יום ראשון, 28 בדצמבר 2014

פרויקט 929 - בראשית ו' - יום ראשון 28.12.14 ו' בטבת תשע"ה


(א)וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם: 
(ב)וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: 
(ג)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָֹר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה: 
(ד)הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: 

לאחר שפרק ה' נגמר בתיאור השושלת מאדם הראשון עד נוח, יש לנו כאן הפסקה קצרה ומספרים לנו בספוקים הראשונים על בני האלוהים ובנות האדם.
בני האלוהים (ככל הנראה מלאכים, לא ברור) רואים את בנות האדם והן מוצאות חן בעיניהם, הם לוקחים אותן להם לנשים.
פס' 3 - ה' אומר שהאדם יחיה עד גיל 120 שנה. זו הפעם הראשונה שמוזכר עד מתי בני האדם יחיו, מכאן ככל הנראה בא הביטוי בימי הולדת, עד 120 וגם כי משה מת בגיל 120.
בנוסף לבני האלוהים ובנות האדם מוזכרים גם הנפילים שחיו בארץ, לא כל כך ברור אם הם תוצר של בני האלוהים ובנות האדם או זן אחר של יצורים.
(ה)וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם:
(ו)וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי-עָשָֹה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ: 
(ז)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשֹ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִֹיתִם: 

ה' רואה את בני האדם שיצר והם רעים מאוד, לא רק מעשיהם רעים אלא גם מחשבותיהם והיצר שלהם. הוא מתחרט על כך שיצר את האדם ומחליט למחות אותו מעל פני האדמה כולל בעלי החיים.
מדוע בעלי החיים? יש אומרים שמכיוון שנבראו בעלי החיים בשביל האדם, אם אין אדם בעולם, אין להם סיבה להתקיים.
(ח)וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָֹה: 
(ט)אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת-הָאֱלהִים הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ: 
(י)וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלשָׁה בָנִים אֶת-שֵׁם אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת: 

אולם לא כולם רעים, יש אדם בשם נוח שדווקא מוצא חן בעיני ה', הפסוק הבא מסביר לנו למה, נוח היה איש צדיק בדורותיו וכבר פירשו חכמינו, שהדבר נאמר לגנות ולשבח.
לגנות - שרק בדורו היה צדיק, לשבח - שאפילו בדור של חוטאים הצליח להישאר צדיק.
נוח מוליד שלושה בנים, שם, חם ויפת (כבר הזכירו בפרק ה')

(יא)וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס: 
(יב)וַיַּרְא אֱלהִים אֶת-הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָֹר אֶת-דַּרְכּוֹ עַל-הָאָרֶץ: 
(יג)וַיֹּאמֶר אֱלהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָֹר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ: 
(יד)עֲשֵֹה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶֹה אֶת-הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: 
(טו)וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ: 
(טז)צֹהַר תַּעֲשֶֹה לַתֵּבָה וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִֹים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶֹהָ: 
(יז)וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָֹר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ יִגְוָע: 
(יח)וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל-הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ: 
(יט)וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָֹר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ: 
(כ)מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשֹ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת: 
(כא)וְאַתָּה קַח-לְךָ מִכָּל-מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה: 
(כב)וַיַּעַשֹ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלהִים כֵּן עָשָֹה: 

הארץ מושחתת ומלאה רוע, ה' מחליט להעניש אותם בעיקרון של מידה כנגד מידה, הם מושחתים ולכן ה' ישחית (ישמיד) אותם. איך זה ייעשה?
ה' יביא מבול על הארץ, ככל הנראה הבחירה במים היא כי מים הם מטהרים.
הוא נותן לנוח הנחיות לבניית תבה גדולה (יש חוקרים הטוענים כי תיבת נוח הייתה עגולה) שתכיל אותו, את אשתו, את בני משפחתו וחיות. מכל החיות יש להביא שניים, זכר ונקבה.
בנוסף נוח צריך לאסוף כל מה שיש למאכל בעולם כדי שיהיה בשבילו ובשביל החיות.
יש לציין שעד לדור המבול, אין איסור מפורש לאכול חיות אולם הדבר היה אסור כי האדם היה טהור, אולם לאחר המבול, בני האדם ירדו מגדולתם ולכן הותר להם לאכול חיות (אבל זה בפרקים הבאים).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה