יום ראשון, 12 בינואר 2014

בין רבקה לנעמי

בחרתי הפעם לעסוק בהשוואה בין נעמי לרבקה. כביכול אין ביניהן מקום להשוואה, אך רציתי להשוות את ההתנהגות שלהן.
התנהגות רבקה בבראשית פרק כ"ז, סיפור לקיחת הברכה של יעקב מעשיו והתנהגות נעמי במגילת רות.

בסיפור בבראשית כ"ז מסופר לנו כי יצחק זקן ועיוור, הוא מבקש מבנו, עשיו, שייצא להביא לו ציד ואז הוא יברך אותו. רבקה שומעת זאת ואומרת לבנה שיילך ויעמיד פנים שהוא עשיו וכך הוא יקבל את הברכה.
וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ. ט לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב. י וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ, וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, לִפְנֵי מוֹתוֹ.

יעקב מאוד פסיבי בסיפור זה, רבקה דוחפת אותו למעשה המרמה הזה, היא נותנת לו הוראות ברורות ומדוייקות מה לעשות, יש לה תשובה על כל דבר שיעקב שואל, והיא מרגיעה גם את חששותיו.

יא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. יב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה. יג וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי.

גם נעמי בסיפור מגילת רות, דוחפת את רות לידי בועז. אומנם זה לא נעשה במרמה, אך יש כאן תוכנית, שום דבר לא נשאר ליד המקרה. רות מגיעה לשדה של בועז והיא מוצאת חן בעיניו. כאשר נעמי שומעת על כך היא מתחילה לתכנן כיצד לגרום לבועז להתאהב יותר ברות ולבסוף להתחתן איתה. גם כאן נעמי נותנת הנחיות לרות, מה לעשות ומה להגיד.

כב וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, אֶל-רוּת כַּלָּתָהּ: טוֹב בִּתִּי, כִּי תֵצְאִי עִם-נַעֲרוֹתָיו, וְלֹא יִפְגְּעוּ-בָךְ, בְּשָׂדֶה אַחֵר.

א וַתֹּאמֶר לָהּ, נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ: בִּתִּי, הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ. ב וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית, אֶת-נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים--הַלָּיְלָה. ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ--וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן; אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. ד וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ); וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין. (פרק ג')

במקרה של רות, היא עושה מה שנעמי אומרת בלי להתווכח, יעקב כן מנסה להתווכח כי זה מרגיש לו שזה לא בסדר, גם כלפי אחיו הגדול וגם כלפי אביו. הוא בעצם פוגע בשניהם. יכול להיות שהוא לא רוצה שזה גם יגרום לסכסוך בין אביו לאימו.
ההתנהגות של שתיהן היא דיי מניפולטיבית. שתיהן משתמשות באחרים כדי לממש את רצונן ואת התוכניות שלהן, אולם רבקה עושה זאת תוך פגיעה בכל האנשים סביבה. היא פוגעת בבעלה, פוגעת בבנה הבכור ופוגעת בבנה הקטן (לאחר שעשיו מגלה מה שקרה הוא שונא את יעקב ונשבע להרוג אותו).
נעמי לעומת זאת, עושה זאת מתוך רצון לשרוד, היא אומנם מנצלת לצורך כך את רות אך היא לא פוגעת באחרים בתוכניות שלה ובמעשים.

רות ויעקב שניהם פסיביים בסיפור. יעקב מנסה קצת להתנגד בהתחלה, אך הוא לא ממשיך בכך לאחר שאימו נותנת לו תשובות שמספקות אותו כנראה. רות לעומת זאת לא מראה דעה משלה או רצון, היא מיד מסכימה לתוכנית של נעמי ומשתפת פעולה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה