שנה מעוברת

 השנה, שנת תשפ"ב היא שנה מעוברת. מה זה אומר? מתווסף לנו חודש שלם ללוח השנה. 

למה? 

נתחיל מההתחלה

חודשי השנה העברית מתבססים על הירח בעוד לוח השנה הלועזי מתבסס על השמש. כל חודש עברי מכיל 29 וחצי ימים, אולם לא ניתן לכתוב חצאי ימים לכן הוסיפו אותם ליום אחד וכך קיבלנו חודשים עבריים שחלקם כ"ט (29) ימים וחלקם ל' (30) ימים.

(הטבלה לקוחה מויקיפדיה)

החודש	אורכו בימים
תשרי	30
חשוון	29 / 30
כסלו	30 / 29
טבת	29
שבט	30
אדר א'	30
אדר ב'/אדר של שנה רגילה	29
ניסן	30
אייר	29
סיוון	30
תמוז	29
אב	30
אלול	29

אם מחשבים את הימים של כל החודשים, בשנה של הלוח העברי יש 354 ימים בערך.

בלוח השנה הלועזי יש 365 ימים בשנה. 

תרגיל חיסור פשוט מגלה לנו שחסרים כמה ימים, למה זה משנה? 

חגי ישראל נחגגים ומותאמים לעונות השנה, ניתן לראות זאת בעיקר בשלושת הרגלים - סוכות, פסח ושבועות. 

אם לא יוסיפו ימים, כל פעם החגים יזוזו עוד ועוד ועוד ויכול להיווצר מצב שפסח לדוגמא לא יהיה בעונה שלו.

כדי שזה לא יקרה, עושים שנה מעוברת, מוסיפים חודש שלם ללוח השנה.

החודש הנבחר לכך הוא חודש אדר ולכן בשנה מעוברת יש אדר א' ואדר ב'. 

למה חודש אדר?

שתי סיבות:

1. כי זה החודש לפני ניסן שבו חוגגים את פסח וכך משאירים את פסח בעונה שלו.

2. סדר החודשים העבריים היה בתחילה לפי התנ"ך, בתנ"ך החודש העברי הראשון הוא ניסן 

אז מתי חוגגים פורים? הוחלט שאת חג הפורים יחגגו בחודש אדר ב'. 

לוח השנה העברי

שנה מעוברת

עיבור השנה