א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.
ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.
פס' א'-ב'
שרה
נפטרה בגיל 127 שנה. היא נפטרה בקרית ארבע ואברהם בא מבאר שבע לספוד לה.
ג וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר
אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר.
ד גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר
עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.
פס'
ג'-ד'
אברהם
מסיים את תקופת האבל כנראה ופונה לבני חת (העם החיתי), הוא אומר להם שהוא גר (אדם
שבא מארץ זרה ויושב שם) והוא גם תושב (יושב בארץ) ומבקש מהם אחוזת קבר – שטח אדמה
שבו הוא יוכל לקבור את המתים שלו.
ה וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.
ו שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה
בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ,
אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.
פס'
ה'-ו'
בני
חת עונים לאברהם שייקח איזה שטח שהוא רוצה ויקבור את המתים שלו.
ז וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.
ח וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם,
לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן
בֶּן-צֹחַר.
ט וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר,
בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי,
בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.
י וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן
הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.
יא לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ,
וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ
לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ
פס'
ז'-יא
אברהם
מבקש מהעם החיתי שיבקשו מעפרון אם אברהם יכול לקנות ממנו את מערת המכפלה שנמצאת
בקצה של השדה שלו.
עפרון
עונה שהוא נותן לאברהם את השדה במתנה וגם את המערה כדי שיקבור את המתים שלו.
יב וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם
הָאָרֶץ.
יג וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ
אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי,
וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.
פס'
י"ב-י"ג
אברהם
משתחווה לפניו ומתעקש לקנות ממנו את המקום בכסף.
יד וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.
טו אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי
וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.
טז וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם
לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת
שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.
יז וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר,
לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר
בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.
יח לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי
שַׁעַר-עִירוֹ.
פס'
י"ד-י"ח
עפרון
מסכים ואומר לו שהסכום הוא 400 שקל כסף, אברהם שוקל ומעביר לו את הכסף והם סוגרים
עסקה.
הַשָּׂדֶה,
וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ
סָבִיב – את כל השטח הזה אברהם קונה מעפרון.
יט וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ,
אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:
בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.
כ וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ,
לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר: מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת
פס' י"ט-כ'
אברהם קובר את שרה במערת המכפלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה