּא מֹשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא-הֶאֱמִין לָהֶם.  

כז וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל-דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת-הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.  

כח וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת.

 

פס' כ"א-כ"ח

בניו של יעקב יוצאים לדרך לארץ כנען, הם לוקחים איתם רכוש רב, 10 חמורים מלאים מטוב מצרים, 10 אתונות שנושאות אוכל, הכל במטרה להראות לאביו את המעמד הגבוה אליו הגיע יוסף וכדי לחזק את דברי יוסף, כאשר האחים יספרו לאבא.

יעקב בהתחלה לא מאמין להם, אבל לאחר מכן משתכנע ורוצה לרדת למצרים כדי לראות את יוסף לפני מותו.

 

סבב קריאה בתנ"ך 929 - בראשית פרק מ"ד

 הקדמה

לבסוף האחים הצליחו לשכנע את יעקב והם חוזרים למצרים עם בנימין, הם פוגשים את יוסף, הוא עדיין לא התגלה בפניהם ואז הם מתארגנים לחזור חזרה לארץ שלהם.

 

א וַיְצַו אֶת-אֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵּא אֶת-אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת וְשִׂים כֶּסֶף-אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.  

ב וְאֶת-גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן וְאֵת כֶּסֶף שִׁבְרוֹ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר.  

ג הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.  

ד הֵם יָצְאוּ אֶת-הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.  

ה הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם.  

 

פס' א'-ה'

יוסף מצווה על האחראי בביתו להכין לאחים את השקים שלהם, למלא אוכל וכסף והוא מבקש ממנו להחביא בשק של הקטן (בנימין) גביע כסף.

בבוקר הם קמים, מתארגנים ויוצאים לדרך. ואז יוסף מבקש מהאחראי בביתו לרדוף אחריהם, להשיג אותם ולהאשים אותם שהם כפויי טובה והחזירו לו רעה תחת טובה.

 

ו וַיַּשִּׂגֵם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  

ז וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה.  

ח הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב.  

ט אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם-אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים.  

י וַיֹּאמֶר גַּם-עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן-הוּא  אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה-לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם.  

יא וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת-אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ.  

יב וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן.  

יג וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל-חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה.  

 

פס' ו'-י"ג

האיש של יוסף משיג את האחים, אומר להם שהם כפויי טובה, הם לא מבינים מה הוא רוצה, הם טוענים שלא גנבו כלום והם חפים מפשע. הם בטוחים בצדקתם ולכן נותנים תנאי קשה, אם יימצא משהו שנגנב אצל אחד מהם, אותו אחד ימות והם יהיו לעבדים.

האיש של יוסף אומר שהוא מקבל את התנאי אבל משנה אותו, הוא אומר שאם יימצא אצל אחד מהם, אותו אחד יהיה לעבד וכל השאר נקיים.

הם מורידים את השקים שלהם, הוא מחפש בשקים ומוצא אצל בנימין את הגביע.

 

יד וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה.  

טו וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף מָה-הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי-נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי.  

טז וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה-נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה-נְּדַבֵּר וּמַה-נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת-עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם-אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר-נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ.  

יז וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה-לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם. 

יח וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ  כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה.  

יט אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר  הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב אוֹ-אָח.  

כ וַנֹּאמֶר אֶל-אֲדֹנִי יֶשׁ-לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ.  

כא וַתֹּאמֶר אֶל-עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו.  

כב וַנֹּאמֶר אֶל-אֲדֹנִי לֹא-יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת-אָבִיו  וְעָזַב אֶת-אָבִיו וָמֵת.  

כג וַתֹּאמֶר אֶל-עֲבָדֶיךָ אִם-לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי.  

כד וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי וַנַּגֶּד-לוֹ אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי.  

כה וַיֹּאמֶר אָבִינוּ  שֻׁבוּ שִׁבְרוּ-לָנוּ מְעַט-אֹכֶל.  

כו וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת  אִם-יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי-לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ.  

כז וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ  אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה-לִּי אִשְׁתִּי.  

כח וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד-הֵנָּה.  

כט וּלְקַחְתֶּם גַּם-אֶת-זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה.  

ל וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ.  

לא וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי-אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה.  

לב כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר  אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים.  

לג וְעַתָּה יֵשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם-אֶחָיו.  

לד כִּי-אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי  פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי.

 

פס' י"ד-ל"ד

האחים חוזרים ליוסף, הם מתנצלים ואומרים שהם יהיו גם עבדים יחד עם בנימין. יוסף אומר להם שלא, רק מי שלקח את הגביע יישאר כעבד וכל השאר יחזרו לאביהם.

ואז יהודה מבקש לדבר עם יוסף ומספר לו את מה שקרה, את השיחה ביניהם לבין האבא, עד כמה הוא קשור לבנימין, מה קרה לאחיו של בנימין (מת), הוא מספר לו על כך שהוא התחייב לאבא שהוא יחזיר לו את הילד בשלום.

ומסיים בכך שאם יחזור ללא הילד אז האב ימות ולכן הוא מבקש לרצות את העונש במקום בנימין.