(א)בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:
(ב)וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן-שָׁם יִשְֹרָאֵל נֶגֶד הָהָר:
(ג)וּמשֶׁה עָלָה אֶל-הָאֱלהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָֹה מִן-הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל: (ד)אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִֹיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:
(ה)וְעַתָּה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ: (ו)וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:
בחודש השלישי לצאת ישראל ממצרים, הם מגיעים למדבר סיני וחונים מול הר סיני. משה עולה למעלה, להר, לדבר עם אלוהים.
אלוהים אומר למשה שיגיד לעם שהוא ידאג להם תמיד, ואם הם ישמרו את מצוותיו וישמעו בקולו הם יהיו עם סגולה ועם קדוש.
(ז)וַיָּבֹא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶֹם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָֹה:
(ח)וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶֹה וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם אֶל-יְהוָֹה:
(ט)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם אֶל-יְהוָֹה:
(י)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִֹמְלתָם:
(יא)וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָֹה לְעֵינֵי כָל-הָעָם עַל-הַר סִינָי:
(יב)וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: (יג)לא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:
משה אומר לעם את דברי ה' וכל העם אומר שהם יעשו מה שאלוהים אומר.
ה' אומר למשה שהוא יתגלה לפניו בצורת ענן כדי שהעם ישמע את מה שיש לו להגיד. הוא שולח את משה להתקדש ושכל העם יתקדש לקראת התגלות ה'.
הם צריכים לכבס את בגדיהם, להיות מסביב להר אבל אסור להם לגעת בו. מי שיגע בהר ימות.
(יד)וַיֵּרֶד משֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִֹמְלתָם:
(טו)וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה:
(טז)וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:
(יז)וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר:
(יח)וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָֹה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד: (יט)וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:
(כ)וַיֵּרֶד יְהוָֹה עַל-הַר סִינַי אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָֹה לְמשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה:
(כא)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן-יֶהֶרְסוּ אֶל-יְהוָֹה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב:
(כב)וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל-יְהוָֹה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן-יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָֹה:
(כג)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-יְהֹוָה לא-יוּכַל הָעָם לַעֲלת אֶל-הַר סִינָי כִּי-אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת-הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ:
(כד)וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה לֶךְ-רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל-יֶהֶרְסוּ לַעֲלת אֶל-יְהוָֹה פֶּן-יִפְרָץ-בָּם:
(כה)וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
משה יורד מההר, מעביר לעם את דברי ה' ומוסיף על דברי ה' שלא יגשו לאישה במשך שלושה ימים.
ביום השלישי בבוקר יש קולות, ברקים וענן כבד על ההר והעם שומע קול שופר חזק ונבהל.
משה מוציא את העם מהמחנה שיעמדו מסביב להר להתגלות ה'.
ה' קורא למשה מההר ומשה עולה אליו, ה' דורש ממנו שירד לראות מה קורה עם העם שלא ייבהלו ויברחו או שהם ינסו לעלו להר מהתרגשות, הוא אומר לו שגם הכוהנים צריכים להתקדש לפני שהם באים לה'.
משה אומר לה' שהעם לא יכול לעלות להר כי הוא הגביל אותם, וה' אומר לו שירד ויביא את אהרון ושאר הכוהנים להר.
(ב)וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן-שָׁם יִשְֹרָאֵל נֶגֶד הָהָר:
(ג)וּמשֶׁה עָלָה אֶל-הָאֱלהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָֹה מִן-הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל: (ד)אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִֹיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:
(ה)וְעַתָּה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ: (ו)וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:
בחודש השלישי לצאת ישראל ממצרים, הם מגיעים למדבר סיני וחונים מול הר סיני. משה עולה למעלה, להר, לדבר עם אלוהים.
אלוהים אומר למשה שיגיד לעם שהוא ידאג להם תמיד, ואם הם ישמרו את מצוותיו וישמעו בקולו הם יהיו עם סגולה ועם קדוש.
(ז)וַיָּבֹא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶֹם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָֹה:
(ח)וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶֹה וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם אֶל-יְהוָֹה:
(ט)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם אֶל-יְהוָֹה:
(י)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִֹמְלתָם:
(יא)וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָֹה לְעֵינֵי כָל-הָעָם עַל-הַר סִינָי:
(יב)וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: (יג)לא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:
משה אומר לעם את דברי ה' וכל העם אומר שהם יעשו מה שאלוהים אומר.
ה' אומר למשה שהוא יתגלה לפניו בצורת ענן כדי שהעם ישמע את מה שיש לו להגיד. הוא שולח את משה להתקדש ושכל העם יתקדש לקראת התגלות ה'.
הם צריכים לכבס את בגדיהם, להיות מסביב להר אבל אסור להם לגעת בו. מי שיגע בהר ימות.
(יד)וַיֵּרֶד משֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִֹמְלתָם:
(טו)וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה:
(טז)וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:
(יז)וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר:
(יח)וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָֹה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד: (יט)וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:
(כ)וַיֵּרֶד יְהוָֹה עַל-הַר סִינַי אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָֹה לְמשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה:
(כא)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן-יֶהֶרְסוּ אֶל-יְהוָֹה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב:
(כב)וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל-יְהוָֹה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן-יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָֹה:
(כג)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-יְהֹוָה לא-יוּכַל הָעָם לַעֲלת אֶל-הַר סִינָי כִּי-אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת-הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ:
(כד)וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה לֶךְ-רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל-יֶהֶרְסוּ לַעֲלת אֶל-יְהוָֹה פֶּן-יִפְרָץ-בָּם:
(כה)וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
משה יורד מההר, מעביר לעם את דברי ה' ומוסיף על דברי ה' שלא יגשו לאישה במשך שלושה ימים.
ביום השלישי בבוקר יש קולות, ברקים וענן כבד על ההר והעם שומע קול שופר חזק ונבהל.
משה מוציא את העם מהמחנה שיעמדו מסביב להר להתגלות ה'.
ה' קורא למשה מההר ומשה עולה אליו, ה' דורש ממנו שירד לראות מה קורה עם העם שלא ייבהלו ויברחו או שהם ינסו לעלו להר מהתרגשות, הוא אומר לו שגם הכוהנים צריכים להתקדש לפני שהם באים לה'.
משה אומר לה' שהעם לא יכול לעלות להר כי הוא הגביל אותם, וה' אומר לו שירד ויביא את אהרון ושאר הכוהנים להר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה