(א)וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר:
(ב)וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָֹר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
(ג)וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָֹר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל-שְֹפַת הַיְאֹר:
(ד)וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָֹר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:
לאחר שנתיים, פרעה חולם חלום, בחלום עולות מהיאור שבע פרות בריאות ויפות, אחריהן עולות עוד שבע פרות רזות ומכוערות. הפרות הרזות אוכלות את הפרות הבריאות.
(ה)וַיִּישָׁן וַיַּחֲלם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:
(ו)וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן:
(ז)וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:
פרעה חולם שוב חלום, בחלום יש שבע שיבולים בריאות וטובות ואחריהן צומחות עוד שבע שיבולים דקות, השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הבריאות.
(ח)וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלמוֹ וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה:
(ט)וַיְדַבֵּר שַֹר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם:
(י)פַּרְעֹה קָצַף עַל-עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַֹר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַֹר הָאֹפִים:
(יא)וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלמוֹ חָלָמְנוּ:
(יב)וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַֹר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר-לוֹ וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלמוֹ פָּתָר:
(יג)וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה:
(יד)וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִֹמְלתָיו וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה:
פרעה קם בבוקר ודורש ממשרתיו ועבדיו לפתור את החלום, שר המשקים מספר על יוסף בבית הסוהר שפתר להם את החלום.
פרעה שולח לקרוא ליוסף.
(טו)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ: (טז)וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה:
(יז)וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף בַּחֲלמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל-שְֹפַת הַיְאֹר:
(יח)וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָֹר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
(יט)וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָֹר לא-רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ:
(כ)וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת:
(כא)וַתָּבֹאנָה אֶל-קִרְבֶּנָה וְלא נוֹדַע כִּי-בָאוּ אֶל-קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ:
(כב)וָאֵרֶא בַּחֲלמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת:
(כג)וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם:
(כד)וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי:
פרעה מספר ליוסף על החלומות עם הפרות והשיבולים.
(כה)וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלהִים עֹשֶֹה הִגִּיד לְפַרְעֹה:
(כו)שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא:
(כז)וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב:
(כח)הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלהִים עֹשֶֹה הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה:
(כט)הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָֹבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ל)וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת-הָאָרֶץ:
(לא)וְלא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן כִּי-כָבֵד הוּא מְאֹד:
(לב)וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלהִים וּמְמַהֵר הָאֱלהִים לַעֲשֹתוֹ:
יוסף פותר את החלום לפרעה, הוא אומר שזה בעצם חלום אחד שאומר אותו דבר. שבע הפרות הטובות זה שבע שנים טובות שעומדות לבוא על מצרים ושבע הפרות הרזות הם שבע שנים רעות שעומדות לבוא על מצרים, שנות רעב.
(לג)וְעַתָּה יֵרֵא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(לד)יַעֲשֶֹה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע:
(לה)וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ: (לו)וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב: (לז)וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל-עֲבָדָיו:
ואז יוסף מייעץ לפרעה מה לעשות כדי לשרוד את שבע השנים הרעות, לקחת פקידים שיאספו אוכל ועוד במהלך שבע השנים הטובות ואז יהיה להם בשבע השנים הרעות.
(לח)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלהִים בּוֹ:
(לט)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת אֵין-נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:
(מ)אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָ:
(מא)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מב)וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ וַיָּשֶֹם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ:
(מג)וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מד)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מה)וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מו)וְיוֹסֵף בֶּן-שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
פרעה מאוד מתלהב מיוסף ולוקח אותו להיות לו יועץ ראשי, הוא מלביש אותו יפה, נותן לו טבעת של המלך. הוא מכנה את יוסף בשם צפנת פענח ונותן לו את אסנת לאישה.
(מז)וַתַּעַשֹ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים:
(מח)וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן-אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְֹדֵה-הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ:
(מט)וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר:
(נ)וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן:
(נא)וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי-נַשַּׁנִי אֱלהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי:
(נב)וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי-הִפְרַנִי אֱלהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי:
(נג)וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
פיתרון החלום של יוסף מתגשם ויש שבע שנים טובות במצרים, בזמן הזה נולדים ליוסף שני בנים: מנשה ואפרים. במהלך שבע השנים יוסף אוסף ואוגר אוכל.
(ב)וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָֹר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
(ג)וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָֹר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל-שְֹפַת הַיְאֹר:
(ד)וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָֹר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:
לאחר שנתיים, פרעה חולם חלום, בחלום עולות מהיאור שבע פרות בריאות ויפות, אחריהן עולות עוד שבע פרות רזות ומכוערות. הפרות הרזות אוכלות את הפרות הבריאות.
(ה)וַיִּישָׁן וַיַּחֲלם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:
(ו)וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן:
(ז)וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:
פרעה חולם שוב חלום, בחלום יש שבע שיבולים בריאות וטובות ואחריהן צומחות עוד שבע שיבולים דקות, השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הבריאות.
(ח)וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלמוֹ וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה:
(ט)וַיְדַבֵּר שַֹר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם:
(י)פַּרְעֹה קָצַף עַל-עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַֹר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַֹר הָאֹפִים:
(יא)וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלמוֹ חָלָמְנוּ:
(יב)וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַֹר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר-לוֹ וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלמוֹ פָּתָר:
(יג)וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה:
(יד)וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִֹמְלתָיו וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה:
פרעה קם בבוקר ודורש ממשרתיו ועבדיו לפתור את החלום, שר המשקים מספר על יוסף בבית הסוהר שפתר להם את החלום.
פרעה שולח לקרוא ליוסף.
(טו)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ: (טז)וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה:
(יז)וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף בַּחֲלמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל-שְֹפַת הַיְאֹר:
(יח)וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָֹר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
(יט)וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָֹר לא-רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ:
(כ)וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת:
(כא)וַתָּבֹאנָה אֶל-קִרְבֶּנָה וְלא נוֹדַע כִּי-בָאוּ אֶל-קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ:
(כב)וָאֵרֶא בַּחֲלמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת:
(כג)וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם:
(כד)וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל-הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי:
פרעה מספר ליוסף על החלומות עם הפרות והשיבולים.
(כה)וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלהִים עֹשֶֹה הִגִּיד לְפַרְעֹה:
(כו)שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא:
(כז)וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב:
(כח)הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלהִים עֹשֶֹה הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה:
(כט)הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָֹבָע גָּדוֹל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ל)וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת-הָאָרֶץ:
(לא)וְלא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן כִּי-כָבֵד הוּא מְאֹד:
(לב)וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלהִים וּמְמַהֵר הָאֱלהִים לַעֲשֹתוֹ:
יוסף פותר את החלום לפרעה, הוא אומר שזה בעצם חלום אחד שאומר אותו דבר. שבע הפרות הטובות זה שבע שנים טובות שעומדות לבוא על מצרים ושבע הפרות הרזות הם שבע שנים רעות שעומדות לבוא על מצרים, שנות רעב.
(לג)וְעַתָּה יֵרֵא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(לד)יַעֲשֶֹה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע:
(לה)וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ: (לו)וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב: (לז)וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל-עֲבָדָיו:
ואז יוסף מייעץ לפרעה מה לעשות כדי לשרוד את שבע השנים הרעות, לקחת פקידים שיאספו אוכל ועוד במהלך שבע השנים הטובות ואז יהיה להם בשבע השנים הרעות.
(לח)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלהִים בּוֹ:
(לט)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת אֵין-נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:
(מ)אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָ:
(מא)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מב)וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ וַיָּשֶֹם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ:
(מג)וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מד)וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מה)וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(מו)וְיוֹסֵף בֶּן-שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
פרעה מאוד מתלהב מיוסף ולוקח אותו להיות לו יועץ ראשי, הוא מלביש אותו יפה, נותן לו טבעת של המלך. הוא מכנה את יוסף בשם צפנת פענח ונותן לו את אסנת לאישה.
(מז)וַתַּעַשֹ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים:
(מח)וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן-אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְֹדֵה-הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ:
(מט)וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר:
(נ)וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן:
(נא)וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי-נַשַּׁנִי אֱלהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי:
(נב)וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי-הִפְרַנִי אֱלהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי:
(נג)וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
פיתרון החלום של יוסף מתגשם ויש שבע שנים טובות במצרים, בזמן הזה נולדים ליוסף שני בנים: מנשה ואפרים. במהלך שבע השנים יוסף אוסף ואוגר אוכל.
(נד)וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם: (נה)וַתִּרְעַב כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל-פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל-מִצְרַיִם לְכוּ אֶל-יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשֹוּ:
(נו)וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(נז)וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל-יוֹסֵף כִּי-חָזַק הָרָעָב בְּכָל-הָאָרֶץ:
לאחר מכן מתחילות שבע שנות רעב וכך גם בשאר הארצות באיזור, אולם בגלל שיוסף אגר אוכל כל העם בא אליו לבקש אוכל.
(נו)וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(נז)וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל-יוֹסֵף כִּי-חָזַק הָרָעָב בְּכָל-הָאָרֶץ:
לאחר מכן מתחילות שבע שנות רעב וכך גם בשאר הארצות באיזור, אולם בגלל שיוסף אגר אוכל כל העם בא אליו לבקש אוכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה