פרק זה מספר על הולדת ישמעאל, אולם הייתי רוצה להתמקד בנשים בפרק, שרה
והגר.
שרה עקרה, כבר הזכירו זאת בפרק י"א: וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה: אֵין לָהּ, וָלָד (פס' 30), ובפרק
ט"ז שוב חוזר המספר על עובדת היותה עקרה: וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ (פס' 1) במטרה
להדגיש שזה הטריגר, מה שגרם לה לעשות מעשה.
המשך הפסוק מרמז על הפיתרון, לשרה יש שפחה מצרית בשם הגר, ושפחה הרי
היא כמו רכוש, ניתן לעשות בה מה שרוצים ולכן שרה לוקחת את הגר ונותנת אותה לאברהם
במטרה שהוא יכניס את הגר להריון והילד שיוולד יהיה של שרה.
שרה מצטיירת כאן כאישה אקטיבית שלא מוותרת על זכותה לאימהות, היא
מוכנה לעשות הכל כדי שיהיה לה ילד משלה גם אם לא מבחינה ביולוגית. היא מוכנה שבעלה,
אברהם, יהיה עם אישה אחרת, היא מוכנה שהשפחה שלה תישא את בנו של אברהם והיא מוכנה
לגדל את הילד כאילו היה שלה (מה שנכון מבחינת חוקי המזרח הקדום).
מצד שני יש את הגר, ניתן לומר שהגר היא הפונדקאית הראשונה בתנ"ך,
אברהם שוכב איתה, היא נכנסת להריון ולאחר מכן יולדת את ישמעאל.
אם שרה היא אקטיבית, הגר היא פסיבית, הגר היא שפחה ולכן קולה כמעט
ואינו נשמע, לא שואלים אותה אם היא רוצה לשכב עם אברהם, לא שואלים אותה אם היא
רוצה להיכנס להריון ובטח שלא שואלים אותה אם היא מוכנה לוותר אחרי זה על הילד
שיוולד לה.
אולם רק בדבר אחד היא מראה פתאום אקטיביות, הדבר קורה לאחר ששרה
מתעללת בה, לא ברור איזו התעללות היא עברה, נראה כי שרה החלה לקנא בהגר ולהתחרט על
כל העניין. הגר במעשה אקטיביות יוצא דופן לשפחה בורחת מפני הגבירה שלה, שרה.
כאן יש לנו מהפך, דווקא הגר הפסיבית קמה ועושה מעשה לעומת שרה
האקטיבית שהופכת להיות חסרת מעש מכיוון שהיא לא זאת שבהריון ואין לה תפקיד עד שהגר
תלד.
במדבר מלאך ה' מתגלה אל הגר ואומר לה שתחזור לשרה ושתתענה תחת ידיה,
במילים אחרות: תסבלי בשקט, וכדי לשכנע אותה הוא מבטיח לה הבטחות שהן גם לא
אידיאליות לאמא (פרא אדם, רב עם כולם וכו') הגר אכן חוזרת לבסוף לשרה ויולדת את
ישמעאל.
אם כן, יש לנו שתי נשים בפרק, כל אחת מהן אקטיבית ופסיבית בדרכה שלה,
כל אחת יודעת לעמוד על שלה במקרה הצורך ולא מוותרת על מה שמגיע לה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה