ספיישל פורים - אסתר פרק ט'

בחודש ה-12, הוא חודש אדר ביום ה-13 אשר נקבע על ידי המן כיום השמדת היהודים, קרה ונהפוך הוא, היהודים הגנו על עצמו ובמקום שיהרגו בהם, הם הרגו אחרים.

בשושן הבירה הרגו חמש מאות איש ואת כל עשרת בני המן.

באותו יום מספרים לאחשוורוש את מספר ההרוגים, המלך הולך לספר לאסתר ושואל מה עוד היא רוצה שיעשה בשבילה.

אסתר אומרת לו שייתן להם עוד יום לעשות כרצונם בשושן ואת עשרת בני המן לתלות על העץ.


ביום ה-14 לחודש אדר נקהלו היהודים בשושן הבירה, הם הרגו כ-300 איש וגם בשאר המדינות היהודים עמדו על נפשם והרגו כ-75,000 איש משונאיהם.

הוחלט שביום ה-13 בחודש אדר זהו יום מנוחה ובימים ה-14 וה-15 יהיו ימי משתה ושמחה.

מרדכי שולח מכתבים אשר מצווים על חגיגות בתאריכים אלו כל שנה ושנה.

כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

מצוות החג שמוזכרים במגילה:

1) ימי משתה ושמחה

2) משלוח מנות איש לרעהו

3) מתנות לאביונים

כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

בנוסף מוזכר השם פורים על שם הפור, גורל, שהטיל המן להשמיד את היהודים.

פרק י' נגמר בכך שכל מעשיו של אחשוורוש והסיפור על מרדכי והיהודים כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס.