בגרות חורף בתנ"ך

בגרות חורף בתנ"ך!

‏הצגת רשומות עם תוויות שמות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שמות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 14 במאי 2022

נושאי חובה בגרות 70%

 בתוכנית הלימודים לבגרות של 70% ישנם 3 נושאי חובה:


1. סיפורי אבות - בראשית

מסופר על אברהם, יצחק ויעקב


2. סיפורי יוסף - בראשית

מסופר על יוסף וכיצד כל בני יעקב הגיעו לבסוף למצרים


3. סיפור התהוות האומה - שמות

המשך העלילה של בני ישראל במצרים, הולדת משה, יציאת מצרים והפיכת בני ישראל לעם ישראל


בכל אחד מהנושאים ישבתי וחילקתי את הפרקים לפי נושאים קטנים, ניתן לראות בקישור

בכל נושא אעלה חומרים, סיכומים ועוד

יום חמישי, 4 ביוני 2015

פרויקט 929 - שמות ל"ח - יום שלישי 21.4.15 ב' באייר תשע"ה

המשך תיאור עשיית המשכן והמזבח:
(א)וַיַּעַשֹ אֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ-אַמּוֹת רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ: (ב)וַיַּעַשֹ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו וַיְצַף אֹתוֹ נְחשֶׁת:
(ג)וַיַּעַשֹ אֶת-כָּל-כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶת-הַסִּירֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקֹת אֶת-הַמִּזְלָגֹת וְאֶת-הַמַּחְתֹּת כָּל-כֵּלָיו עָשָֹה נְחשֶׁת: 
(ד)וַיַּעַשֹ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר מַעֲשֵֹה רֶשֶׁת נְחשֶׁת תַּחַת כַּרְכֻּבּוֹ מִלְּמַטָּה עַד-חֶצְיוֹ:
(ה)וַיִּצֹק אַרְבַּע טַבָּעֹת בְּאַרְבַּע הַקְּצָוֹת לְמִכְבַּר הַנְּחשֶׁת בָּתִּים לַבַּדִּים:
(ו)וַיַּעַשֹ אֶת-הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם נְחשֶׁת:
(ז)וַיָּבֵא אֶת-הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ לָשֵֹאת אֹתוֹ בָּהֶם נְבוּב לֻחֹת עָשָֹה אֹתוֹ:
(ח)וַיַּעַשֹ אֵת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
(ט)וַיַּעַשֹ אֶת-הֶחָצֵר לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קַלְעֵי הֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָּאַמָּה:
(י)עַמּוּדֵיהֶם עֶשְֹרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְֹרִים נְחשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף:
(יא)וְלִפְאַת צָפוֹן מֵאָה בָאַמָּה עַמּוּדֵיהֶם עֶשְֹרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְֹרִים נְחשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף: 
(יב)וְלִפְאַת-יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים בָּאַמָּה עַמּוּדֵיהֶם עֲשָֹרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָֹרָה וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כָּסֶף: 
(יג)וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה:
(יד)קְלָעִים חֲמֵשׁ-עֶשְֹרֵה אַמָּה אֶל-הַכָּתֵף עַמּוּדֵיהֶם שְׁלשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלשָׁה:
(טו)וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה אַמָּה עַמֻּדֵיהֶם שְׁלשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלשָׁה: 
(טז)כָּל-קַלְעֵי הֶחָצֵר סָבִיב שֵׁשׁ מָשְׁזָר:
(יז)וְהָאֲדָנִים לָעַמֻּדִים נְחשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם כָּסֶף וְהֵם מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף כֹּל עַמֻּדֵי הֶחָצֵר:
(יח)וּמָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר מַעֲשֵֹה רֹקֵם תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר וְעֶשְֹרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר:
(יט)וְעַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה נְחשֶׁת וָוֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף:
(כ)וְכָל-הַיְתֵדֹת לַמִּשְׁכָּן וְלֶחָצֵר סָבִיב נְחשֶׁת:
(כא)אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: (כב)וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָֹה אֵת כָּל-אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָֹה אֶת-משֶׁה:
(כג)וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן חָרָשׁ וְחשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ: (כד)כָּל-הַזָּהָב הֶעָשֹוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְֹרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
(כה)וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
(כו)בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים:
(כז)וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן: (כח)וְאֶת-הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָֹה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם: 
(כט)וּנְחשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת שָׁקֶל:
(ל)וַיַּעַשֹ בָּהּ אֶת-אַדְנֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת וְאֶת-מִכְבַּר הַנְּחשֶׁת אֲשֶׁר-לוֹ וְאֵת כָּל-כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ:
(לא)וְאֶת-אַדְנֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאֶת-אַדְנֵי שַׁעַר הֶחָצֵר וְאֵת כָּל-יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-יִתְדֹת הֶחָצֵר סָבִיב:

פרויקט 929 - שמות ל"ז - יום שני 20.4.15 א' באייר תשע"ה

תיאור עשיית המשכן והארון:
(א)וַיַּעַשֹ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:
(ב)וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ וַיַּעַשֹ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב:
(ג)וַיִּצֹק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית: (ד)וַיַּעַשֹ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב:
(ה)וַיָּבֵא אֶת-הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵֹאת אֶת-הָאָרֹן:
(ו)וַיַּעַשֹ כַּפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ:
(ז)וַיַּעַשֹ שְׁנֵי כְרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה עָשָֹה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת:
(ח)כְּרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן-הַכַּפֹּרֶת עָשָֹה אֶת-הַכְּרֻבִים מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו:
(ט)וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵֹי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו אֶל-הַכַּפֹּרֶת הָיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: 
(י)וַיַּעַשֹ אֶת-הַשֻּׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:
(יא)וַיְצַף אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וַיַּעַשֹ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב:
(יב)וַיַּעַשֹ לוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וַיַּעַשֹ זֵר-זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב:
(יג)וַיִּצֹק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתֵּן אֶת-הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו:
(יד)לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת הָיוּ הַטַּבָּעֹת בָּתִּים לַבַּדִּים לָשֵֹאת אֶת-הַשֻּׁלְחָן:
(טו)וַיַּעַשֹ אֶת-הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב לָשֵֹאת אֶת-הַשֻּׁלְחָן:
(טז)וַיַּעַשֹ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר עַל-הַשֻּׁלְחָן אֶת-קְעָרֹתָיו וְאֶת-כַּפֹּתָיו וְאֵת מְנַקִּיֹּתָיו וְאֶת-הַקְּשָֹוֹת אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר:
(יז)וַיַּעַשֹ אֶת-הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה עָשָֹה אֶת-הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ: 
(יח)וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי:
(יט)שְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה:
(כ)וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:
(כא)וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִמֶּנָּה: 
(כב)כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר:
(כג)וַיַּעַשֹ אֶת-נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר:
(כד)כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָֹה אֹתָהּ וְאֵת כָּל-כֵּלֶיהָ:
(כה)וַיַּעַשֹ אֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו: (כו)וַיְצַף אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת-גַּגּוֹ וְאֶת-קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת-קַרְנֹתָיו וַיַּעַשֹ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב:
(כז)וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב עָשָֹה-לוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו עַל שְׁנֵי צִדָּיו לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵֹאת אֹתוֹ בָּהֶם: (כח)וַיַּעַשֹ אֶת-הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב:
(כט)וַיַּעַשֹ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת-קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר מַעֲשֵֹה רֹקֵחַ:

פרויקט 929 - שמות ל"ה - יום חמישי 16.4.15 כ"ז בניסן תשע"ה

ה' מצווה על עם ישראל חוקים שונים:
(א)וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָֹה לַעֲשֹת אֹתָם:

שמירת השבת:
(ב)שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶֹה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָֹה כָּל-הָעֹשֶֹה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת:
(ג)לא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

תרומה לאלוהים:
(ד)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָֹה לֵאמֹר:
(ה)קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהֹוָה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָֹה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת:
(ו)וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים:
(ז)וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים:
(ח)וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר וּבְשָֹמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
(ט)וְאַבְנֵי-שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן:
(י)וְכָל-חֲכַם-לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשֹוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה:
(יא)אֶת-הַמִּשְׁכָּן אֶת-אָהֳלוֹ וְאֶת-מִכְסֵהוּ אֶת-קְרָסָיו וְאֶת-קְרָשָׁיו אֶת-בְּרִיחָו אֶת-עַמֻּדָיו וְאֶת-אֲדָנָיו: (יב)אֶת-הָאָרֹן וְאֶת-בַּדָּיו אֶת-הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ:
(יג)אֶת-הַשֻּׁלְחָן וְאֶת-בַּדָּיו וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים:
(יד)וְאֶת-מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת-כֵּלֶיהָ וְאֶת-נֵרֹתֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר:
(טו)וְאֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת-בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת-מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן: (טז)אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-מִכְבַּר הַנְּחשֶׁת אֲשֶׁר-לוֹ אֶת-בַּדָּיו וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו אֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ:
(יז)אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת-עַמֻּדָיו וְאֶת-אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר:
(יח)אֶת-יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת-מֵיתְרֵיהֶם:
(יט)אֶת-בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן: 
(כ)וַיֵּצְאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל מִלִּפְנֵי משֶׁה:
(כא)וַיָּבֹאוּ כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָֹאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהֹוָה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל-עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:
(כב)וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל-הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָֹה:
(כג)וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ:
(כד)כָּל-מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יְהוָֹה וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל-מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ:
(כה)וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן אֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת-הַשֵּׁשׁ: (כו)וְכָל-הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָֹא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת-הָעִזִּים:
(כז)וְהַנְּשִֹאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן:
(כח)וְאֶת-הַבֹּשֶֹם וְאֶת-הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
(כט)כָּל-אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה לַעֲשֹוֹת בְּיַד-משֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל נְדָבָה לַיהוָֹה:
(ל)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל רְאוּ קָרָא יְהוָֹה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
(לא)וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה:
(לב)וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת:
(לג)וּבַחֲרשֶׁת אֶבֶן לְמַלּאת וּבַחֲרשֶׁת עֵץ לַעֲשֹוֹת בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת:
(לד)וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן:
(לה)מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב לַעֲשֹוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵֹי כָּל-מְלָאכָה וְחשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת:

פרויקט 929 - שמות ל"ד - יום רביעי 15.4.15 כ"ו בניסן תשע"ה

(א)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל-הַלֻּחֹת אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל-הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ:
(ב)וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל-הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל-רֹאשׁ הָהָר:
(ג)וְאִישׁ לא-יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם-אִישׁ אַל-יֵרָא בְּכָל-הָהָר גַּם-הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל-יִרְעוּ אֶל-מוּל הָהָר הַהוּא: 

ה' אומר למשה שיפסל לו שני לוחות אבנים כמו הראשונים ושיעלה להר, שם הם יכתבו מחדש את מה שהיה כתוב בראשונים.

(ד)וַיִּפְסֹל שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם משֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל-הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים: 
(ה)וַיֵּרֶד יְהוָֹה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָֹה:
(ו)וַיַּעֲבֹר יְהוָֹה עַל-פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָֹה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת:
(ז)נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵֹא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים: 

משה עושה זאת ועולה לה', שם ה' מתגלה לפניו ומשה קורא לו ומשתחווה לפניו.

(ח)וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ:
(ט)וַיֹּאמֶר אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ-נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:

משה מבקש מאלוהים שיסלח לעם על חטאו. אלוהים נותן לו רשימת משימות/דרישות שיקיימו בארץ אליה יבואו.

(י)וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל-עַמְּךָ אֶעֱשֶֹה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לא-נִבְרְאוּ בְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל-הָעָם אֲשֶׁר-אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת-מַעֲשֵֹה יְהוָֹה כִּי-נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶֹה עִמָּךְ:
(יא)שְׁמָר-לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת-הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: 
(יב)הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ: - לא לכרות ברית עם יושבי הארץ כדי שלא יהיו למוקש בקרבו.

(יג)כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת-מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת-אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן: - להרוס את המבחות והמצבות של העמים האחרים.

(יד)כִּי לא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהוָֹה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא: - לא להשתחוות לאל אחר אלא רק לה'.

(טו)פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ:
(טז)וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת-בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלהֵיהֶן:

לא לכרות ברית עם יושבי הארץ כדי שהעם לא יילך אחרי אלוהים אחרים, לא לקחת מהבנים והבנות של עמים אחרים כדי שלא יילכו אחרי אלוהים אחרים.

(יז)אֱלהֵי מַסֵּכָה לא תַעֲשֶֹה-לָּךְ: - לא לעשות מסכות או פסלים שיהיו כמו אלוהים.

(יח)אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם: - ציווי על חג הפסח.

(יט)כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל-מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶֹה:
(כ)וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶֹה וְאִם-לא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:

(כא)שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: - שמירת השבת.

(כב)וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶֹה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה: - שבועות וסוכות

(כג)שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָֹה אֱלהֵי יִשְֹרָאֵל:

(כד)כִּי-אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת-גְּבֻלֶךָ וְלא-יַחְמֹד אִישׁ אֶת-אַרְצְךָ בַּעֲלתְךָ לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָֹה אֱלהֶיךָ שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה: - אלוהים ירחיק את כל הגויים מהארץ וירחיב את הגבול והם לא יחמדו את הארץ הזאת.

(כה)לא-תִשְׁחַט עַל-חָמֵץ דַּם-זִבְחִי וְלא-יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח: - לא לשחוט על חמץ את זבח פסח.

(כו)רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלהֶיךָ לא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ: - להביא לבית אלוהים מראשית ביכורי האדמה, לא לבשל גדי בחלב אימו.

(כז)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה כְּתָב-לְךָ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת-יִשְֹרָאֵל:
(כח)וַיְהִי-שָׁם עִם-יְהֹוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לא אָכַל וּמַיִם לא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶֹרֶת הַדְּבָרִים:
(כט)וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד-משֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן-הָהָר וּמשֶׁה לא-יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ:
(ל)וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת-משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:
(לא)וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם משֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל-הַנְּשִֹאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר משֶׁה אֲלֵהֶם:
(לב)וְאַחֲרֵי-כֵן נִגְּשׁוּ כָּל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל-אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה אִתּוֹ בְּהַר סִינָי:
(לג)וַיְכַל משֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל-פָּנָיו מַסְוֶה:
(לד)וּבְבֹא משֶׁה לִפְנֵי יְהוָֹה לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת-הַמַּסְוֶה עַד-צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה: (לה)וְרָאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-פְּנֵי משֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי משֶׁה וְהֵשִׁיב משֶׁה אֶת-הַמַּסְוֶה עַל-פָּנָיו עַד-בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ:

משה נמצא על ההר במשך 40 יום ו-40 לילה בלי לאכול ובלי לשתות שם הוא יושב וכותב את לוחות הברית. כאשר ירד משה מההר עור פניו היה קורן מאור אלוהי.

פרויקט 929 - שמות ל"ג - יום שלישי 14.4.15 כ"ה בניסן תשע"ה

(א)וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה:
(ב)וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
(ג)אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה פֶּן-אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:
(ד)וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלא-שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו:
(ה)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה אֱמֹר אֶל-בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל אַתֶּם עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶֹה-לָּךְ: 
(ו)וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב:

לאחר חטא העגל אלוהים כועס ומעניש אותם בכך שהם לא יזכו להיכנס לארץ המובטחת אלא הצאצאים שלהם.
(ז)וּמשֶׁה יִקַּח אֶת-הָאֹהֶל וְנָטָה-לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן-הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל-מְבַקֵּשׁ יְהֹוָה יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:
(ח)וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל-הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל-הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד-בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה: (ט)וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם-משֶׁה:
(י)וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ:
(יא)וְדִבֶּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל-הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר לא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:
(יב)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-יְהֹוָה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:
(יג)וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה: 
(יד)וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ: 
(טו)וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם-אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל-תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:
(טז)וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל-הָעָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה:
(יז)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶֹה כִּי-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:
(יח)וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת-כְּבֹדֶךָ:
(יט)וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָֹה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
(כ)וַיֹּאמֶר לא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי כִּי לא-יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:
(כא)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל-הַצּוּר:
(כב)וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַֹמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַֹכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד-עָבְרִי:
(כג)וַהֲסִרֹתִי אֶת-כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת-אֲחֹרָי וּפָנַי לא יֵרָאוּ:

משה לוקח את האוהל ושם אותו מחוץ למחנה, כך שכל מי שרוצה לדבר עם אלוהים צריך לצאת מחוץ למחנה ולבוא לאוהל מועד.
באוהל מועד אלוהים מתגלה למשה בצורת עמוד ענן, שם משה אומר לו שאלוהים לא אמר לאן הוא לוקח אותם.
אלוהים אומר לו שילך אחריו ולא ידאג. משה מבקש לראות את פני אלוהים אולם אלוהים אומר לו שאף אדם לא יראה את פניו ויישאר חי.

פרויקט 929 - שמות ל"ב - יום שני 13.4.15 כ"ד בניסן תשע"ה


(א)וַיַּרְא הָעָם כִּי-בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵֹה-לָנוּ אֱלהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ:

העם רואה שמשה מתמהמה לרדת מההר והם פונים לאהרון ודורשים ממנו שיעשה להם אלוהים כי הם לא יודעים מה קרה למשה.

(ב)וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרֲקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי:
(ג)וַיִּתְפָּרֲקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן:
(ד)וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵֹהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלהֶיךָ יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ה)וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַיהוָֹה מָחָר:
(ו)וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק:

אהרון אומר להם שיאספו תכשיטים שלהם, הוא מחמם אותם ויוצר מהם מסכת עגל ואומר לעם שזה אלוהים שהעלה אותם ממצרים, הוא אומר לעם שמחר יהיה חג לה'.
יום למחרת העם קמים שמחים וטובי לב ומעלים עולות לפני עגל הזהב.
(ז)וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֶךְ-רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ח)סָרוּ מַהֵר מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשֹוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ וַיִּזְבְּחוּ-לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלהֶיךָ יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ט)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא:
(י)וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶֹה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:
(יא)וַיְחַל משֶׁה אֶת-פְּנֵי יְהוָֹה אֱלהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָֹה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה:
(יב)לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל-הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
(יג)זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְֹרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם:
(יד)וַיִּנָּחֶם יְהוָֹה עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשֹוֹת לְעַמּוֹ:

אלוהים אומר למשה על ההר שהעם הפך רע, הם סרו מהר מהדרך שציווה עליהם, הם עשו לעצמם מסכת עגל ובכך עברו על עשרת הדיברות.
ה' אומר למשה שהוא יהרוג את העם והוא יעשה ממשה עם גדול. משה משכנע אותו לא לעשות כן כדי שהעמים האחרים לא יגידו שאלוהים הוציא את עמו ממצרים כדי להרוג אותם במדבר.
(טו)וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן-הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים:
(טז)וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵֹה אֱלהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלהִים הוּא חָרוּת עַל-הַלֻּחֹת:
(יז)וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל-משֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה:
(יח)וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ:
(יט)וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל וּמְחֹלת וַיִּחַר-אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר:
(כ)וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשֹוּ וַיִּשְֹרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר-דָּק וַיִּזֶר עַל-פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁק אֶת-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל: 

משה יורד מההר עם הלוחות לעבר העם, הוא רואה את הריקודים לפני העגל וכעס משליך מידיו את הלוחות ושובר אותם. הוא לוקח את העגל, שורף באש וטוחן עד דק ומפזר על המים.
(כא)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-אַהֲרֹן מֶה-עָשָֹה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי-הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה:
(כב)וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אַל-יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-הָעָם כִּי בְרָע הוּא:
(כג)וַיֹּאמְרוּ לִי עֲשֵֹה-לָנוּ אֱלהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ: 
(כד)וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ-לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה:
(כה)וַיַּרְא משֶׁה אֶת-הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם:
(כו)וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָֹה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל-בְּנֵי לֵוִי:
(כז)וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה-אָמַר יְהוָֹה אֱלהֵי יִשְֹרָאֵל שִֹימוּ אִישׁ-חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-קְרֹבוֹ:
(כח)וַיַּעֲשֹוּ בְנֵי-לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ:
(כט)וַיֹּאמֶר משֶׁה מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהֹוָה כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה:
(ל)וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל-יְהֹוָה אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם:
(לא)וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל-יְהוָֹה וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשֹוּ לָהֶם אֱלהֵי זָהָב:
(לב)וְעַתָּה אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם-אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:
(לג)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא-לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי:
(לד)וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת-הָעָם אֶל אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם:
(לה)וַיִּגֹּף יְהוָֹה אֶת-הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשֹוּ אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָֹה אַהֲרֹן:

משה כועס על אהרון שהחטיא את העם ובנה להם מסכת עגל. משה בתגובה קורא לשבט לוי, הוא אומר להם שייקחו את חרבותם ויעברו בכל שבט ויהרגו אנשים שהשתתפו בעשיית העגל.
בני לוי עושים זאת והורגים מהעם כ-3,000 איש.
משה מבקש מאלוהים שיסלח לעם על החטא שלהם.

פרויקט 929 - שמות ל"א - יום ראשון 12.4.15 כ"ג בניסן תשע"ה

(א)וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(ב)רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
(ג)וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה:
(ד)לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת:
(ה)וּבַחֲרשֶׁת אֶבֶן לְמַלּאת וּבַחֲרשֶׁת עֵץ לַעֲשֹוֹת בְּכָל-מְלָאכָה:
(ו)וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשֹוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ:
(ז)אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת-הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת-הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל-כְּלֵי הָאֹהֶל:
(ח)וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן וְאֶת-כֵּלָיו וְאֶת-הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת-כָּל-כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת:
(ט)וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיּוֹר וְאֶת-כַּנּוֹ:
(י)וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן:
(יא)וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת-קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוִּיתִךָ יַעֲשֹוּ:

אלוהים אומר למשה שייקח את בצלאל בן אורי בן חור לשבט יהודה ואת אהליאב בן אחיסמך לשבט דן וה' ייתן להם תבונה וחוכמה לדעת כל מלאכה והם יכינו את אוהל מועד ואת הארון ואת המשכן ואת הכלים והמזבח והכל.

(יב)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(יג)וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדִּשְׁכֶם:
(יד)וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל-הָעֹשֶֹה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ:
(טו)שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶֹה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָֹה כָּל-הָעֹשֶֹה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת:
(טז)וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת לַעֲשֹוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם:
(יז)בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָֹה יְהוָֹה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
(יח)וַיִּתֵּן אֶל-משֶׁה כְּכַלּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלהִים:

אלוהים אומר למשה שידבר לבני ישראל ויגיד להם שישמרו את השבת כי היא אות (סימן) בין אלוהים לבין בני ישראל כי הם קדושים לה'.
מי שיחלל את השבת ימות, אסור לעשות כל מלאכה והעושה מלאכה בשבת יש לנדות אותו מהעם.
כאשר סיים ה' לדבר עם משה בהר סיני הוא נתן לו שני לוחות עדות אבן הכתובים באצבע אלוהים.

פרויקט 929 - שמות ל' - יום חמישי 9.4.15 כ' בניסן תשע"ה

תיאור המזבח:
(א)וְעָשִֹיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶֹה אֹתוֹ:
(ב)אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו:
(ג)וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת-גַּגּוֹ וְאֶת-קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת-קַרְנֹתָיו וְעָשִֹיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב:
(ד)וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶֹה-לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶֹה עַל-שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵֹאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה: 
(ה)וְעָשִֹיתָ אֶת-הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב:
(ו)וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה:
(ז)וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה:
(ח)וּבְהַעֲלת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָֹה לְדֹרֹתֵיכֶם:
(ט)לא-תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לא תִסְּכוּ עָלָיו:
(י)וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל-קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַיהוָֹה:

דרישה של אלוהים לקחת מס מישראל:
(יא)וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(יב)כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָֹה בִּפְקֹד אֹתָם וְלא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם:
(יג)זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְֹרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהֹוָה:
(יד)כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָֹה:
(טו)הֶעָשִׁיר לא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם:
(טז)וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם: 

דרישה של אלוהים לעשות כיור נחושת על מנת שהכוהנים ירחצו בו לפני שייכנסו למזבח:
(יז)וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(יח)וְעָשִֹיתָ כִּיּוֹר נְחשֶׁת וְכַנּוֹ נְחשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין-אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם:
(יט)וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת-יְדֵיהֶם וְאֶת-רַגְלֵיהֶם:
(כ)בְּבֹאָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ-מַיִם וְלא יָמֻתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל-הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָֹה:
(כא)וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק-עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם:
(כב)וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(כג)וְאַתָּה קַח-לְךָ בְּשָֹמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶֹם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶֹם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם: 
(כד)וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין:
(כה)וְעָשִֹיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵֹה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה:
(כו)וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת:
(כז)וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַמְּנֹרָה וְאֶת-כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת:
(כח)וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ:
(כט)וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ:
(ל)וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי:
(לא)וְאֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם:
(לב)עַל-בְּשַֹר אָדָם לא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לא תַעֲשֹוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם:
(לג)אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל-זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו:
(לד)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
(לה)וְעָשִֹיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵֹה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ:
(לו)וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
(לז)וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לא תַעֲשֹוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָֹה:
(לח)אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶֹה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו:

פרויקט 929 - שמות כ"ט - יום רביעי 8.4.15 י"ט בניסן תשע"ה

(א)וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם:
(ב)וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלּת מַצֹּת בְּלוּלת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶֹה אֹתָם:
(ג)וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל-סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל וְאֶת-הַפָּר וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִם:

כדי לקדש את שם ה' יש לקחת פר אחד, שני איילים, לחם מצות, חלת מצות, רקיקי מצות, הכל משוח בשמן. לשים אותם בסל ולהקריב את הסל, הפר והאילים לפני ה'.

(ד)וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם:
(ה)וְלָקַחְתָּ אֶת-הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת-אַהֲרֹן אֶת-הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת-הָאֵפֹד וְאֶת-הַחשֶׁן וְאָפַדְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד:
(ו)וְשַֹמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל-רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת-נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל-הַמִּצְנָפֶת:
(ז)וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ:
(ח)וְאֶת-בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת:
(ט)וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד-אַהֲרֹן וְיַד-בָּנָיו: 

יש לקחת את אהרון ובניו לפני פתח אוהל מועד ושם יש לרחוץ אותם, זה מטהר אותם. מלבישים אותם בבגדי הכוהן הגדול ואז למשוח אותו בשמן.

(י)וְהִקְרַבְתָּ אֶת-הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ הַפָּר: 
(יא)וְשָׁחַטְתָּ אֶת-הַפָּר לִפְנֵי יְהוָֹה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
(יב)וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה עַל-קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְאֶת-כָּל-הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ:
(יג)וְלָקַחְתָּ אֶת-כָּל-הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת-הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל-הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת-הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה: 
(יד)וְאֶת-בְּשַֹר הַפָּר וְאֶת-עֹרוֹ וְאֶת-פִּרְשׁוֹ תִּשְֹרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא:

יש להקריב את הפר לפני אוהל מועד, אהרון ובניו יניחו את ידיהם מעל הפר. שוחטים את הפר לפני ה', לוקחים מהדם ומורחים עם האצבע את קרנות המזבח ואת כל הדם שופכים למזבח.
את החלב ואיברים נוספים יש להקטיר על המזבח. את הבשר של הפר ואת העור יש לשרוף באש מחוץ למחנה כי הוא נחשב לחטאת, טמא.



(טו)וְאֶת-הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ הָאָיִל:
(טז)וְשָׁחַטְתָּ אֶת-הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת-דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
(יז)וְאֶת-הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו וְנָתַתָּ עַל-נְתָחָיו וְעַל-רֹאשׁוֹ:
(יח)וְהִקְטַרְתָּ אֶת-כָּל-הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַיהוָֹה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָֹה הוּא:

איל אחד יש לקחת, שוב אהרון ובניו שמים את ידיהם על ראש האיל ואז יש לשחוט את האיל, לקחת את הדם ולזרוק על המזבח מסביב. את האיל יש לנתח לנתחים, לרחוץ את קרבו וכרעיו ולהקטיר אותו על המזבח שיעלה הניחוח לפני ה'.
(יט)וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁ הָאָיִל:
(כ)וְשָׁחַטְתָּ אֶת-הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל-תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל-תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
(כא)וְלָקַחְתָּ מִן-הַדָּם אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל-אַהֲרֹן וְעַל-בְּגָדָיו וְעַל-בָּנָיו וְעַל-בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ:
(כב)וְלָקַחְתָּ מִן-הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת-הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת-הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת-הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא:
(כג)וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָֹה:
(כד)וְשַֹמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה:
(כה)וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל-הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יְהֹוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהוָֹה:
(כו)וְלָקַחְתָּ אֶת-הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה וְהָיָה לְךָ לְמָנָה:
(כז)וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו:

יש לקחת את האיל השני, אהרון ובניו ישימו את ידיהם על ראש האיל, יש לשחוט את האיל, לקחת מדמו, לתת על תנוך האוזן של אהרון ועל תנוך אוזניהם של בניו (תנוך האוזן הימנית) ועל בוהן ידם הימנית ועל בוהן רגליהם הימנית ולזרוק את הדם על המזבח.
לקחת מהדם שבמזבח ומשמן המשחה ולהתיז על אהרון ובגדיו וכך גם על ילדיו ובגדיהם.
יש לקחת מהאיל את החלב, ושאר איברים פנימיים. ואת כיכר הלחם והחלה ולשים על כפי אהרון ובניו ולהניף לפני ה'.
יש לקחת אותם להקטיר לפני ה' במזבח.
(כח)וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק-עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהוָֹה:
(כט)וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא-בָם אֶת-יָדָם:
(ל)שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ:
(לא)וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת-בְּשָֹרוֹ בְּמָקֹם קָדשׁ:
(לב)וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת-בְּשַֹר הָאַיִל וְאֶת-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
(לג)וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לא-יֹאכַל כִּי-קֹדֶשׁ הֵם:
(לד)וְאִם-יִוָּתֵר מִבְּשַֹר הַמִּלֻּאִים וּמִן-הַלֶּחֶם עַד-הַבֹּקֶר וְשָֹרַפְתָּ אֶת-הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לא יֵאָכֵל כִּי-קֹדֶשׁ הוּא:
(לה)וְעָשִֹיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוִּיתִי אֹתָכָה שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם:
(לו)וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶֹה לַיּוֹם עַל-הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל-הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ:
(לז)שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל-הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל-הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ:
(לח)וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִֹים בְּנֵי-שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד:
(לט)אֶת-הַכֶּבֶשֹ הָאֶחָד תַּעֲשֶֹה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשֹ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶֹה בֵּין הָעַרְבָּיִם:
(מ)וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשֹ הָאֶחָד:
(מא)וְאֵת הַכֶּבֶשֹ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶֹה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶֹה-לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:
(מב)עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד לִפְנֵי יְהוָֹה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם:
(מג)וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי:
(מד)וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי:
(מה)וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלהִים:
(מו)וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָֹה אֱלהֵיהֶם:

יש דרישה מאהרון ובניו שהתרומה הזאת תהיה תרומה לעולם, בגדי הקודש יהיו לאהרון ובניו, שבעה ימים הם ילבשו אותם עד שיבואו לשרת בקודש באוהל מועד. והכל נועד כדי שידעו שה' הוא האלוהים שהוציא אותם מארץ מצרים להיות להם לאלוהים.

פרויקט 929 - שמות כ"ו - יום ראשון 5.4.15 ט"ז בניסן תשע"ה

בפרק זה נמשכים תיאורי המשכן שבעתיד יהיה בית המקדש:
(א)וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶֹה עֶשֶֹר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵֹה חשֵׁב תַּעֲשֶֹה אֹתָם:
(ב)אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְֹרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל-הַיְרִיעֹת:
(ג)חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ:
(ד)וְעָשִֹיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְֹפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת וְכֵן תַּעֲשֶֹה בִּשְֹפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית:
(ה)חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶֹה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶֹה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ:
(ו)וְעָשִֹיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת-הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד:
(ז)וְעָשִֹיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל-הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי-עֶשְֹרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶֹה אֹתָם:
(ח)אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְֹרֵה יְרִיעֹת:
(ט)וְחִבַּרְתָּ אֶת-חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת-שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְכָפַלְתָּ אֶת-הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל-מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל:
(י)וְעָשִֹיתָ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל שְֹפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת הַקִּיצֹנָה בַּחֹבָרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל שְֹפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית:
(יא)וְעָשִֹיתָ קַרְסֵי נְחשֶׁת חֲמִשִּׁים וְהֵבֵאתָ אֶת-הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת וְחִבַּרְתָּ אֶת-הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד:
(יב)וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן:
(יג)וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל יִהְיֶה סָרוּחַ עַל-צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן מִזֶּה וּמִזֶּה לְכַסֹּתוֹ:
(יד)וְעָשִֹיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה:
(טו)וְעָשִֹיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים:
(טז)עֶשֶֹר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד:
(יז)שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶֹה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן:
(יח)וְעָשִֹיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְֹרִים קֶרֶשׁ לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה:
(יט)וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי-כֶסֶף תַּעֲשֶֹה תַּחַת עֶשְֹרִים הַקָּרֶשׁ שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת-הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת-הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו: 
(כ)וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפוֹן עֶשְֹרִים קָרֶשׁ:
(כא)וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד:
(כב)וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶֹה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים:
(כג)וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶֹה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם:
(כד)וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל-רֹאשׁוֹ אֶל-הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן יִהְיֶה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת יִהְיוּ:
(כה)וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָֹר אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד:
(כו)וְעָשִֹיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע-הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד:
(כז)וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע-הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה:
(כח)וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן-הַקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה:
(כט)וְאֶת-הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב וְאֶת-טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶֹה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם וְצִפִּיתָ אֶת-הַבְּרִיחִם זָהָב:
(ל)וַהֲקֵמֹתָ אֶת-הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר:
(לא)וְעָשִֹיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵֹה חשֵׁב יַעֲשֶֹה אֹתָהּ כְּרֻבִים:
(לב)וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל-אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל-אַרְבָּעָה אַדְנֵי-כָסֶף:
(לג)וְנָתַתָּה אֶת-הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
(לד)וְנָתַתָּ אֶת-הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
(לה)וְשַֹמְתָּ אֶת-הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת-הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל-צֶלַע צָפוֹן:
(לו)וְעָשִֹיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵֹה רֹקֵם:
(לז)וְעָשִֹיתָ לַמָּסָךְ חֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וְיָצַקְתָּ לָהֶם חֲמִשָּׁה אַדְנֵי נְחשֶׁת:

יום שבת, 30 במאי 2015

פרויקט 929 - שמות כ"ה - יום חמישי 2.4.15 י"ג בניסן תשע"ה

הפרק מתאר את בית המקדש, המשכן, כיצד הוא צריך להיראות, מה יהיה בו, איך יראה המבנה ועוד.
(א)וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(ב)דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי:
(ג)וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת:
(ד)וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים:
(ה)וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: 
(ו)שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָֹמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
(ז)אַבְנֵי-שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחשֶׁן:
(ח)וְעָשֹוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
(ט)כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשֹוּ:
(י)וְעָשֹוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:
(יא)וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִֹיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב:
(יב)וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית:
(יג)וְעָשִֹיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב:
(יד)וְהֵבֵאתָ אֶת-הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵֹאת אֶת-הָאָרֹן בָּהֶם:
(טו)בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ:
(טז)וְנָתַתָּ אֶל-הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ:
(יז)וְעָשִֹיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ:
(יח)וְעָשִֹיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶֹה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת:
(יט)וַעֲשֵֹה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשֹוּ אֶת-הַכְּרֻבִים עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו: (כ)וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵֹי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו אֶל-הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים:
(כא)וְנָתַתָּ אֶת-הַכַּפֹּרֶת עַל-הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל-הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת-הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ:
(כב)וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:
(כג)וְעָשִֹיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:
(כד)וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִֹיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב:
(כה)וְעָשִֹיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִֹיתָ זֵר-זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב:
(כו)וְעָשִֹיתָ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת-הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו:
(כז)לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵֹאת אֶת-הַשֻּׁלְחָן:
(כח)וְעָשִֹיתָ אֶת-הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וְנִשָּׂא-בָם אֶת-הַשֻּׁלְחָן:
(כט)וְעָשִֹיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשֹוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶֹה אֹתָם:
(ל)וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד:
(לא)וְעָשִֹיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶֹה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: (לב)וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי:
(לג)שְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה:
(לד)וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:
(לה)וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה:
(לו)כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר:
(לז)וְעָשִֹיתָ אֶת-נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת-נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ:
(לח)וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר:
(לט)כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶֹה אֹתָהּ אֵת כָּל-הַכֵּלִים הָאֵלֶּה: 
(מ)וּרְאֵה וַעֲשֵֹה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר: