יום חמישי, 7 ביולי 2016

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי


בית ספר הניסויי ארגנטינה. זה בית הספר הכי קרוב לבית שלי, אבל הוא גם די רחוק. אפילו כדי להגיע להסעה אני צריכה ללכת רבע שעה ברגל כי זה בקצה ההר, אבל בדרך כלל ההורים מסיעים אותי להסעה.
  
מה מיוחד בביה"ס שלי? בית הספר שלי הוא בית ספר שנהנים בו. אין יותר מדי מבחנים וגם אין הרבה שיעורי בית. אני מכירה ילדים שבכיתה א' כבר יש להם מבחנים. וגם, אנחנו כל הזמן פעילים בשיעורים ולא יושבים ומשתעממים. למשל, אנחנו לא לומדים על הטבע, אלא ממש יוצאים לגינה, לטבע ולומדים שם. אפילו בחשבון, אמנם יש חוברות כמו בכל בית ספר, אבל אם מישהו לא מבין, אז מביאים גרגרי חומוס כדי להסביר לו את התרגיל. יש לנו גם מרחבי לימוד, שם יש מורה שאחראית על כל מרחב וכשיש למשל שיעור חשבון, אז מחלקים את הכיתה לשתי קבוצות וקבוצה אחת הולכת למרחב והשניה לומדת חשבון. ככה יש פחות תלמידים בכיתה בכל שיעור ויש יותר עזרה ולמורים יש יותר סבלנות.

המקצוע שאני הכי אוהבת: ספורט, כי לא לומדים בו. לומדים בו איך לעשות כיף. ריצה זה להוציא עצבים. זה הכי כיף.

המורה האהובה עלי: המחנכת שלי, יסמין, כי היא ממש נחמדה והיא בקושי צועקת על ילדים. אין לה על מה לצעוק. כמעט כל הילדים אוהבים אותה ולא מתחצפים אליה.

מה הכי חשוב שיהיה במורים? שתהיה להם סבלנות.

אוהבת ללמוד? תלוי איזה נושא.

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? אני לא חושבת שיש דרך. אין דרך. הדרך היחידה היא פשוט שלא נלמד. שתהיה איזו מכונה שתכניס את כל הדברים שאנחנו לומדים כל השנים האלה למוח ופשוט אני אתחיל לעבוד.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

את הרעיון שאין הרבה מבחנים ושיעורי בית וגם את העובדה שהם פעילים בשיעורים. שוב, חוזר הרעיון של להמחיש את חומר הלימוד לתלמידים כדי לעניין אותם ולשתף אותם. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה