קישור לכתבה - http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4750762,00.html
ציטוט מתוך הכתבה על בית
הספר:
בית הספר שלי
מיתר, בית ספר דיאלוגי פתוח, שהוקם על ידי דני לסרי, ממובילי זרם החינוך הדיאלוגי בישראל.
בית ספר דיאלוגי: זה אומר שמלמדים אותנו לפתור בעיות בדרך של גישור והידברות. למשל, פעם אחת בהסעה שני ילדים רבו ודניאל, אחי הגדול, גישר ביניהם. הוא שאל ילד אחד מה "מפריע לך?" והילד אמר לו ואז הוא שאל את השני מה מפריע לו ואז הוא שאל אותם – אתם יכולים להפסיק לעשות את מה שמפריע לילד השני? והם השלימו.
בית ספר פתוח: זה אומר שאני בוחר מה אני רוצה. אתה לא חייב כל היום לשבת בכיתה וללמוד. לא מכריחים אותך ללמוד. אתה בוחר כמה סדנאות אתה רוצה לקחת. אני בחרתי הרבה סדנאות ואין לי כמעט זמן חופשי. רק שעתיים בכל השבוע. יש שני דברים שאנחנו חייבים לעשות: זמן סידור בסוף היום, כשכולם מסדרים יחד את כל החדרים וזמן התכוונות.
חדרי הבית: בזמן החופשי אתה יכול פשוט להיות בחדרים בבית ולעשות מה שאתה רוצה. יש לנו חדר מוזיקה עם כלי נגינה, חדר נגרות, ספריה, חדר יצירה, חדר מחשבים, חדר אנגלית, חצר. בשעות שלא בחרנו בהן סדנאות אנחנו פשוט יוצרים בחדרים ועושים מה שאנחנו בוחרים, אבל לי אין הרבה שעות כאלה, כי לקחתי הרבה סדנאות.
התכוונות: התכוונות זה זמן שיש לנו בתחילת היום ובסוף היום, שבו כל אחד בוחר את קבוצת ההתכוונות שלו. למשל, יש התכוונות פלייבול, שבה משחקים משחקי כדור באנגלית ויש התכוונות אסיפה – שבה מודיעים הודעות חשובות; התכוונות קבלת שבת ביום חמישי, זה לכל הבית ביחד ויש התכוונות צוות. אני בצוות חגים ואנחנו מתכננים שם את האירועים של כולם.
מה מיוחד בביה"ס שלי? הסדנאות, שהן מאוד מעניינות. אני לקחתי למשל את הסדנאות: סדנת משפטים מפורסמים, שבה אנחנו לומדים על כל מיני משפטים ומציגים אותם; סדנת קריאה במחזות, שבה אנחנו קוראים מחזה; תורת המוזיקה – אנחנו מקשיבים לשירים ובסוף הסדנה אנחנו אמורים לדעת להקשיב לשיר ולכתוב את התווים שלו; בעקבות האומנים – סדנת אומנות; שח מט – אנחנו לומדים כל מיני טכניקות ופותרים חידות בשח; בישול, סדנה שבה אנחנו מבשלים למשל מרק תירס, סושי, ירקות אפויים; סדנת עיתון, שאני כותב בה סיפורים וחידות וזה מתפרסם בעיתון שלנו; הצפנה (פיענוח צפנים); קליעה – לומדים לקלוע סלסילה ממחטים; תיאטרון סיפור. אלו הסדנאות שאני לקחתי השנה.
הסדנה שאני הכי אוהב: קריאה במחזות, כי אנחנו קוראים מחזות מצחיקים וזה כיף לקרוא אותם. למשל, עכשיו אנחנו קוראים את "משרתם של שני אדונים".
מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם יהיו קשוחים, כי במיתר יש הרבה ילדים שמפריעים בסדנאות.
אוהב ללמוד? כן.
שיעורי בית: יש לפעמים. אין הרבה ואתה לא ממש ממש חייב לעשות אותם.
*********************************************************************
מה כדאי לקחת מהכתבה?
את הרעיון של בית ספר פתוח, לא כולם לומדים אותו דבר, לא מכריחים מישהו ללמוד מקצוע שהוא לא מתחבר אליו ולא אוהב, אלא יש כמה מקצועות, והם בוחרים מה הם רוצים ללמוד. רעיון מצויין, אגב, זה יכול להשתנות כמובן. הם יכולים להחליט שהם לא אוהבים תנך ולא רוצים ללמוד את המקצוע ואחרי זמן יחליטו שכן, אבל זה חשוב לתת להם להתנסות ולהחליט.
גם את העניין של הגישור אהבתי, מלמדים אותם איך פותרים עימותים לבד, שלא צריך תמיד ללכת למורה שהיא תפתור את הבעיה אלא הם לבד פותרים בעיות תוך כדי דיבור.
בית הספר נשמע לי מאוד מעניין ובעיקר המודל שלו, כדאי לקחת משם רעינוות למערכת החינוך עצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה