אסתר פרק ה'

א וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית-הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית, נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, בְּבֵית הַמַּלְכוּת, נֹכַח, פֶּתַח הַבָּיִת.
ב וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת-אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר--נָשְׂאָה חֵן, בְּעֵינָיו; וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר, אֶת-שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר, וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט.
ג וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ, מַה-לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה; וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְיִנָּתֵן לָךְ.
ד וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב--יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם, אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ.
ה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ--מַהֲרוּ אֶת-הָמָן, לַעֲשׂוֹת אֶת-דְּבַר אֶסְתֵּר; וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשְׂתָה אֶסְתֵּר.

פס' א'-ה'

ביום השלישי אחרי שהם צמו ובכו והתאבלו, אסתר לובשת את בגדי המלכות שלה והולכת לחצר ביתה מלך הפנימית והמלך יושב שם. ברגע שהוא רואה את אסתר היא מוצאת חן בעיניו, כנראה נזכר בתחושות שלו כלפיה והוא מושיט לה את שרביט הזהב והיא מתקרבת אליו. מה שאסתר חששה ממנו כל כך מתמסמס והיא אכן עדיין רצויה עוד אצל המלך, אולי מרדכי ידע זאת ולכן שכנע אותה בכל זאת ללכת אל המלך ולנסות.

המלך שואל את אסתר מה היא רוצה והוא מבטיח לתת לה עד חצי המלכות, אסתר בניגוד למה שהיינו חושבים אומרת משהו אחר לגמרי, היא לא מספרת לו על המן ועל מרדכי ועל הצו אלא מבקשת לעשות משתה קטן, המשתתפים יהיו היא, המלך והמן. משתה מצומצם מאוד, וזה מעיד על כך שיש לה תוכנית. אסתר מכירה את המלך לאחר שנים של מגורים איתו, היא יודעת איך הוא מתנהג בהשפעת אלכוהול ובכלל ואם התנאים יהיו מתאימים הוא יהיה נוח להשפעה וככה היא תוכל לבטל את הצו. ההזמנה של המן גם נועדה להרדים אותו כביכול, שהוא לא ידע מה היא מתכננת ומה היא רוצה לעשות, הוא יחשוב שהוא חשוב מאוד, המלך והמלכה רוצים להיות רק איתו לבד, הם סומכים עליו והוא לא ישים לב מה קורה עד שיהיה מאוחר מדי.

המלך מסכים ומבקש להביא אליו מהר את המן למשתה.


ו וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן, מַה-שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ; וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְתֵעָשׂ.
ז וַתַּעַן אֶסְתֵּר, וַתֹּאמַר: שְׁאֵלָתִי, וּבַקָּשָׁתִי.
ח אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְאִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, לָתֵת אֶת-שְׁאֵלָתִי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת-בַּקָּשָׁתִי--יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם, וּמָחָר אֶעֱשֶׂה, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.

פס' ו'-ח'

במהלך המשתה שוב שואל המלך את אסתר מה היא רוצה, כנראה הוא מבין ומרגיש שיש משהו מעבר ולכן שואל אותה מה היא רוצה, אולם היא אומרת לו שהיא רוצה לעשות משתה נוסף, מצומצם רק היא, המלך והמן למחרת ואז היא תגיד למלך מה שהוא רוצה שהיא תגיד לו.

ט וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב; וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת-מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְלֹא-קָם וְלֹא-זָע מִמֶּנּוּ--וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל-מָרְדֳּכַי, חֵמָה.
י וַיִּתְאַפַּק הָמָן, וַיָּבוֹא אֶל-בֵּיתוֹ; וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת-אֹהֲבָיו, וְאֶת-זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ.
יא וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת-כְּבוֹד עָשְׁרוֹ, וְרֹב בָּנָיו; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ, עַל-הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.
יב וַיֹּאמֶר, הָמָן--אַף לֹא-הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם-הַמֶּלֶךְ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשָׂתָה, כִּי אִם-אוֹתִי; וְגַם-לְמָחָר אֲנִי קָרוּא-לָהּ, עִם-הַמֶּלֶךְ.
יג וְכָל-זֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי: בְּכָל-עֵת, אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי--יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
יד וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל-אֹהֲבָיו, יַעֲשׂוּ-עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת-מָרְדֳּכַי עָלָיו, וּבֹא-עִם-הַמֶּלֶךְ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ; וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן, וַיַּעַשׂ הָעֵץ. {ס}

פס' ט'-י"ד

המן יוצא מהמשתה שמח וטוב לב, כמו שאסתר תכננה, אולם כאשר הוא מגיע לשער המלך ורואה את מרדכי שלא מתייחס אליו זה שוב מרגיז אותו. אולם הוא מתאפק ומגיע לבית, שולח לקרוא לכל החברים שלו ולאשתו, הוא מספר להם על הכבוד שקיבל, על כך שהמלך והמלכה ערכו משתה והזמינו רק אותו וגם למחרת הוא מוזמן למשתה החשוב הזה.

אבל כל זה לא שווה לו כאשר הוא רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך ומתעלם ממנו. 

זרש אשתו של המן מציעה לו שיעשו עץ גבוה, 50 אמה, והוא יגיד בבוקר למלך שיתלו את מרדכי עליו ואז הוא יוכל ללכת למשתה בערב עם המלך וכולם יהיו שמחים.

המן חושב שזה רעיון טוב ומכין את העץ.