אחד הדברים שביאסו אותי כשהייתי תלמידה שלא באמת הייתה לי בחירה מה ללמוד. בעצם כן הייתה לי בחירה, אבל בין מקצועות, לא נתנו לי את האופציה ללמוד הכל, כל מה שאני רוצה ודברים שמעניינים אותי.
חבל שגם היום מגבילים את התלמידים למגמות ובחירת מקצועות. למה לא לתת לכל תלמיד לבחור מה הוא רוצה ללמוד, כמו אוניברסיטה. אפשר לבחור ללמוד חלק ואפשר הכל, יהיו מקצועות חובה כמו מתמטיקה, אנגלית ולשון, כל השאר בחירה.
לבחור בין גיאוגרפיה, תנ"ך, ספרות, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, ערבית, צרפתית, ספרדית, היסטוריה ועוד. איך עושים את זה אבל?
אפשר להתחיל כבר בכיתה ט', או בכיתה י'. אני בכיתה י' למדתי הכל ובחרתי בסוף מה ללמוד, רק שהייתי מוגבלת בבחירה. אפשר לתת לתלמידים בעצם בכיתה י' טעימה מכל מקצוע ואז בסוף כיתה י' הם בוחרים איזה מקצועות הם רוצים להמשיך ללמוד.
צריך לבטל את עניין המגמות והבונוסים המיותרים באוניברסיטה. זה לא מעיד על כלום ובטח שלא בתקופה של היום, זה לא מעיד על הצלחה של אדם. אם אדם משנן את החומר מצויין אז יש לו ציונים גבוהים, זה לא מעיד על כך שהוא יוכל להצליח בעבודה או קריירה.
אחרי שעשינו את שלב א', כל תלמיד/ה בוחרים את המקצועות שמעניין אותם להמשיך ללמוד בכיתה י"א-י"ב, נשארת השאלה של בניית המערכת. איך בונים מערכת מותאמת לכל תלמיד?
לא בונים, מנסים את השיטה של האוניברסיטה. יש את המקצועות הנתונים, יש שני מורים למקצוע, מגבילים את מספר התלמידים שיכולים להירשם למקצוע, למשל 25 (בעיניי זה מספר אידיאלי של תלמידים בכיתה), במידה ויש יותר ביקוש פותחים עוד כיתה, ברוב בתי הספר אין מחסור בכיתות, וגם זה יפתור את בעיית המורים העודפים (על זה בפוסט אחר).
הדבר יתרום גם לתלמידים שירגישו פחות לחץ להתמקד במקצוע אחד כבר בתיכון, אלא להתנסות קצת יותר לעומק במה שמעניין אותם והם גם ירגישו שיש מי שמקשיב להם ומתעניין במה שהם רוצים. בנוסף זה יתרום למורים כמובן.
כל מורה מקבל כיתה משלו (כמו בשיטה האמריקאית), שם הוא יכול לבנות את הכיתה איך שהוא רוצה ונוח לו, יהיה לו שם שולחן, ארון עם חומר הלימוד של המקצוע, דברים מתאימים, מחשב, ועוד. הכיתה יכולה גם להיות סוג של משרד, שם הוא יכול לקיים שיעורים פרטניים עם תלמידים, פגישות עם הורים ועוד.
לדעתי המודל הזה יכול להצליח הרבה יותר כיום ככל ששוק התעסוקה בארץ מתפתח ומשתנה, במיוחד כשהיום זה לא תמיד משנה אם יש לך תואר, בגרות או 12 שנות לימוד. (למרות שאני תמיד אומרת לתלמידים שלי שיקפידו לסיים 12 שנות לימוד ובגרות מלאה, אחרי זה שיחליטו אם הם רוצים לעשות תואר או לעשות קריירה).
מקווה שמערכת החינוך תשכיל לקרוא את המצב הקיים ולהתחיל לשנות ולהתקדם למען דור העתיד, התלמידים.
חבל שגם היום מגבילים את התלמידים למגמות ובחירת מקצועות. למה לא לתת לכל תלמיד לבחור מה הוא רוצה ללמוד, כמו אוניברסיטה. אפשר לבחור ללמוד חלק ואפשר הכל, יהיו מקצועות חובה כמו מתמטיקה, אנגלית ולשון, כל השאר בחירה.
לבחור בין גיאוגרפיה, תנ"ך, ספרות, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, ערבית, צרפתית, ספרדית, היסטוריה ועוד. איך עושים את זה אבל?
אפשר להתחיל כבר בכיתה ט', או בכיתה י'. אני בכיתה י' למדתי הכל ובחרתי בסוף מה ללמוד, רק שהייתי מוגבלת בבחירה. אפשר לתת לתלמידים בעצם בכיתה י' טעימה מכל מקצוע ואז בסוף כיתה י' הם בוחרים איזה מקצועות הם רוצים להמשיך ללמוד.
צריך לבטל את עניין המגמות והבונוסים המיותרים באוניברסיטה. זה לא מעיד על כלום ובטח שלא בתקופה של היום, זה לא מעיד על הצלחה של אדם. אם אדם משנן את החומר מצויין אז יש לו ציונים גבוהים, זה לא מעיד על כך שהוא יוכל להצליח בעבודה או קריירה.
אחרי שעשינו את שלב א', כל תלמיד/ה בוחרים את המקצועות שמעניין אותם להמשיך ללמוד בכיתה י"א-י"ב, נשארת השאלה של בניית המערכת. איך בונים מערכת מותאמת לכל תלמיד?
לא בונים, מנסים את השיטה של האוניברסיטה. יש את המקצועות הנתונים, יש שני מורים למקצוע, מגבילים את מספר התלמידים שיכולים להירשם למקצוע, למשל 25 (בעיניי זה מספר אידיאלי של תלמידים בכיתה), במידה ויש יותר ביקוש פותחים עוד כיתה, ברוב בתי הספר אין מחסור בכיתות, וגם זה יפתור את בעיית המורים העודפים (על זה בפוסט אחר).
הדבר יתרום גם לתלמידים שירגישו פחות לחץ להתמקד במקצוע אחד כבר בתיכון, אלא להתנסות קצת יותר לעומק במה שמעניין אותם והם גם ירגישו שיש מי שמקשיב להם ומתעניין במה שהם רוצים. בנוסף זה יתרום למורים כמובן.
כל מורה מקבל כיתה משלו (כמו בשיטה האמריקאית), שם הוא יכול לבנות את הכיתה איך שהוא רוצה ונוח לו, יהיה לו שם שולחן, ארון עם חומר הלימוד של המקצוע, דברים מתאימים, מחשב, ועוד. הכיתה יכולה גם להיות סוג של משרד, שם הוא יכול לקיים שיעורים פרטניים עם תלמידים, פגישות עם הורים ועוד.
לדעתי המודל הזה יכול להצליח הרבה יותר כיום ככל ששוק התעסוקה בארץ מתפתח ומשתנה, במיוחד כשהיום זה לא תמיד משנה אם יש לך תואר, בגרות או 12 שנות לימוד. (למרות שאני תמיד אומרת לתלמידים שלי שיקפידו לסיים 12 שנות לימוד ובגרות מלאה, אחרי זה שיחליטו אם הם רוצים לעשות תואר או לעשות קריירה).
מקווה שמערכת החינוך תשכיל לקרוא את המצב הקיים ולהתחיל לשנות ולהתקדם למען דור העתיד, התלמידים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה