(א)וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ:
(ב)וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלהִים:
(ג)וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם:
(ד)וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָֹו אָחִיו אַרְצָה שֵֹעִיר שְֹדֵה אֱדוֹם:
(ה)וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָֹו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם-לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד-עָתָּה:
(ו)וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ:
לבן קם בבוקר ונפרד מבנותיו, יעקב הולך לדרכו ופוגש במלאכי אלוהים, הוא קורא למקום מחניים.
יעקב שולח שליחים לעשיו להגיד להם שיעקב מגיע לפגוש אותו ומביא לו מתנות.
(ז)וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָֹו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ: (ח)וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: (ט)וַיֹּאמֶר אִם-יָבוֹא עֵשָֹו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:
השליחים חוזרים ליעקב ואומרים לו שהם באו לעשיו וראו שהוא הולך לקראתם עם 400 איש. יעקב נבהל ובתגובה חוצה את המשלחת שלו לשתי מחנות, הסיבה לכך היא שאם עשיו יבוא ויתקוף מחנה אחד, יישאר לו המחנה השני והוא לא יאבד את הכל.
יעקב עדיין חושב על עצמו.
(י)וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלהֵי אָבִי יִצְחָק יְהֹוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ: (יא)קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ אֶת-עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
(יב)הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָֹו כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל-בָּנִים:
(יג)וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַֹמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לא-יִסָּפֵר מֵרֹב:
יעקב פונה לאלוהים בבקשה שיעזור לו ויציל אותו מיד עשיו כי הוא מפחד שהוא יפגע בו.
(יד)וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָֹו אָחִיו:
(טו)עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְֹרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְֹרִים:
(טז)גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָֹרָה אֲתֹנֹת עֶשְֹרִים וַעְיָרִם עֲשָֹרָה:
(יז)וַיִּתֵּן בְּיַד-עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִֹימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר:
(יח)וַיְצַו אֶת-הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָֹו אָחִי וּשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי-אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ:
(יט)וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָֹו וְהִנֵּה גַם-הוּא אַחֲרֵינוּ:
(כ)וַיְצַו גַּם אֶת-הַשֵּׁנִי גַּם אֶת-הַשְּׁלִישִׁי גַּם אֶת-כָּל-הַהֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל-עֵשָֹו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ:
(כא)וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי-אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי-כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי:
(כב)וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל-פָּנָיו וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה-הַהוּא בַּמַּחֲנֶה:
(כג)וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת-אַחַד עָשָֹר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק:
(כד)וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת-הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ:
יעקב לוקח מנחה לעשיו, הוא נותן לכל עבד עדר אחד ואומר להם ללכת אבל עם רווחים גדולים ביניהם, ואז כל עדר שיפגוש בעשיו יגיד לו הוא הולך לעשיו ומביא לו מנחה מיעקב. כך כל העדרים יגיעו לעשיו, המטרה להראות לעשיו כמה עשיר וגדול יעקב.
יעקב לוקח בלילה את נשותיו וילדיו ומעביר אותם את הנחל, הן ממשיכות בדרך ויעקב נשאר לבדו.
(כה)וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:
(כו)וַיַּרְא כִּי לא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף-יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:
(כז)וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי:
(כח)וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה-שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
(כט)וַיֹּאמֶר לא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְֹרָאֵל כִּי-שָֹרִיתָ עִם-אֱלהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:
(ל)וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם:
(לא)וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי-רָאִיתִי אֱלהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:
(לב)וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל-יְרֵכוֹ:
(לג)עַל-כֵּן לא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה:
יעקב נשאר לבדו ונאבק עם איש, הוא מגלה שהאיש מלאך ודורש ממנו לברך אותו אחרת לא ישחרר אותו. המלאך מסכים ומברך את יעקב, הוא משנה לו את שמו מיעקב לישראל.
כאן אנו רואים את שינוי האופי של יעקב, מאדם רמאי ותככן (יעקב - מפני שאחז בעקב אחיו כדי לצאת ראשון לעולם) הוא הופך לאדם ישר אל=ישראל.
(ב)וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלהִים:
(ג)וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם:
(ד)וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָֹו אָחִיו אַרְצָה שֵֹעִיר שְֹדֵה אֱדוֹם:
(ה)וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָֹו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם-לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד-עָתָּה:
(ו)וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ:
לבן קם בבוקר ונפרד מבנותיו, יעקב הולך לדרכו ופוגש במלאכי אלוהים, הוא קורא למקום מחניים.
יעקב שולח שליחים לעשיו להגיד להם שיעקב מגיע לפגוש אותו ומביא לו מתנות.
(ז)וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָֹו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ: (ח)וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: (ט)וַיֹּאמֶר אִם-יָבוֹא עֵשָֹו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:
השליחים חוזרים ליעקב ואומרים לו שהם באו לעשיו וראו שהוא הולך לקראתם עם 400 איש. יעקב נבהל ובתגובה חוצה את המשלחת שלו לשתי מחנות, הסיבה לכך היא שאם עשיו יבוא ויתקוף מחנה אחד, יישאר לו המחנה השני והוא לא יאבד את הכל.
יעקב עדיין חושב על עצמו.
(י)וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלהֵי אָבִי יִצְחָק יְהֹוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ: (יא)קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִֹיתָ אֶת-עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
(יב)הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָֹו כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל-בָּנִים:
(יג)וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַֹמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לא-יִסָּפֵר מֵרֹב:
יעקב פונה לאלוהים בבקשה שיעזור לו ויציל אותו מיד עשיו כי הוא מפחד שהוא יפגע בו.
(יד)וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָֹו אָחִיו:
(טו)עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְֹרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְֹרִים:
(טז)גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָֹרָה אֲתֹנֹת עֶשְֹרִים וַעְיָרִם עֲשָֹרָה:
(יז)וַיִּתֵּן בְּיַד-עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִֹימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר:
(יח)וַיְצַו אֶת-הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָֹו אָחִי וּשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי-אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ:
(יט)וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָֹו וְהִנֵּה גַם-הוּא אַחֲרֵינוּ:
(כ)וַיְצַו גַּם אֶת-הַשֵּׁנִי גַּם אֶת-הַשְּׁלִישִׁי גַּם אֶת-כָּל-הַהֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל-עֵשָֹו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ:
(כא)וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי-אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי-כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי:
(כב)וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל-פָּנָיו וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה-הַהוּא בַּמַּחֲנֶה:
(כג)וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת-אַחַד עָשָֹר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק:
(כד)וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת-הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ:
יעקב לוקח מנחה לעשיו, הוא נותן לכל עבד עדר אחד ואומר להם ללכת אבל עם רווחים גדולים ביניהם, ואז כל עדר שיפגוש בעשיו יגיד לו הוא הולך לעשיו ומביא לו מנחה מיעקב. כך כל העדרים יגיעו לעשיו, המטרה להראות לעשיו כמה עשיר וגדול יעקב.
יעקב לוקח בלילה את נשותיו וילדיו ומעביר אותם את הנחל, הן ממשיכות בדרך ויעקב נשאר לבדו.
(כה)וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:
(כו)וַיַּרְא כִּי לא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף-יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:
(כז)וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי:
(כח)וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה-שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
(כט)וַיֹּאמֶר לא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְֹרָאֵל כִּי-שָֹרִיתָ עִם-אֱלהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:
(ל)וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם:
(לא)וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי-רָאִיתִי אֱלהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:
(לב)וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל-יְרֵכוֹ:
(לג)עַל-כֵּן לא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה:
יעקב נשאר לבדו ונאבק עם איש, הוא מגלה שהאיש מלאך ודורש ממנו לברך אותו אחרת לא ישחרר אותו. המלאך מסכים ומברך את יעקב, הוא משנה לו את שמו מיעקב לישראל.
כאן אנו רואים את שינוי האופי של יעקב, מאדם רמאי ותככן (יעקב - מפני שאחז בעקב אחיו כדי לצאת ראשון לעולם) הוא הופך לאדם ישר אל=ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה