סבב קריאה בתנ"ך 929 - בראשית פרק י"ז

א וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.
ב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד.
ג וַיִּפֹּל אַבְרָם, עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לֵאמֹר.
ד אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.
ה וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.
ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ.
ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים.

אברם בן 99 וה' מתגלה אליו שוב. הוא אומר לו שיש ברית ביניהם והוא ירבה את אברם מאוד, יהיו לו הרבה מאוד צאצאים - אב המון גויים, הכוונה שממנו יהיו כל כך הרבה צאצאים שהם יהפכו לעמים שונים.

מכאן הוא משנה את שמו לאברהם (מוסיף לו את האות ה')

לאחר הבטחת הזרע - ההמשכיות, הוא נותן לאברהם את הבטחת הארץ. הוא ייתן לו לצאצאיו את כל ארץ כנען שיחיו בה לעולם.

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם.
י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.
יא וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.
יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.
יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.
יד וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר. 

שוב ה' מדבר אל אברהם ואומר לו לשמור את הברית ביניהם, מה שיסמל את הברית ביניהם היא המילה, על אברהם וכל צאצאיו למול את הזכרים, לחתוך את בשר העורלה.

מתי יש לעשות זאת? כל זכר בגיל 8 ימים עליו לעבור ברית מילה.

מי שלא יעשה ברית מילה נקרא ערל, מלשון עורלה, והוא יוחרם מהעם. כנראה הכוונה גם למוות, בגלל שהפר את הברית עם ה'.

טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.
טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.

ה' אומר לאברהם  שגם השם של שרי משתנה, מהיום היא תיקרא שרה, והוא יברך אותה שיהיה לה בן מאברהם. אברהם שומע זאת וצוחק, הוא לא מאמין שמישהו כמוהו בן 100 ושרה בת 90 והיא תלד בגיל כזה.

יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.
יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
כ וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד: שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.
כא וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.
כב וַיְכַל, לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים, מֵעַל אַבְרָהָם.

אברהם אומר לה' שיש לו את ישמעאל, אבל ה' אומר לו שוב, שרה תלך לו בן והוא ייקרא יצחק וה' יכרות גם איתו ברית.

הוא מברך את ישמעאל, אומר לאברהם שגם הוא יזכה לצאצאים רבים ויהיה לעם גדול.

אבל את הבירת הוא יקים עם יצחק, בנם של אברהם ושרה והוא יוולד בעוד שנה.

כג וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.
כד וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
כה וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ.
כז וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ. 

אברהם עושה את מה שה' ציווה עליו, הוא לוקח את ישמעאל, את כל הזכרים בביתו ועושה להם ברית מילה.

אברהם היה בן 99 כאשר עשה לעצמו ברית מילה.

ישמעאל היה בן 13 כאשר עשה ברית מילה.

פרויקט 929 - בראשית ט' - יום רביעי 31.12.14 ט' בטבת תשע"ה

(א)וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ: 
(ב)וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשֹ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ: 
(ג)כָּל-רֶמֶשֹ אֲשֶׁר הוּא-חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶֹב נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל: 
(ד)אַךְ-בָּשָֹר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לא תֹאכֵלוּ: 
(ה)וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרשׁ אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם: 
(ו)שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלהִים עָשָֹה אֶת-הָאָדָם: 
(ז)וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ-בָהּ: 

לאחר המבול, ה' מברך את נוח ובניו בברכה שבירך את אדם הראשון: "פרו ורבו ומלאו את הארץ".
ההמשך גם דומה לציווי לאדם הראשון אבל במילים אחרות, גם הם יהיו שליטים על החיות בעולם, אבל יש כאן שינוי, אם בהתחלה האדם נברא בצלם אלוהים והיה טהור כביכול ולכן אכל רק מהצומח, עכשיו בני האדם ירדו בדרגה והם יכולים לאכול גם חיות ורמשים. אבל יש הסתייגות אחת, לא לאכול בשר עם הדם, כי לפי התפיסה בתנ"ך הדם הוא מקור הנפש, כך גם בסיפור קין והבל: "דמי אחיך צועקים אליי מהאדמה".
ועל כך מוסיף ה' עוד ציווי, אין להרוג אנשים ומי שיהרוג ייענש במותו שלו בגלל שאלוהים ברא את האדם בצלמו וכל פגיעה באדם כמוה כפגיעה בה'.
(ח)וַיֹּאמֶר אֱלהִים אֶל-נֹחַ וְאֶל-בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר: 
(ט)וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת-זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם: 
(י)וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ: 
(יא)וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלא-יִכָּרֵת כָּל-בָּשָֹר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ: 
(יב)וַיֹּאמֶר אֱלהִים זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם: 
(יג)אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: 
(יד)וְהָיָה בְּעַנֲנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: 
(טו)וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָֹר וְלא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָֹר: 
(טז)וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלהִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָֹר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ: 
(יז)וַיֹּאמֶר אֱלהִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָֹר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ: 

אלוהים פונה שוב לנוח ובנו ומקים איתם ברית ועם צאצאיהם, מטרת הברית היא להבטיח שלעולם לא יהיה עוד מבול שישחית את הארץ.
האות לברית היא קשת בענן, וכך כל פעם שיירד גשם, בני האדם יסתכלו בשמיים ויראו גם קשת בענן ואז הם יידעו שזה גשם ברכה ולא גשם שנועד להפוך למבול במטרה להרוס את העולם.
(יח)וַיִּהְיוּ בְנֵי-נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן-הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן: 
(יט)שְׁלשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי-נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל-הָאָרֶץ: 
(כ)וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: 
(כא)וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלה: 
(כב)וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו בַּחוּץ: 
(כג)וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה וַיָּשִֹימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לא רָאוּ: 
(כד)וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר-עָשָֹה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן: 
(כה)וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: 
(כו)וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: 
(כז)יַפְתְּ אֱלהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: 
(כח)וַיְחִי-נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה: 
(כט)וַיְהִי כָּל-יְמֵי-נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת: 

שוב יש לנו כאן חזרה על בני נוח ושמותיהם אבל מסופר לנו מקרה שקרה.
נוח נטע כרם, הכין יין מהענבים והשתכר, חם ראה את ערוות אביו, הכוונה לאיבר מינו כנראה, והלך לספר לשני אחיו.
שם ויפת לקחו שמיכה, הלכו אחורנית לכיוון נוח וכיסו אותו, למה הלכו אחורה? כדי שלא לראות בטעות את אביהם עירום ובכך לפגוע בכבודו.
כאשר מתעורר נוח מהשכרות שלו, הוא יודע מה עשה לו בנו. כנראה סיפרו לו או שהוא זכר במטושטש, ועל כך הוא מקלל את חם, בנו כנען וצאצאיהם שהם יהיו לנצח עבדים לאחיו, שם ויפת.

לאחר המבול נוח חי עוד 350 שנה ומת בגיל 950.