השבוע פורסמה בדה מרקר כתבה על מחירי החוגים של הילדים,
http://www.themarker.com/consumer/1.2147135.
הכתבה העלתה נושא מאוד כאוב אצל הורים, עניין החוגים. בשנים האחרונות החוגים הפכו להיות מעין משהו מחייב, כדי להיות הורה טוב כביכול צריך לרשום את הילדים לחוגים כדי שהם יעשירו את את הילדים ואת עולמם. אם פעם חוגים היו בעיקר סוג של בילוי לילדים בשעות הפנאי כמו תחביב, כיום זה מעין עבודה, לא רק החוג עולה כסף אלא גם האביזרים הנילווים אליו (חוג בלט - בגד גוף, נעליים ועוד וכן שאר החוגים). פעם חוגים היו בשביל כיף, היום צריך להיות להם ערך מוסף, הם צריכים ללמד את הילד משהו מעשי, לתת לו חוויה מעשירה ועוד.
דבר נוסף שהפך בשנים האחרונות לסוג של "חובה הורית" זה השיעורים הפרטיים. פעם רק מי שבאמת התקשה בשיעורים מסויימים וההורים שלו לא היו יכולים לעזור לו, היה לוקח מורה פרטי. כיום הורים לוקחים לילדיהם מורים פרטיים כמעט בכל מקצוע אפשרי שעושים בו בגרות, והכל כדי שיצליחו ויקבלו ציונים טובים.
יש מעין לחץ על שני הצדדים, גם על ההורים שצריכים להצטייר בעיני החברה כהורים טובים, אכפתיים ומתחשבים ששמים את טובת הילד לנגד עיניהם ולכן הם נאלצים להשקיע המון זמן וכסף במציאת מורים פרטיים וחוגים לילדים.
גם הצד השני, הילדים סובלים מכך, הם אלו שנאלצים ללכת לשיעורים הפרטיים במקצועות שאינם מעניינים אותם, צריכים לבחור חוג ולהשקיע בו.
אין פיתרון אחד אפשרי מכיוון שהכל קשור, צריך להציע כמה פתרונות ולשלב ביניהם. פיתרון אחד יכול להיות הורדת הלחץ משני הצדדים על ידי ההבנה שכיום הצלחה נמדדת אחרת. אנחנו רואים זאת לפי דור ה-Y. כשהיינו ילדים אמרו לנו שאם נשקיע, נעשה בגרות עם ציונים טובים, יהיה לנו קל להתקבל לאוניברסיטה ואז נעשה תואר ראשון, יהיה לנו קל למצוא עבודה ונסתדר בחיים. מה שקרה בפועל היא שבזמן שאנחנו למדנו במשך 10 שנים בערך בבי"ס והשקענו, הזמנים השתנו וכך הגענו למצב שאנחנו עם בגרות מלאה, ציונים טובים, תואר ראשון וחלק מאיתנו בלי עבודה.
מדד ההצלחה השתנה, יש כיום הרבה אנשים שהצליחו בחיים גם בלי בגרות ותואר ראשון, כמובן שלא לכולם זה מתאים ולא הייתי ממליצה לאף אחד להפסיק ללמוד, לדעתי תמיד צריך לשאוף ללמוד ולהתקדם כי אף אחד לא באמת יודע הכל וגם אם לא בשביל התעודה אז ללמוד בשביל הלמידה.
דבר נוסף שהשתנה ומשפיע היא תופעת הריאליטי בעולם. אנשים מהרחוב הולכים לטלוויזיה, נהפכים למפורסמים רק בשל כך, וכביכול מרוויחים הרבה כסף. לכן זה דבר שמושך מאוד אנשים, העובדה שאפשר לעשות כסף רק מלהיות אנחנו, אין צורך ללמוד ולהצטיין.
הוצאה נוספת שמכבידה על ההורים וגם בתור תלמידה לא אהבתי את זה, היא ההוצאות על ספרי לימוד. כל שנה מחליפים את ספרי הלימוד ברוב המקצועות. נוצר מצב שדבר ראשון אי אפשר לקנות ספרים משומשים ולחסוך איכשהו כסף, מכיוון שזה מהדורה חדשה, דבר שני שנוצר זו העובדה שגם אי אפשר למכור את אותם ספרים אחר כך מכיוון שזה כבר נחשב למהדורה ישנה ואין צורך בה.
מעבר לבזבוז הנייר המשווע (שאגב כך לא מחנכים את דור העתיד למחזור אם כל שנה מוציאים ספר שהולך לפח אחרי שנה), יש כאן עניין כספי. הורים רבים ממורמרים על כך וגם תלמידים, לא יכול להיות שבעיקר בעולם של היום, עולם יוקר המחיה, יחליפו ספרי לימוד כל שנה.
פיתרון שכדאי לאמץ הוא שניתן ורצוי להחליף את תוכנית הלימודים במקצוע כל שנה אבל אולי לוותר על ספרי הלימוד בכלל ולהכין בקבצי וורד את מערכי השיעור ודפי העבודה. יש כל כך הרבה חוברות עבודה מפעם שניתן לקחת מהם רעיונות. משרד החינוך ייקח אתר מסויים שיש בו דפי עבודה או שיקים לעצמו אתר, ושם יהיה מאגר עצום של מבחנים, דפי עבודה ומערכי שיעור וכל פעם המורים ייקחו משם את החומר לשיעור. כך נחסוך בדפים ובכסף. למשל בתנ"ך הציוד היחיד שהתלמידים ייסחבו יהיה מחברת וספר תנ"ך. בנוסף זה יקל על הגב של התלמידים מאוד, ומי שאי פעם שקל את הילקוט של תלמיד כיתה א' מבין מדוע צריך למצוא פיתרון ומהר.
דבר נוסף שזה נותן הוא יצירתיות של המורה, יש מערך שיעור מובנה של נושא מסויים אבל המורה תמיד יכול להוסיף לו רעיונות ודברים משלו, וכך כל המורים מחכימים ולומדים אחד מהשני.
כמובן שהמאגר יהיה סגור ורק בעזרת סיסמא שהמורים יקבלו ממשרד החינוך יהיה ניתן להכנס לשם, אחרת כל אחד יוכל להשתמש והמטרה היא שזה יהיה לשימושם של מורים.
לסיכום, יש להקל על הוצאות ההורים, אולי יש מקום להוזיל את החוגים. מספיק אחד שיקום, יעשה מעשה ויוזיל את החוגים וזה יגרור את כולם כמו שקרה במקרה הסלולר (גולן טלקום) וכעת עם רשתות הקפה (קופיקס).
אולי גם ניתן למצוא מתנדבים, או שההורים יתאחדו ויקימו לעצמם מעין קואופרטיב, כל הורה יעביר את החוג, או אם זה חוג זניח אפשר למצוא מישהו מתלמידים צעירים בתיכון שיעבירו תמורת סכום סמלי. תחום ההדרכה כיום הוא גם ככה פרוץ ולא לכל המדריכים בחוגים יש תעודת מדריך מוסמך.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91.
ובקשר לספרי הלימוד, כולי תקווה שבשנים הקרובות, המצב ישתנה וייקבע פה סדר חדש. כבר יש שינוי אחד טוב והוא ביטול המיקוד. בתור תלמידה לא אהבתי את המיקוד, זה היה נראה לי בזבוז זמן ללמוד שנה שלמה חומר ואז מגיע פסח, מורידים לנו חצי מהחומר, כביכול לגרום לנו הרגשה טובה, הנה יש לכם פחות ללמוד. רק חבל שמה שקרה בפועל זה שאת החומר שכן יהיה במבחן לא הספקנו ללמוד בכיתה ונאלצנו ללמוד אותו לבד לבגרות, כי בתחילת שנה למדנו חומר שירד במיקוד.
ביטול המיקוד נותן למורה ולתלמידים מספיק זמן ללמוד את החומר כמו שצריך ואם מתכננים נכון את הזמן יש סיכוי שיישאר זמן לחזרות על החומר לפני הבגרות ותגבורים.
