יש חוקרים שאומרים שהסיפורים בתנ"ך נכתבו על ידי היסטוריוגרפים שונים. למשל במלכים א', עד פרק י' מהללים את שלמה אך מפרק י"א מדברים על החטאים שלו.
המחבר בפרק י"א מאוד התאמץ להדגיש את החטאים של שלמה ולהעצים אותם. מצד שני באים חז"ל ופרשנים אחרים ומנסים להסביר את החטאים המופיעים ולהקל על החטא של שלמה.
דוגמא אחת לכך היא עמוני ומואבי:
בדברים פרק כ"ג 4 כתוב "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל ה': גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד-עוֹלָם."
ואילו במלכים א', י"א 1 כתוב "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת--וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה: מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת."
אם כן איך ניתן להסביר זאת? לפי ספר דברים אסור להתחתן עם עמוני ומואבי ובמלכים א' כתוב לנו שזה מה ששלמה עשה. כיצד זה אפשרי שמלך ישראל עבר על חוקי התורה?
חז"ל באים ומסבירים זאת שבתורה כתוב בלשון זכר ומכאן שנקבות כן מותרות לנישואין. לכן שלמה יכול היה להתחתן עם מואביות ועמוניות. העובדה שזו עבירה על חוק אחר של איסור נישואים לנשים נוכריות זה כבר סיפור אחר.
בהקשר זה יש לציין גם את הסיפור על רות המואביה.
במגילת רות פרק ד' מצויין בסוף "וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי-יִשַׁי אֲבִי דָוִד."
מכאן שרות היא סבתא רבה של דוד המלך. גם כאן התקשו פרשנים כיצד יש איסור בתורה ודוד המלך הוא צאצא למואביה. הסבירו שבתורה זה לשון זכר ונקבות מותרות בנישואין.
אגב, העובדה שהיא התגיירה כביכול בסיפור, פרק א' פס' ט"ז "וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. " לא משנה את העובדה שמואבי ועמוני אסורים בקהל ה' לעולם. לכן הסבירו עם זכר ונקבה.
דוגמא נוספת היא השאלה האם שלמה עבד אלילים?
במלכים א' י"א 5 כתוב "וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה--אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת, אֱלֹהֵי צִדֹנִים; וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם, שִׁקֻּץ עַמֹּנִים". בעצם אומרים לנו ששלמה עבד אלילים.
הפרשנים התקשו מאוד עם העובדה הזו, כיצד המלך שבנה את בית המקדש הפך לעובד אלילים. לכן הם פירשו את הפסוק בצורה כזו שלא שלמה עבד אלילים אלא נשיו והוא לא מחה על כך ולא התנגד להן לכן החטא נקרא על שמו וכתוב שהוא עשה זאת, אבל בעצם הוא לא עבד אלילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה