מהרגע שדוד פגש את שאול הוא ידע שהוא יהיה המלך במקומו אולם המשיך להתייחס לשאול בכבוד כמו למלך. ישנם פרשנים אשר רואים בהתנהגות דוד חתירה תחת מלכות שאול אולם מקריאה פשוטה ניתן לראות שדוד מכבד את שאול כמלך ואף מנסה למנוע כל פגיעה בו, למרות שהדבר יזרז את עלייתו לשלטון.
אני אוהבת ללמד בעיקר את מה שכתוב ולא כל מה שמעבר, אז נקרא את הפסוקים עצמם ורק על סמך הפסוקים ננסה להבין מה יחס דוד לשאול.
דוד שומר על ענווה כשהוא מדבר עם שאול וזה בא לידי ביטוי בכמה דרכים.
1. הוא מכנה עצמו בכינויים קשים:
שמואל א' פרק י"ח פסוק יח וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל, מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי, מִשְׁפַּחַת אָבִי, בְּיִשְׂרָאֵל--כִּי-אֶהְיֶה חָתָן, לַמֶּלֶךְ.
שמואל א' פרק י"ח פסוק כג וַיְדַבְּרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל, בְּאָזְנֵי דָוִד, אֶת-הַדְּבָרִים, הָאֵלֶּה; וַיֹּאמֶר דָּוִד, הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ, וְאָנֹכִי, אִישׁ-רָשׁ וְנִקְלֶה
שמואל א' פרק כ"ד פסוק יד אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף: אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת, אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד.
שמואל א' פרק כ"ו פסוק כ וְעַתָּה, אַל-יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה, מִנֶּגֶד, פְּנֵי יְהוָה: כִּי-יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְבַקֵּשׁ אֶת-פַּרְעֹשׁ אֶחָד, כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא, בֶּהָרִים
2. פונה לשאול בתארי כבוד:
שמואל א' פרק כ"ד פסוק ו וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵה', אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה'--לִשְׁלֹחַ יָדִי, בּוֹ: כִּי-מְשִׁיחַ ה', הוּא.
שמואל א' פרק כ"ד פסוק ח וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי-כֵן, וַיֵּצֵא מן המערה (מֵהַמְּעָרָה), וַיִּקְרָא אַחֲרֵי-שָׁאוּל לֵאמֹר, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ; וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
שמואל א' פרק כ"ד פסוק יא וְאָבִי רְאֵה--גַּם רְאֵה אֶת-כְּנַף מְעִילְךָ, בְּיָדִי: כִּי בְּכָרְתִי אֶת-כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ, דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא-חָטָאתִי לָךְ--וְאַתָּה צֹדֶה אֶת-נַפְשִׁי, לְקַחְתָּהּ.
שמואל א' פרק כ"ו פסוק יא חָלִילָה לִּי מֵה', מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ ה'; וְעַתָּה קַח-נָא אֶת-הַחֲנִית אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתָו, וְאֶת-צַפַּחַת הַמַּיִם--וְנֵלְכָה-לָּנוּ
שמואל א' פרק כ"ו פסוק יז וַיַּכֵּר שָׁאוּל, אֶת-קוֹל דָּוִד, וַיֹּאמֶר, הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד; וַיֹּאמֶר דָּוִד, קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
שמואל א' פרק כ"ו פסוק יח וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ: כִּי מֶה עָשִׂיתִי, וּמַה-בְּיָדִי רָעָה.
3. מתנהג כלפיו בכבוד:
שמואל א' פרק כ"ד ח וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי-כֵן, וַיֵּצֵא מן המערה (מֵהַמְּעָרָה), וַיִּקְרָא אַחֲרֵי-שָׁאוּל לֵאמֹר, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ; וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.