הסרט "העולם שלי" מסופר מנקודת המבט של אלה, ילדה חירשת ועיוורת לאחר שנים, כאשר המורה שלה חולה באלצהיימר, כדי להחזיר לו את הזיכרון, אלה כותבת את סיפור ההיכרות ביניהם.
אלה הפכה לחירשת ועיוורת בגיל שנתיים בעקבות מחלה, הוריה לא ידעו כיצד להתמודד איה ולכן בקושי התייחסו אליה, מבחינת האבא הפיתרון הסופי היה לשלוח את אלה לבית חולים לחולי נפש.
האמא מבקשת הזדמנות אחרונה ובעקבות כך מגיע אליהם מורה, המורה מכיר את הבעיה של אלה מחייו האישיים, שכן אחותו גם הייתה עיוורת וחירשת ולבסוף שלחו אותה לבית משוגעים שם היא מתה. המורה לא רוצה שזה יקרה לכן הוא נלחם מול ההורים ומול אלה שלא רגילה לחינוך.
אלה הגיעה לגיל יסודי מבלי לדעת לתקשר עם הסביבה, היא לא אוכלת כמו כולם, היא מסתובבת בבית עם פעמון כמו חיה, היא מתנהגת כמו חיה.
המורה מתחיל בעצם ללמד אותה להיות בת אדם מאפס, הוא מלמד אותה שפת הסימנים, ודוחף אותה רחוק עד כמה שאפשר, אלה מתקבלת לאוניברסיטה ומתחילה ללמוד עד שהיא לבסוף מסיימת את הלימודים. הדבר לוקח לה זמן אך לבסוף היא מצליחה.
אחד הדברים הכי חשובים בנוגע למורה בסרט הוא שהוא לא מוותר לאלה אף פעם, הוא אומר זאת בעצמו, את צמד המילים "בלתי אפשרי" אף פעם לא לימדתי אותה, היא לא יודעת מה זה.
יש לה אומנם רגעי שבירה אבל הוא לא מוותר לה, הוא יודע שהיא מסוגלת לזה ומרים אותה למעלה.
מורה בצורה טוטאלית שהקדיש לתלמידה שלו את חייו כדי שהיא תצליח ותוכל לחיות כמו כולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה