פרויקט 929 - בראשית ז' - יום שני 29.12.14 ז' בטבת תשע"ה

(א)וַיֹּאמֶר יְהוָֹה לְנֹחַ בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: 
(ב)מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ: 
(ג)גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ: 
(ד)כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִֹיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: 
(ה)וַיַּעַשֹ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּהוּ יְהוָֹה: 

בפסוקים אלו יש לנו חזרה על הציווי בפרק ו' אבל בפירוט. כאן ה' אומר לנוח שהוא בחר בו כי הוא צדיק בדור החוטאים של המבול, בפרק הקודם הכתוב מספר לנו על כך.
גם הציווי לקחת מהחיות שניים, זכר ונקבה, מתרחב כאן ויש פירוט: מכל הבהמה הטהורה לקחת 7 (מספר טיפולוגי בתנ"ך) ומהבהמה הלא טהורה לקחת שניים, כך גם מעוף השמים.

• יש כאן קושי מסויים, איך נוח אמור לדעת איזו חיה טהורה ואיזו לא, שהרי רק מאוחר יותר ה' נותן לעם ישראל קריטריונים להבחנה.

ה' ממשיך בתיאור הציווי ושוב מפרט את העונש, בעוד שבעה ימים הוא ימטיר גשם על הארץ במשך 40 יום ו-40 לילה (גם 40 הוא מספר טיפולוגי).
נוח עושה כמצווה עליו.
(ו)וְנֹחַ בֶּן-שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל-הָאָרֶץ: 
(ז)וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּוֹ אֶל-הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל: 
(ח)מִן-הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן-הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשֹ עַל-הָאֲדָמָה: 
(ט)שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלהִים אֶת-נֹחַ: 
(י)וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל-הָאָרֶץ: 
(יא)בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי-נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה-עָשָֹר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ: 
(יב)וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: 
(יג)בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם-וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי-נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלשֶׁת נְשֵׁי-בָנָיו אִתָּם אֶל-הַתֵּבָה: 
(יד)הֵמָּה וְכָל-הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל-הָרֶמֶשֹ הָרֹמֵשֹ עַל-הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל-הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כָּל-כָּנָף: 
(טו)וַיָּבֹאוּ אֶל-נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל-הַבָּשָֹר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים: 
(טז)וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל-בָּשָֹר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלהִים וַיִּסְגֹּר יְהוָֹה בַּעֲדוֹ: 
(יז)וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל-הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְֹאוּ אֶת-הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ: 
(יח)וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל-הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: 
(יט)וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל-הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל-הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר-תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם: 
(כ)חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים: 
(כא)וַיִּגְוַע כָּל-בָּשָֹר הָרֹמֵשֹ עַל-הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל-הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: 
(כב)כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: 
(כג)וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשֹ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן-הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה: 
(כד)וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל-הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם: 

כאן מסופר לנו על המבול עצמו, נוח היה בן 600 (!) כשהחל המבול, הוא נכנס לתיבה יחד עם אשתו, בניו ונשות בניו. הוא עשה מה שציווה עליו ה' ולקח מהחיות הטהורות 7 ומהלא טהורות שניים, ובאמת שבעה ימים לאחר מכן החל המבול.

• גם כאן יש מעין קושי, שהרי אם נוח היה בן 600 שנה, כיצד יכול היה בשבעה ימים בלבד לבנות את התיבה הענקית שתכיל את כל בעלי החיים בעולם? 

בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש, אם נחשב לפי היום זה יוצא י"ז באייר (שהרי החודש הראשון בתנ"ך הוא ניסן לפי יציאת מצרים והציווי ראש חודש חודשים) החל המבול ונמשך 40 יום ו-40 לילה כפי שאמר ה'. המים הגיעו מהשמים וממתחת לפני האדמה.
המבול נמשך 150 ימים!