בערוץ 8 יש תוכנית דוקומנטרית בריטית. במשך שנים הם עוקבים אחרי כ-25 תינוקות והמשפחות שלהם במטרה לבחון איך החיים, הסביבה והמשפחה משפיעים על מי שאנחנו.
התוכנית נקראת "ילד בן זמננו" ואחד הפרקים "איך אני נוצר" מדבר על הערכה עצמית.
לפי המומחים בפרק אנו לא נולדים עם הערכה עצמית אלא רוכשים אותה במהלך החיים, ובעיקר לפי התגובות והחינוך של ההורים שלנו.
כמורים יש לנו אחריות גדולה ביצירת הערכה עצמית אצל תלמידים. כן, גם כשהם בתיכון ועומדים להתגייס. הרי אם נשאל כל אחד, גם מבוגרים מאוד וגם צעירים שיחשבו על מורה שהשפיע עליהם, לטובה או לרעה, תמיד הם יזכרו. תמיד זוכרים את המורה שאמר לך כשאתה קטן שלא ייצא ממך כלום ומנגד תמיד זוכרים את המורה שעודדה ושיבחה אותך וגרמה לך להבין שאתה שווה משהו.
לכן אני אומרת שבתור מורה יש לי אחריות גדולה ביצירת הערכה עצמית אצל תלמידים שלי, אני מאמינה שגם בגיל 16 אני משפיעה עליהם וגם בגיל 18. יכול להיות תלמיד שכל החיים התייחסו אליו כאל תלמיד מפריע, בעייתי, לא התייחסו אליו בכבוד, תמיד ביטלו את הדברים שהוא אומר מפני שתייגו אותו בצורה מסויימת, אבל, כמורה אסור לי לשפוט אף אחד, מבחינתי כל תלמיד שאני פוגשת בפעם הראשונה הוא דף חלק בעבורי ומה שעבר עליו בשנים האחרונות וההתנהגות שלו בכיתה מול מורים אחרים, עכשיו ובעבר לא אמור להשפיע על היחס שלי כלפיו. צריך להתייחס בצורה שווה לכל תלמיד ותלמידה, אסור להראות להם שיש לנו העדפה או רגש אחר חוץ מאהבה כלפיו.
אני באמת משתדלת להתנהג כך, הייתי רוצה שעוד כמה שנים או אפילו כבר עכשיו בסוף השנה, שיום יבוא ותלמיד יגיד לי ששיניתי אותו, שגרמתי לו לחשוב על הכל מחדש, שעשיתי משהו שהשפיע עליו וזה שינה את ההתנהגות שלו, כמובן שהכל לטובה. לא הייתי רוצה לגלות שגרמתי לילד לשנוא אותי או מקצוע מסויים או בכלל קבוצה של אנשים רק בגלל ההתנהגות שלי או דברים שעשיתי.
אני תמיד מתייחסת בכיתה לכל אחד, גם לתלמידים שאוטומטית מוכתרים כ"כוכבים", גם להם יש שכל וחלקם אפילו מפתיעים לפעמים בשיעור כשהם זורקים לי תשובה נכונה. בכלל כשהם משתתפים בשיעור ומראים קצת עניין, כבר אני יודעת שהצלחתי.
אני אוהבת את התלמידים שלי, כל אחד ואחת מהם מוכשר בתחום שלו, אני תמיד אומרת להם שלא חייבים לאהוב את המקצוע שהם לומדים כרגע, אבל אין ברירה, יהיה להם את כל החיים ללמוד ולעשות מה שהם רוצים, גם אם הם לא קיבלו 100 במבחן, זה לא אומר שהם לא שווים. הם שווים!
אני גם תמיד משתדלת לתת להם חיזוקים חיוביים, כל תלמיד, לא משנה מה, אם הוא עונה תשובה נכונה אני תמיד אומרת משהו בסגנון של "כל הכבוד", "נכון", "מצויין". אני גם תמיד נותנת לכולם הזדמנות שווה לענות, גם אם הוא לא יודע, עצם העניין שהוא העז להרים יד ולשאול או להגיד תשובה זה כבר משהו, יש הרבה שמתביישים, אסור להרוס לתלמידים את הביטחון בכך שמתעלמים מהם או שלועגים להם. יש מורים כאלו לצערי הרב.
מורים כאלה משפיעים לרוב לשלילה אבל יש תלמידים שזה רק מדרבן אותם להצליח והכל כדי להוכיח לאותו מורה שהנה, הם כן הצליחו למרות מה שהוא אמר או אמרה.
תהיו סבלניים עם התלמידים, תכבדו אותם, תשבחו אותם כשצריך, תנסו למצוא תמיד את החיובי אבל כמובן שאם יש בעיה לא לשכוח להעיר ולעשות משהו בנידון אבל גם כשמעירים יש דרך רצויה ופחות רצויה.
Series Four (2004)
- Zero to Hero
- Read My Lips
- The Making of Me
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה