איך משפרים את החינוך? (כתבה של דה מרקר)

קראתי את הכתבה, היו הרבה חלקים שאני מסכימה איתם ולדעתי יש ליישם בהקדם במדינה שלנו אם אנחנו רוצים לחזק את החינוך.

לינק לכתבה - http://www.themarker.com/wallstreet/1.2966384

לדבריו, "זה אומר השקעה גדולה בשנים המוקדמות בתקציבים כמו מימון חופשת לידה, הוראה ביתית, מעונות יום וגני ילדים איכותיים. זה אומר להשקיע במורים טובים ולוודא שיש להם את המשאבים הטובים ביותר כדי ללמד".

מסכימה עם הדברים, אין ספק שמימון חופשת לידה והארכתה (אגב, בחודש האחרון חזר המאבק למען הארכת חופשת הלידה) יכולה לעזור בגלל שהדבר מחזק את הקשר בין ההורה לילד.

בנוגע להוראה ביתית, לא לכולם זה מתאים, בעיקר לא בישראל, אבל כן הייתי מציעה לנסות משהו בסגנון ולנסות להעניק להורים כלים שיוכלו לעזור להם לעזור לילד.

כך בשיעורי בית, הדעות חלוקות בכך, שהשיעורים הופכים לשיעורים של ההורים, אבל אפשר לעשות זאת אחרת, לא לקרוא לזה שיעורי בית, לא לבקש שיגישו אותם בכיתה, אלא לקרוא לזה שיעורי העשרה.

המורה נותנת בכיתה משהו קליל, מעין חזרה קצרה על החומר בכיתה או על החומר שילמדו בשיעור הבא, ההורה יושב עם הילד וחוזר איתו על החומר.

שוב, הדבר מחזק את הקשר בין ההורים לילדים כי הם מבלים זמן איכות ביחד, בנוסף הדבר מקדם את הילד.

ישנם הורים המתקשים בכך, ולכן יש להקים מעין בתי ספר להורים (יש כיום בישראל מקומות כאלו) או קורסים קצרים או עזרה אישית להורים.

המטרה היא לא להשאיר את ההורים לבד במערכה שיתמודדו לבד בעניינים לימודיים של הילד אלא שתהיה להם עזרה.

מעונות יום וגני ילדים איכותיים - אין ספק שפה מתחיל בסיס החינוך שישפיע על התנהלותם התלמידים בעתיד. 

לוקחים גננת מוסמכת שיודעת לטפל בילדים וגם מבינה בחינוך, שהרי טיפול וחינוך אילו שני דברים שונים! כדאי לדאוג שיהיו גני ילדים קטנים יותר מבחינת כמות ילדים, להקפיד שתהיה לגננת סייעת ויותר (שוב, במדינת ישראל יש בשנים האחרונות דיונים רבים בנוגע להכנסת סייעת שנייה לגני ילדים), וגם הסייעות האלו צריכות להבין ולדעת חינוך! 

טיפול וחינוך הם שני דברים שונים!

השקעה במורים - החל מיסודי ועד לתיכון, יש לדאוג כמובן שכל מורה עבר את המסלול הרגיל, תואר ותעודת הוראה, אולם יש לוודא שיילך להשתלמויות. רוב המורים הולכים להשתלמויות, אך לצערי, מניסיון שלי, לא תמיד אני לומדת כלים משמעותיים שיעזרו לי כמורה. לכן על משרד החינוך לנסות ולפקח על ההשתלמויות, לוודא מה הן מציעות וגם לוודא שיש למורים אפשרות ליישם את הנלמד שם בכיתה, לא רק להעשיר את הידע שלהם.

גרג לנדסמן, עליו נכתבה הכתבה, הוא מפתח תוכניות חינוך עצמאיות בארה"ב. מערכת החינוך בישראל צריכה לקחת את עצמה בידיים ולהתחיל לפעול בעצמה למען חינוך הילדים במדינה, לא צריך להגיע למצב כזה שיש רשתות חיצוניות, מערכות חינוך אחרות ועוד אשר מחנכות את הילדים, מערכת החינוך הממשלתית צריכה לדאוג לכך.

אומנם מדובר פה על תוכנית חינוך עצמאית שנעשתה בארה"ב אך אפשר לקחת ממנה רעיונות וליישם ברמה ממשלתית!

השותפים בתוכנית מיפו את הצרכים החינוכיים של סינסינטי וסימנו שש קטגוריות גיל קריטיות בהתפתחות החינוכית של ילדים: הכנה לגן, קריאה בכיתות נמוכות, מתמטיקה בחטיבות ביניים, זכאות לבגרות, רישום לבתי ספר להשלמת בגרויות והשלמת בגרויות. לפי התוכנית, המפתח לשיפור בהישגי התלמידים טמון בקהילה: עבור תלמידי חטיבות ביניים גויסו עשרות אנשי עסקים ועורכי דין מהפירמות המובילות באוהיו, במטרה להעביר להם שיעורי תגבור ולשמש עבורם מנטורים ומודלים לחיקוי; לצעירים בני 18 ויותר שלא גמרו תיכון, הוקמה התוכנית Talent Pipeline Initiative, שבמסגרתה מאות מעסיקים איפשרו לתלמידים שהשלימו בגרויות להתמחות אצלם כדי לפתוח עבורם אופציות תעסוקתיות בעתיד, ומתוך תפישה שהחשיפה לשוק התעסוקה תסייע לשיפור הישגיהם.

לבוגרי תיכון שהתקשו במתמטיקה הוקמו עשרות חממות מיוחדות שסיפקו סיוע מקיף - לימודי, רגשי וחברתי. מעל הכל, הוקמו בתי ספר מיוחדים לגיל הרך עבור אלפי ילדים בגילי שלוש־ארבע, במטרה לחזק ילדים חלשים.

זה לא כל כך קשה לעשות את מה שהם עשו. אפשר גם להעתיק במקרה הזה, זה לא בושה! להיפך, זה יכול מאוד להועיל לדור עתיד.

לקראת סוף הכתבה נאמר שהמודל מיושם בארץ אולם מוזכרים רק שני מקומות, קרית מלאכי ואשקלון. הרעיון צריך להיות מיושם בכל הארץ ושוב, לא דרך קרן חיצונית אלא משרד החינוך עצמו! אתם אחראים על החינוך אז תעשו את זה בעצמכם, אל תיתנו לאחרים לעשות זאת ותחשבו שבזה סגרתם פינה.

להיפך, מערכת החינוך בישראל צריכה לעשות מהפך, להתחיל את הרעיון הזה בכל עיר ובכל בית ספר.

ותזכרו שינוי זה לא משהו שקורה בבת אחת, במיוחד לא במערכת החינוך, שינוי קורה בתהליכים של שנים. צריך יציבות וצריך התמדה!