(א)בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
(ב)וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם:
בהתחלה ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, אלו יסודות העולם, בפסוק השני חוזרים קצת אחורה ומסבירים שלפני בריאת השמיים והארץ היה תוהו ובוהו, היה חושך על פני תהום, לא היה כלום חוץ מרוח אלוהים שריחפה מעל המים. אומרים שאלו המים שכיסו את העולם.
ואז אלוהים התחיל בבריאה, הבריאה ארכה שישה ימים.
היום הראשון
(ג)וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי-אוֹר וַיְהִי-אוֹר:
(ד)וַיַּרְא אֱלהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ:
(ה)וַיִּקְרָא אֱלהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד:
ביום הראשון ברא אלוהים את האור, פרשנים אומרים שזה האור האלוהי, שהרי נאמר בפסוק השני שהיה חושך בעולם, לכן תחילה יש לברוא אור. מכאן הבדיל אלוהים בין האור לחושך.
היום השני
(ו)וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:
(ז)וַיַּעַשֹ אֱלהִים אֶת-הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי-כֵן:
(ח)וַיִּקְרָא אֱלהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:
ביום השני אלוהים מבדיל בין מים עליונים למים תחתונים, בפסוק השני מסופר כי העולם היה מכוסה מים, לכן יש תורך להפריד ביניהם, לעשות סדר כדי שיהיה מקום לברוא עוד דברים.
לרקיע קרא שמים.
היום השלישי
(ט)וַיֹּאמֶר אֱלהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי-כֵן:
(י)וַיִּקְרָא אֱלהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלהִים כִּי-טוֹב:
(יא)וַיֹּאמֶר אֱלהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶֹב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶֹה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן:
(יב)וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶֹב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶֹה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלהִים כִּי-טוֹב:
(יג)וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי:
ביום השלישי המשיך אלוהים את הבריאה מהיום השני, הוא אסף את כל המים במקום אחד וכך התגלתה היבשה, לה הוא קרא ארץ. לאחר בריאת היבשה אפשר היה לעבור לשלב הבא, צמחים. האדמה הצמיחה דשא, עצים, שיחים, פרחים ועוד.
היום הרביעי
(יד)וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
(טו)וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן:
(טז)וַיַּעַשֹ אֱלהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:
(יז)וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ:
(יח)וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלהִים כִּי-טוֹב:
(יט)וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:
ביום הרביעי אלוהים חזר לסדר את השמים וברא את המאור הגדול (שמש), המאור הקטן (ירח) והכוכבים. בפסוקים מוזכרים כמה תפקידים של המאורות:
- להבדיל בין יום ללילה
- אותות, מועדים, ימים ושנים
- להאיר על הארץ
- להבדיל בין אור לחושך
היום החמישי
(כ)וַיֹּאמֶר אֱלהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם:
(כא)וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶֹת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלהִים כִּי-טוֹב:
(כב)וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ:
(כג)וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי:
ביום החמישי אלוהים שוב חוזר לסדר את המים, הוא בורא את שרצים והדגים ואז חוזר לשמים ובורא את עופות השמים.
בנוסף אלוהים מברך את חיות הים בברכת פרו ורבו.
היום השישי
(כד)וַיֹּאמֶר אֱלהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשֹ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי-כֵן:
(כה)וַיַּעַשֹ אֱלהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל-רֶמֶשֹ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלהִים כִּי-טוֹב:
(כו)וַיֹּאמֶר אֱלהִים נַעֲשֶֹה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשֹ הָרֹמֵשֹ עַל-הָאָרֶץ:
(כז)וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
(כח)וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶֹת עַל-הָאָרֶץ:
(כט)וַיֹּאמֶר אֱלהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶֹב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:
(ל)וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשֹ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶֹב לְאָכְלָה וַיְהִי-כֵן:
(לא)וַיַּרְא אֱלהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָֹה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:
ביום השישי אלוהים חוזר ליבשה, הוא בורא את הבהמות והחיות ורמש האדמה. לאחר מכן הוא מחליט לברוא אדם בצלמו כדמותו, הסיבה היא כדי שהאדם ישלוט בחיות.
אלוהים בורא אדם בצלמו, זכר ונקבה יחד. כמה הסברים לכך, יש אומרים שברא גם זכר וגם נקבה, יש אומרים אנדרוגיניס שלאחר מכן נפרד לשני מינים.
אלוהים מצווה עליהם שלושה ציווים:
- שיפרו וירבו
- שימלאו את הארץ
- שירדו (ישלטו) בדגים ובעוף השמים ובחיות היבשה.
לאחר מכן יש ציווי נוסף, האדם יוכל לאכול מכל הצומח בארץ. אין איסור מפורש לאכול חיות אולם יש המסיקים מכך שזה מפני שתחילה האדם היה טהור ומי שטהור ובצלם אלוהים נברא לא פוגע בברואים האחרים.
