פרויקט 929 - שמות ז' - יום שני 9.5.15 י"ח באדר תשע"ה

שמות פרק ז

פס' א'-ז'

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.  ב אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל-פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.  ג וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ד וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים.  ה וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם.  ו וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן--כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם, כֵּן עָשׂוּ.  ז וּמֹשֶׁה, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה--בְּדַבְּרָם, אֶל-פַּרְעֹה.  {פ}

בפרק הקודם ה' שולח את משה לדבר עם פרעה ולבקש ממנו יחד עם אהרון שיישלח את עם ישראל. בתחילת הפרק יש לנו חזרה על הדברים, ה' אומר למשה שוב שהוא יהיה אלוהים לפרעה, הכוונה למדריך ושופט ואהרון יהיה הנביא שלו. משה יגיד את כל מה שה' ציווה אותו ואהרון יגיד זאת לפרעה. ה' אומר למשה שהוא מתכוון להקשות את ליבו של פרעה, זאת אומרת שפרעה יהיה עקשן, לא יסכים להקשיב להם, וה' בתגובה ירבה את האותות והמופתים בארץ מצרים. ה' חוזר על כך שפרעה לא ישמע אליהם ובתגובה ה' יכה את מצרים ויוציא את ישראל בשפטים גדולים (הכוונה גם לניסים). המטרה של כל זה, בקשה מפרעה שיישלח את עם ישראל, סירוב ועשיית אותות היא כדי שמצרים יכירו את ה' וידעו שהוא זה שהוציא את ישראל ממצרים.

משה ואהרון הולכים לדבר עם פרעה, באותו זמן משה היה בן 80 ואהרון בן 83.

פס' ח'-י"ג
ח וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  ט כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה--יְהִי לְתַנִּין.  י וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'; וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת-מַטֵּהוּ, לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו--וַיְהִי לְתַנִּין.  יא וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה, לַחֲכָמִים, וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלַהֲטֵיהֶם--כֵּן.  יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם; וַיִּבְלַע מַטֵּה-אַהֲרֹן, אֶת-מַטֹּתָם.  יג וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם:  כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר ה'.  {ס}  

ה' אומר למשה ואהרון שכאשר פרעה יבקש מופת, או פירוש אחר בזמן שהם ידברו עם פרעה כדי להוכיח את כוונתם הם יעשו מופת (מופת = אות), משה יגי לאהרון לקחת את המטה שלו ולהשליך לפני פרעה והמטה יהפוך לתנין. (יש לזכור שבפרק ד' באות הראשון המטה הופך לנחש). משה ואהרון מגיעים לפני פרעה ועושים כאשר ציווה עליהם, אהרון משליך את המטה והוא הופך לתנין, פרעה לא מתרשם מכך וקורא לחרטומי מצרים (חכמים ומכשפים) שיעשו קסם כזה, כל אחד מהם משליך את המטה שלו והוא הופך לתנין גם, כדי להראות שה' יותר חזק וגדול המטה של אהרון אוכל את המטות שלהם. ובכל זאת פרעה לא מתרשם כך וכמו שה' אמר פרעה מקשה את ליבו ולא שומע אליהם.

פס' י"ד-כ"ה: מכת דם

יד וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה; מֵאֵן, לְשַׁלַּח הָעָם.  טו לֵךְ אֶל-פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה, וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר; וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר-נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, תִּקַּח בְּיָדֶךָ.  טז וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר; וְהִנֵּה לֹא-שָׁמַעְתָּ, עַד-כֹּה.  יז כֹּה, אָמַר ה', בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי ה':  הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי, עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר--וְנֶהֶפְכוּ לְדָם.  יח וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.  {ס}  יט וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם--וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.  כ וַיַּעֲשׂוּ-כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר, לְדָם.  כא וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  כב וַיַּעֲשׂוּ-כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.  כג וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ; וְלֹא-שָׁת לִבּוֹ, גַּם-לָזֹאת.  כד וַיַּחְפְּרוּ כָל-מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת:  כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר.  כה וַיִּמָּלֵא, שִׁבְעַת יָמִים, אַחֲרֵי הַכּוֹת-ה', אֶת-הַיְאֹר.  {פ}

ה' אומר למשה שפרעה הכביד את ליבו והוא מסרב לשלח את העם לכן משה צריך ללכת אל פרעה בבוקר ולחכות לו על שפת היאור עם המטה שלו ולהגיד לו שה' אלוהי העברים שלח אותו אליו לבקש שיישלח את עם ישראל לעבוד אותו במדבר ולא הסכמת לכן אני מכה את היאור עם המטה, המים יהפכו לדם, הדגה (דגים ברבים) תמות, היאור יסריח (באש) והמצרים לא יוכלו לשתות מהיאור.

ה' אומר למשה שיגיד לאהרון לקחת את המטה ולהטות את ידו על המים, על כל הנהרות, על היאורות, על האגמים ועל כל מקוה מים והמים שם יהפכו לדם, ובכל ארץ מצרים יהיה דם (פס' י"ט מפרט היכן יהיה דם כדי שהתיאור יהיה מפחיד יותר). משה ואהרון עושים את אשר ציווה עליהם ה' עשות, הם הופכים את המים ביאור לדם, כל הדגים מתים, היאור מסריח והמצרים לא יכולים לשתות מהיאור. חרטומי מצרים בתגובה עושים אותו דבר וכאשר פרעה רואה שגם הם מצליחים זה לא מרשים אותו והוא מכביד את ליבו ולא שם לב אליהם. למצרים אין מים לשתות והם חופרים מסביב ליאור כדי לנסות למצוא מים מכיוון שהם לא יכולים לשתות מהיאור.