פרויקט 929 - בראשית כ"א - יום ראשון 18.1.15 כ"ז בטבת תשע"ה

(א)וַיהוָֹה פָּקַד אֶת-שָֹרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשֹ יְהוָֹה לְשָֹרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: 
(ב)וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָֹרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלהִים: 
(ג)וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָֹרָה יִצְחָק: 
(ד)וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלהִים: 
(ה)וְאַבְרָהָם בֶּן-מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ: 
(ו)וַתֹּאמֶר שָֹרָה צְחֹק עָשָֹה לִי אֱלהִים כָּל-הַשֹּׁמֵעַ יִצֲחַק-לִי: 
(ז)וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָֹרָה כִּי-יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו: 

עברה שנה מאז הבטחת ה' לאברהם ושרה שיוולד להם ילד, ואכן שרה יולדת לאברהם בן ושמו יצחק.
אברהם מל (עושה ברית מילה) ליצחק כפי שצווה על ידי ה', לעשות ברית מילה לכל זכר בגיל 8 ימים.
(ח)וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשֹ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק: 
(ט)וַתֵּרֶא שָֹרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: 
(י)וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת-בְּנָהּ כִּי לא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק: 
(יא)וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ: 
(יב)וַיֹּאמֶר אֱלהִים אֶל-אַבְרָהָם אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָֹרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע: 
(יג)וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה לְגוֹי אֲשִֹימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא: 

יצחק גדל והגיע לגיל שהוא נגמל, אברהם עושה משתה גדול כדי לחגוג זאת, במהלך המשתה רואה שרה את ישמעאל מצחק. לא ברור למה הכוונה, האם הוא צחק על יצחק או שהוא הטריד אותו מינית (בהתבסס על מקומות אחרים בתנ"ך שמופיע הפועל ציחק) ולכן שרה הולכת בכעס לאברהם ומודיעה לו שהיא רוצה שייגרש את הגר וישמעאל כי היא לא מוכנה שישמעאל יירש את אברהם יחד עם יצחק.
אברהם כועס על כך כי זה בנו והוא לא מוכן לכך, אבל אלוהים אומר לו שיישמע בקול שרה ושלא ידאג לישמעאל, ה' ידאג לו.

(יד)וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָֹם עַל-שִׁכְמָהּ וְאֶת-הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: 
(טו)וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן-הַחֶמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: 
(טז)וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְ: 
(יז)וַיִּשְׁמַע אֱלהִים אֶת-קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר אַל-תִּירְאִי כִּי-שָׁמַע אֱלהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם: 
(יח)קוּמִי שְֹאִי אֶת-הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִֹימֶנּוּ: 
(יט)וַיִּפְקַח אֱלהִים אֶת-עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת-הַנָּעַר: 
(כ)וַיְהִי אֱלהִים אֶת-הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת: 
(כא)וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: 

אברהם מקשיב לשרה ושולח את הגר וישמעאל למדבר עם אוכל ומים. לאחר זמן מה נגמר להם המים והגר משליחה את ישמעאל מתחת לאחד השיחים כדי לא לראות במותו.
אז מלאך ה' מתגלה בפני הגר ומבטיח לה שהוא ידאג לבנה, הוא יהיה לעם גדול וחזק.
הגר מסתכלת קדימה ורואה באר עם מים, היא משקה את ישמעאל וכך הם ניצלים.
הם נשארים במדבר ושם ישמעאל גדל להיות ציד, הוא מתחתן עם אישה מארץ מצרים (זו ארץ המוצא של אימו, הגר)
(כב)וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַֹר-צְבָאוֹ אֶל-אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶֹה: 
(כג)וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלהִים הֵנָּה אִם-תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִֹיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶֹה עִמָּדִי וְעִם-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ: 
(כד)וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ: 
(כה)וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת-אֲבִימֶלֶךְ עַל-אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ: 
(כו)וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לא יָדַעְתִּי מִי עָשָֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם-אַתָּה לא-הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם: 
(כז)וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית: 
(כח)וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת-שֶׁבַע כִּבְשֹת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן: 
(כט)וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל-אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה: 
(ל)וַיֹּאמֶר כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת: 
(לא)עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם: 
(לב)וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַֹר-צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים: 
(לג)וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם בְּשֵׁם יְהוָֹה אֵל עוֹלָם: 
(לד)וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים: 

באותה עת, אבימלך אומר לאברהם שיישבע לו שלא ישקר לו ולצאצאיו ושיעשה עימו חסד. אברהם נשבע.
אברהם מוכיח (מאשים) את אבימלך על באר מים שגזלו עבדי אבימלך, אבימלך נשבע שאינו יודע מי עשה זאת ושלא אמרו לו כלום.
אברהם לוקח צאן ובקר ונותן לאבימלך כדי לכרות ברית. הם כורתים ברית בבאר ואבימלך ושר צבאו, פיכל, חוזרים לארץ פלישתים. אברהם כנראה נוסע גם כי הפרק נגמר בכך שאברהם נשאר לגור בארץ פלישתים זמן רב.