(א)וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
(ב)קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ:
(ג)וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים:
(ד)וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר-נָתַן אֱלהִים לְאַבְרָהָם:
(ה)וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָֹו:
(ו)וַיַּרְא עֵשָֹו כִּי-בֵרַךְ יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת-לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
(ז)וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם:
לאחר דבריה של רבקה בפרק הקודם, על כך שהיא לא מוכנה שיעקב בנה יתחתן עם בנות כנען, יצחק מברך את יעקב ושולח אותו לחרן, לביתו של לבן, דודו, שייקח לו שם אישה.
יעקב עושה זאת ויוצא לדרך, אל חרן.
(ח)וַיַּרְא עֵשָֹו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו:
(ט)וַיֵּלֶךְ עֵשָֹו אֶל-יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת-מַחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל-נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה:
עשיו שומע את הוריו אומרים שהם לא מוכנים שבנם יתחתן עם בנות כנען ומנסה למצוא חן בעיניהם, לכן הוא הולך לקחת לו לאישה את בתו של ישמעאל, אחיו למחצה של יצחק.
(י)וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
(יא)וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶֹם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:
(יב)וַיַּחֲלם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ:
(יג)וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהֹוָה אֱלהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ:
(יד)וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ:
(טו)וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִֹיתִי אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ:
(טז)וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהֹוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לא יָדָעְתִּי:
(יז)וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה-נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם-בֵּית אֱלהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:
(יח)וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָֹם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶֹם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל-רֹאשָׁהּ:
(יט)וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר לָרִאשֹׁנָה:
(כ)וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם-יִהְיֶה אֱלהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ:
(כא)וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל-בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָֹה לִי לֵאלהִים:
(כב)וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר-שַֹמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ:
יעקב יוצא לדרך מבאר שבע לכיוון חרן. הוא מגיע למקום ונעצר שם לישון בלילה כי השמש שוקעת.
הוא שם לו אבן ככרית מתחת לראש ונרדם. הוא חולם על סולם שמוצב על הארץ וראשו בשמיים, והמלאכים עולים ויורדים (וזה המוזר שהרי המלאכים נמצאים למעלה אז איך הם עולים ויורדים?)
ה' ניצב בראש הסולם וקורא ליעקב, הוא אומר לו שהארץ שהוא שוכב עליה תהיה שלו ויצא ממנו עם גדול.
יעקב מתעורר ומבין שה' נגלה אליו, הוא מקדש את המקום, יוצק שמן על האבן שישן עליה וקורא למקום "בית אל".
יעקב נודר נדר לאמר שה' יהיה איתו תמיד, ייתן לו אוכל ובגדים וישמור עליו עד שישוב בשלום ואז הוא יקבל עליו את ה' כאלוהים.
יש כאן בעיה, איך יעקב מציב תנאים לאלוהים??
(ב)קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ:
(ג)וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים:
(ד)וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר-נָתַן אֱלהִים לְאַבְרָהָם:
(ה)וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָֹו:
(ו)וַיַּרְא עֵשָֹו כִּי-בֵרַךְ יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת-לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
(ז)וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם:
לאחר דבריה של רבקה בפרק הקודם, על כך שהיא לא מוכנה שיעקב בנה יתחתן עם בנות כנען, יצחק מברך את יעקב ושולח אותו לחרן, לביתו של לבן, דודו, שייקח לו שם אישה.
יעקב עושה זאת ויוצא לדרך, אל חרן.
(ח)וַיַּרְא עֵשָֹו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו:
(ט)וַיֵּלֶךְ עֵשָֹו אֶל-יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת-מַחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל-נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה:
עשיו שומע את הוריו אומרים שהם לא מוכנים שבנם יתחתן עם בנות כנען ומנסה למצוא חן בעיניהם, לכן הוא הולך לקחת לו לאישה את בתו של ישמעאל, אחיו למחצה של יצחק.
(י)וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
(יא)וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶֹם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:
(יב)וַיַּחֲלם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ:
(יג)וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהֹוָה אֱלהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ:
(יד)וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ:
(טו)וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִֹיתִי אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ:
(טז)וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהֹוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לא יָדָעְתִּי:
(יז)וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה-נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם-בֵּית אֱלהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:
(יח)וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָֹם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶֹם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל-רֹאשָׁהּ:
(יט)וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר לָרִאשֹׁנָה:
(כ)וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם-יִהְיֶה אֱלהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ:
(כא)וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל-בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָֹה לִי לֵאלהִים:
(כב)וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר-שַֹמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ:
יעקב יוצא לדרך מבאר שבע לכיוון חרן. הוא מגיע למקום ונעצר שם לישון בלילה כי השמש שוקעת.
הוא שם לו אבן ככרית מתחת לראש ונרדם. הוא חולם על סולם שמוצב על הארץ וראשו בשמיים, והמלאכים עולים ויורדים (וזה המוזר שהרי המלאכים נמצאים למעלה אז איך הם עולים ויורדים?)
ה' ניצב בראש הסולם וקורא ליעקב, הוא אומר לו שהארץ שהוא שוכב עליה תהיה שלו ויצא ממנו עם גדול.
יעקב מתעורר ומבין שה' נגלה אליו, הוא מקדש את המקום, יוצק שמן על האבן שישן עליה וקורא למקום "בית אל".
יעקב נודר נדר לאמר שה' יהיה איתו תמיד, ייתן לו אוכל ובגדים וישמור עליו עד שישוב בשלום ואז הוא יקבל עליו את ה' כאלוהים.
יש כאן בעיה, איך יעקב מציב תנאים לאלוהים??
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה