(א)וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם:
(ב)וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:
(ג)וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל-נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:
(ד)יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ:
(ה)וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל-עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶֹה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
(ו)וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל-שָֹרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִֹי עֻגוֹת:
(ז)וְאֶל-הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשֹוֹת אֹתוֹ:
(ח)וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָֹה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ:
(ט)וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָֹרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל:
(י)וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה-בֵן לְשָֹרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָֹרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו:
(יא)וְאַבְרָהָם וְשָֹרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָֹרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים:
(יב)וַתִּצְחַק שָֹרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן:
(יג)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָֹרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי:
(יד)הֲיִפָּלֵא מֵיהוָֹה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָֹרָה בֵן:
(טו)וַתְּכַחֵשׁ שָֹרָה לֵאמֹר לא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לא כִּי צָחָקְתְּ:
החלק הראשון של הפרק מספר על ביקור שלושת המלאכים את אברהם. אברהם רואה אותם מגיעים, הוא מכבד אותם בהכנסת אורחים יפה ומכובדת, מלאה כל טוב.
המלאכים שואלים היכן שרה אישתו, ואברהם עונה להם שהיא באוהל.
המלאך פונה לאברהם ואומר לו, מעכשיו בעוד שנה יהיה לכם בן. שרה שומעת את הכל מתפתח האוהל ומתפלאת איך זה הגיוני שהרי היא זקנה בתקופת הבלות ובעלה גם זקן, איך יהיה להם ילד.
ה' פונה לאברהם ושואל אותו מדוע צחקה שרה ואומר שהוא ה' והוא יכול לעשות הכל ולכן בעוד שנה מהיום יהיה להם בן.
מתוך: http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=7233#.VLe98CusVHU
(טז)וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל-פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם:
(יז)וַיהוָֹה אָמָר הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶֹה:
(יח)וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ-בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
(יט)כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשֹוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָֹה עַל-אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר עָלָיו:
(כ)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד:
(כא)אֵרֲדָה-נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשֹוּ כָּלָה וְאִם-לא אֵדָעָה:
(כב)וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָֹה:
(כג)וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם-רָשָׁע:
(כד)אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ:
(כה)חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לא יַעֲשֶֹה מִשְׁפָּט:
(כו)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָֹאתִי לְכָל-הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם:
(כז)וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:
(כח)אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת-כָּל-הָעִיר וַיֹּאמֶר לא אַשְׁחִית אִם-אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה:
(כט)וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לא אֶעֱשֶֹה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים:
(ל)וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלשִׁים וַיֹּאמֶר לא אֶעֱשֶֹה אִם-אֶמְצָא שָׁם שְׁלשִׁים:
(לא)וַיֹּאמֶר הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְֹרִים וַיֹּאמֶר לא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְֹרִים:
(לב)וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָֹרָה וַיֹּאמֶר לא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָֹרָה:
(לג)וַיֵּלֶךְ יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ:
החלק השני של הפרק עוסק בהתמקחות בין אברהם לה' על סדום ועמורה.
ה' אומר לאברהם שהחליט להשמיד את סדום ועמורה בגלל חטאיהם הרבים, אולם אברהם מנסה לשכנע אותו לא לעשות זאת מכיוון שזה לא פייר להרוג צדיק עם רשע, כי אנשים יבינו שלא משתלם להיות צדיק אם בסוף הם ימותו בגלל רשעים.
וכך אברהם וה' מתמקחים על מספר הצדיקים שנדרשים כדי להציל את סדום ועמורה, עד שאברהם מגיע למצב שה' מבטיח שגם אם יהיו רק עשרה צדיקים הוא לא ישמיד את סדום ועמורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה