(א)וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:
(ב)וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-זִמְרָן וְאֶת-יָקְשָׁן וְאֶת-מְדָן וְאֶת-מִדְיָן וְאֶת-יִשְׁבָּק וְאֶת-שׁוּחַ:
(ג)וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת-שְׁבָא וְאֶת-דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים:
(ד)וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל-אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה:
אברהם לוקח לו עוד אישה שיולדת לו עוד ילדים.
(ה)וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ לְיִצְחָק:
(ו)וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם:
(ז)וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי-חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר-חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים:
(ח)וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵֹיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָֹבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו:
(ט)וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל-שְֹדֵה עֶפְרֹן בֶּן-צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מַמְרֵא:
(י)הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר-קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי-חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָֹרָה אִשְׁתּוֹ:
(יא)וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי:
אברהם נותן את כל רכושו ליצחק, הדבר נעשה בהתאם לחוק במזרח הקדום שהבן של האישה הראשית יורש הכל. לבני הפילגשים שלו הוא נותן מתנות ומשלח אותם.
אברהם חי 175 שנה ומת בשיבה טובה. יצחק וישמעאל קוברים אותו במערת המכפחה שקנה מאת עפרון.
שושלת ישמעאל:
(יב)וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָֹרָה לְאַבְרָהָם:
(יג)וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָֹם:
(יד)וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא:
(טו)חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה:
(טז)אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים-עָשָֹר נְשִֹיאִם לְאֻמֹּתָם:
(יז)וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו:
(יח)וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו נָפָל:
(יט)וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק:
(כ)וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה:
(כא)וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָֹה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהֹוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:
(כב)וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת-יְהוָֹה:
(כג)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:
(כד)וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ:
(כה)וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵֹעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָֹו:
(כו)וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָֹו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם:
(כז)וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָֹו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָֹדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים:
(כח)וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָֹו כִּי-צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב:
יצחק התחתן עם רבקה בגיל 40, רבקה הייתה עקרה אולם לאחר שיצחק התפלל לאלוהים בשבילה היא נכנסה להריון, עם תאומים.
היא מתייעצת עם אלוהים והוא אומר לה שיש לה תאומים בבטן מהם ייצאו שני עמים שיילחמו ביניהם.
ואכן היא יולדת תאומים, הראשון הוא עשיו והשני יעקב, מכיוון שיצא כאשר הוא אוחז בעקב אחיו.
יצחק היה בן 60 כשהם נולדו.
הנערים גודלים ויש ביניהם חלוקה, עשיו הוא איש ציד ואילו יעקב יושב בבית, כנראה עוזר בבית.
מסופר לנו שיצחק אוהב את עשיו כי הוא מכין אוכל טעים ואילו רבקה אוהבת את יעקב.
(ל)וַיֹּאמֶר עֵשָֹו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם: (לא)וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ לִי:
(לב)וַיֹּאמֶר עֵשָֹו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה:
(לג)וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב:
(לד)וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָֹו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָֹו אֶת-הַבְּכֹרָה:
יום אחד חוזר עשיו מהשדה עייף ורעב, יעקב הכין נזיד עדשים ועשיו ביקש ממנו שייתן לו לאכול ממנו. יעקב מסכים בתנאי שעשיו ימכור לו את הבכורה. עשיו מסכים מכיוון שהוא לא מתייחס לבכורה ולא מבין מה המשמעות שלה.
מתוך האתר: http://www.iliosradio.com/forum/index.php?s=29f0390742c76e86f9a0c0b7c6b44f8b&showtopic=14192
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה