פסוקים שהפכו לשירים - אירועים דתיים

שירים ששרים באירועים דתיים:

"אם אשכחך ירושלים..." - לקוח מתוך מזמור תהילים קל"ז ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן, וְקוֹל כַּלָּה - לקוח מתוך ספר ירמיהו כ"ה. יש לציין שהפסוק שהפך לשיר משמח באירוסין וחתונות במקור מדבר על מציאות עגומה, מציאות שבה ירמיהו אומר כי כעונש על מעשיהם של ישראל ה' יעניש אותם. חלק מהעונש יהיה שלא יהיה יותר קולות שמחה של חתונה

וזה הקטע המלא מתוך הפרק:
 ח לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: יַעַן, אֲשֶׁר לֹא-שְׁמַעְתֶּם אֶת-דְּבָרָי.
ט הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת-כָּל-מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן נְאֻם-יְהוָה, וְאֶל-נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל עַבְדִּי, וַהֲבִאֹתִים עַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל-יֹשְׁבֶיהָ, וְעַל כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב; וְהַחֲרַמְתִּים--וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה, וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם.
י וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן, וְקוֹל כַּלָּה--קוֹל רֵחַיִם, וְאוֹר נֵר.
יא וְהָיְתָה כָּל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה; וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל--שִׁבְעִים שָׁנָה.
יב וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל-מֶלֶךְ-בָּבֶל וְעַל-הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם-ה', אֶת-עֲו‍ֹנָם--וְעַל-אֶרֶץ כַּשְׂדִּים; וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ, לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם.
יג והבאותי (וְהֵבֵאתִי) עַל-הָאָרֶץ הַהִיא, אֶת-כָּל-דְּבָרַי אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ--אֵת כָּל-הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה, אֲשֶׁר-נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל-כָּל-הַגּוֹיִם.
יד כִּי עָבְדוּ-בָם גַּם-הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים, וּמְלָכִים גְּדוֹלִים; וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם, וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.  

אולם אותם פסוקים אשר שרים אותם בשמחה באירועים מופיע לאחר מכן בירמיהו פרק ל"ג:
י כֹּה אָמַר ה', עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה--בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב, וּמֵאֵין בְּהֵמָה. 
יא קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-ה' צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה': כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּת-הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר ה'.

בקטע זה דווקא יש עידוד. אם בפרק כ"ה היה איום שהארץ תהיה שוממה וחרבה ולא יישמעו בה יותר קולות שמחה של חתונה, בפרק ל"ג ירמיהו מנבא על עתיד טוב, עתיד בו יישמעו קולות שמחה של חתונה דווקא בארץ החרבה הזו כנגד כל הסיכויים.

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. (בראשית ל"ב 25)

פסוקים שהפכו לשירים - שירים מודרניים

חלק משיריו של עידן רייכל מבוססים על פסוקים מהתנ"ך.

שיר "הנך יפה"/עידן רייכל
על השיר באתר הספריה הלאומית

במיטתי כבר שבועות ביקשתי  את שאהבה נפשי ולא מצאתיו  חיפשתי בין כל רחובות העיר  העמוסה שקרים הזאת ולא מצאתיו  מצאוני השומרים הסובבים בעיר  אך אהובי כמעט ולא מצאתי אותו  אך לא ארפה ממנו עד שאביאו אל תוך עירי  אל בית אימי ואל חדרי אל מיטתי  הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני  שינייך לבנות כמו אור הלבנה  מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה  נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי  מתוך שירונט http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1428&wrkid=4362

א על-משכבי, בלילות, ביקשתי, את שאהבה נפשי; ביקשתיו, ולא מצאתיו.   ב אקומה נא ואסובבה בעיר, בשווקים וברחובות--אבקשה, את שאהבה נפשי; ביקשתיו, ולא מצאתיו.   ג מצאוני, השומרים, הסובבים, בעיר:  את שאהבה נפשי, ראיתם.  ד כמעט, שעברתי מהם, עד שמצאתי, את שאהבה נפשי; אחזתיו, ולא ארפנו--עד-שהבאתיו אל-בית אימי, ואל-חדר הורתי. הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים (שיר השירים א 15) מי זאת, עולה מן-המדבר, כתימרות, עשן:  מקוטרת מור ולבונה, מכול אבקת רוכל.   מתוך שיר השירים

בשירו "מנעי קולך מבכי" (רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי השער יפתח לו יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם) השתמש רייכל בפסוקים מתוך ספר ירמיהו ל"א טו כה אמר ה', מנעי קולך מבכי, ועיניך, מדמעה:  כי יש שכר לפעלתך נאם-ה', ושבו מארץ אויב.  טז ויש-תקוה לאחריתך, נאם-ה'; ושבו בנים, לגבולם. 

שיר נוסף של יונתן רזאל, מבוסס על הפסוקים שיעקב אומר לעשיו:

קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ: כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. יב הַצִּילֵנִי נָא (בראשית ל"ב 11-12)

פסוקים שהפכו לשירים - תפילה

שירים בבית הכנסת, בתפילה:
מזמור תהילים קכ"ו.

א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:

בְּשׁוּב ה', אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן-- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.

ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:

אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם-- הִגְדִּיל ה', לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.

ג הִגְדִּיל ה', לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ-- הָיִינוּ שְׂמֵחִים.

ד שׁוּבָה ה', אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)-- כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.

ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה-- בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה-- נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:

בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה-- נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו

עוד מזמור שנהוג לשיר אותו בתפילה:
תהילים פרק קכא

א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

הסבר מתוך ויקיפדיה על שירי המעלות בספר תהילים.

פסוקים שהפכו לשירים - שולחן שבת

הרבה שירים שאנו מכירים כיום לקוחים מתוך פסוקים בתנ"ך.

ישנם שירים מודרניים כמו שיריו של עידן רייכל, ישנם שירים ששרים באירועים של דתיים וישנם שירים אשר רובנו מכירים משולחן השבת.

שירים משולחן שבת:

הראשון הוא "אשת חיל" הלקוח מתוך ספר משלי ל"א 10-31. מזמור אשת חיל נאמר על ידי הבעל לאשתו בתחילת ארוחת השבת, לפני הקידוש.

י אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

יא בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.

יב גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע-- כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.

יג דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.

יד הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.

טו וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.

טז זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.

יז חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.

יח טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ; לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.

יט יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

כ כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

כא לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.

כב מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

כג נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

כד סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

כה עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.

כו פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.

כז צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.

כח קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.

כט רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.

ל שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-ה', הִיא תִתְהַלָּל.

לא תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. {ש}

הסבר על אשת חיל מתוך ויקיפדיה

גם הקידוש עצמו לקוח מספר בראשית ב' 1-4.

א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

ספר שופטים – הרצאה הרב אביה הכהן

(תקציר שרשמתי במהלך ההרצאה)

ספר שופטים – הרצאה הרב אביה הכהן

מה ההבדל בין שופט למלך?

שופט הוא זמני, בא מתוך העם, מסתובב עם. מלך זה תואר שעובר בירושה. מלך באים אליו.

שמואל שלל מלכות, בעיניו התקופה האידיאלית ביותר היא תקופת השופטים.

בגמרא, מסכת סנהדרין פרק שני, יש מחלוקת. אברבנל אומר שמלך זה דבר רע – מספר על גירוש  ספרד.

תקופת השופטים, תקופה קדומה והיה אידיאל שאין אדם מעל אדם, יש אדם ויש אלוהים.

גדעון משבט מנשה, הוא מנצח את מדין, מושיע את עם ישראל ומבקשים ממנו שיהיה מלך. בני ישראל מבקשים מגדעון שימשול בהם, את אבימלך הם ממליכים.

מה ההבדל בין למשול ללמלוך?

כנראה הם מפחדים להגיד מלך ולכן הם משתמשים במילה למשלו.

שופטים ח' 24 "כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם". זה מחזיר אותנו ליוסף (שמכרו אותו למדיינים ולישמעאלים) ובניו הם אפרים ומנשה.

גם ליוסף אמרו האחים "האתה תמשול בנו?" ליוסף הייתה כותנת פסים וגם לתמר היה כזה, זה היה לבוש של בנות המלך.

אדם רגיל קשה לו להחזיק נשים רבות, לגדעון היו 70 נשים. יש לו פילגש בשכם והיא יולדת לו בן, אבימלך. (השם מרמז על ההמשך)

גדעון הוא מנהיג למען עמו ולא למען עצמו.

במשל יותם יש בעיה, העצים הולכים להמליך עליהם מלך אבל במציאות אבימלך הולך לבקש מאחיו שימליכו אותו.

המלכות היא אם כל חטאת.

מהו קו פרשת המים של ספר שופטים?

יפתח הגלעדי – הוא עשה נדר נורא. מי שייצא מדלת ביתו יעלה לעולה לה'. בתו יוצאת והוא מקריב אותה לה'.

שבט אפרים מתלונן לגדעון לאחר מלחמה וגם אצל יפתח הם מתלוננים.

כשיש שופט צועקים לה', כשיש מלך צועקים למלך.

חלק ראשון של ספר שופטים בא לומר שמלוכה זה אם כל חטאת.

פילגש זו אישה שאין קשר משפטי בינה לבין האיש אך הן ידועות בציבור. שופטים י"ט – פילגש בגבעה. (הקבלה לסיפור על לוט).

ישראל יוצאים למלחמה בבנימין. הם רצו לאנוס את האיש אבל הוא הוציא את האישהש יאנסו אותה.

בני ישראל לא בודקים את הסיפור, הם ישר יוצאים למלחמה.

שופטים כ"א הסוף "טוב". מביאים נשים לשבט בנימין והשבט יכול להמשיך להתקיים.

י"ט 1 וכ"א 25: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". אין שופטים והפזמון הוא שאם אין מלך יש קטסטרופה. חוקרים  אומרים שפסל מיכה וסיפור פילגש בגבעה אוחדו כדי לתת לגיטימציה למלך.

בין רבקה לנעמי

בחרתי הפעם לעסוק בהשוואה בין נעמי לרבקה. כביכול אין ביניהן מקום להשוואה, אך רציתי להשוות את ההתנהגות שלהן.
התנהגות רבקה בבראשית פרק כ"ז, סיפור לקיחת הברכה של יעקב מעשיו והתנהגות נעמי במגילת רות.

בסיפור בבראשית כ"ז מסופר לנו כי יצחק זקן ועיוור, הוא מבקש מבנו, עשיו, שייצא להביא לו ציד ואז הוא יברך אותו. רבקה שומעת זאת ואומרת לבנה שיילך ויעמיד פנים שהוא עשיו וכך הוא יקבל את הברכה.

וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ. ט לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב. י וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ, וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, לִפְנֵי מוֹתוֹ.

יעקב מאוד פסיבי בסיפור זה, רבקה דוחפת אותו למעשה המרמה הזה, היא נותנת לו הוראות ברורות ומדוייקות מה לעשות, יש לה תשובה על כל דבר שיעקב שואל, והיא מרגיעה גם את חששותיו.

יא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. יב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה. יג וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי.

גם נעמי בסיפור מגילת רות, דוחפת את רות לידי בועז. אומנם זה לא נעשה במרמה, אך יש כאן תוכנית, שום דבר לא נשאר ליד המקרה. רות מגיעה לשדה של בועז והיא מוצאת חן בעיניו. כאשר נעמי שומעת על כך היא מתחילה לתכנן כיצד לגרום לבועז להתאהב יותר ברות ולבסוף להתחתן איתה. גם כאן נעמי נותנת הנחיות לרות, מה לעשות ומה להגיד.

כב וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, אֶל-רוּת כַּלָּתָהּ: טוֹב בִּתִּי, כִּי תֵצְאִי עִם-נַעֲרוֹתָיו, וְלֹא יִפְגְּעוּ-בָךְ, בְּשָׂדֶה אַחֵר.

א וַתֹּאמֶר לָהּ, נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ: בִּתִּי, הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ. ב וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית, אֶת-נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים--הַלָּיְלָה. ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ--וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן; אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. ד וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ); וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין. (פרק ג')

במקרה של רות, היא עושה מה שנעמי אומרת בלי להתווכח, יעקב כן מנסה להתווכח כי זה מרגיש לו שזה לא בסדר, גם כלפי אחיו הגדול וגם כלפי אביו. הוא בעצם פוגע בשניהם. יכול להיות שהוא לא רוצה שזה גם יגרום לסכסוך בין אביו לאימו.

ההתנהגות של שתיהן היא דיי מניפולטיבית. שתיהן משתמשות באחרים כדי לממש את רצונן ואת התוכניות שלהן, אולם רבקה עושה זאת תוך פגיעה בכל האנשים סביבה. היא פוגעת בבעלה, פוגעת בבנה הבכור ופוגעת בבנה הקטן (לאחר שעשיו מגלה מה שקרה הוא שונא את יעקב ונשבע להרוג אותו).

נעמי לעומת זאת, עושה זאת מתוך רצון לשרוד, היא אומנם מנצלת לצורך כך את רות אך היא לא פוגעת באחרים בתוכניות שלה ובמעשים.

רות ויעקב שניהם פסיביים בסיפור. יעקב מנסה קצת להתנגד בהתחלה, אך הוא לא ממשיך בכך לאחר שאימו נותנת לו תשובות שמספקות אותו כנראה. רות לעומת זאת לא מראה דעה משלה או רצון, היא מיד מסכימה לתוכנית של נעמי ומשתפת פעולה.