יום חמישי, 19 באוגוסט 2021

שיעור חינוך - תחילת שנה

 אני מתחילה עם כיתת החינוך שלי את כיתה י"א, התלבטתי איזה שיעור חינוך להעביר להם, בכל זאת אנחנו כבר שנה יחד, הם מכירים פחות או יותר, אבל בגלל שזו הייתה שנת קורונה, היו סגרים וחלוקה לקבוצות ועוד, הם מכירים אבל לא ממש

ואז עלה לי רעיון, נזכרתי בסופרטיצ'ר, דורית אליאס, הייתי במפגש שלה לפני כמה שנים שהיא העבירה למורות והיא הדגימה לנו כמה רעיונות, אחד הרעיונות האלה היה משחק בכדור. (אגב היא מעבירה השתלמויות דרך הפסגה למי שמעוניינת)

חשבתי שזה יתאים יותר לכיתה שלי כי ככה אפשר לעשות מעין סבב ולהכיר אבל בלי שכל אחד ידבר בתורו אלא עם כדור ובתוכו פתקים, גם המסירה והתפיסה של הכדור הופכים אותם למשתתפים פעילים.

זה הפוסט שלה על הרעיון - יש כאן כמה רעיונות, הרעיון עצמו נקרא - מסירות

לא רציתי משפטים רגילים כמו למשל: מה אני מצפה השנה וכן הלאה, אלא משהו שיהיה קצת יותר חוויתי ומעניין להיכרות. ואז נתקלתי בפוסט של מור קנדי (שיש לה רעיונות מדהימים למשחקים) שהעלתה על מורה שהכינה כרטיסיות שיח עם היגדים מעניינים וידעתי שמצאתי. יש בקישור את קובץ הכרטיסיות לשימוש.

לסיכום מה צריך:

- כדור ספוג ולחתוך בו חריצים

- להדפיס כרטיסיות שיח או להעתיק ולכתוב לבד על פתקים קטנים

 - לשים בחריצים של הכדור

- להסביר לכיתה את החוקים של המשחק וליהנות


שתהיה לנו שנה מהנה












יום שבת, 7 באוגוסט 2021

שנה מעוברת

 השנה, שנת תשפ"ב היא שנה מעוברת. מה זה אומר? מתווסף לנו חודש שלם ללוח השנה. 

למה? 

נתחיל מההתחלה

חודשי השנה העברית מתבססים על הירח בעוד לוח השנה הלועזי מתבסס על השמש. כל חודש עברי מכיל 29 וחצי ימים, אולם לא ניתן לכתוב חצאי ימים לכן הוסיפו אותם ליום אחד וכך קיבלנו חודשים עבריים שחלקם כ"ט (29) ימים וחלקם ל' (30) ימים.

(הטבלה לקוחה מויקיפדיה)

החודשאורכו בימים
תשרי30
חשוון29 / 30
כסלו30 / 29
טבת29
שבט30
אדר א'30
אדר ב'/אדר של שנה רגילה29
ניסן30
אייר29
סיוון30
תמוז29
אב30
אלול29

אם מחשבים את הימים של כל החודשים, בשנה של הלוח העברי יש 354 ימים בערך.

בלוח השנה הלועזי יש 365 ימים בשנה. 

תרגיל חיסור פשוט מגלה לנו שחסרים כמה ימים, למה זה משנה? 
חגי ישראל נחגגים ומותאמים לעונות השנה, ניתן לראות זאת בעיקר בשלושת הרגלים - סוכות, פסח ושבועות. 
אם לא יוסיפו ימים, כל פעם החגים יזוזו עוד ועוד ועוד ויכול להיווצר מצב שפסח לדוגמא לא יהיה בעונה שלו.
כדי שזה לא יקרה, עושים שנה מעוברת, מוסיפים חודש שלם ללוח השנה.
החודש הנבחר לכך הוא חודש אדר ולכן בשנה מעוברת יש אדר א' ואדר ב'. 
למה חודש אדר?
שתי סיבות:
1. כי זה החודש לפני ניסן שבו חוגגים את פסח וכך משאירים את פסח בעונה שלו.
2. סדר החודשים העבריים היה בתחילה לפי התנ"ך, בתנ"ך החודש העברי הראשון הוא ניסן 

אז מתי חוגגים פורים? הוחלט שאת חג הפורים יחגגו בחודש אדר ב'. 

לוח השנה העברי

שנה מעוברת

עיבור השנה

שנת שמיטה

השנה, שנת תשפ"ב תהיה שנת שמיטה.

בתנ"ך השמיטה מוזכרת בשני הקשרים:

ההקשר הראשון הוא מה שכולנו מכירים - שמיטת האדמה

וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.  יא וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ. (שמות כ"ג, י'-י"א)

הציווי אומר שיש לעבוד את האדמה 6 שנים ובשנה השביעית אסורה עבודת האדמה (שתילה, זריעה, קציר) 

מדוע? התשובה מופיעה בציטוט הבא מספר ויקרא:

א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה'.  ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.  ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַה':  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ.  ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ.  ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ:  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל. (ויקרא כ"ה, א'-ז')

הציווי בנוגע לשמיטת האדמה מופיע כאן בצורה מפורטת יותר ואף מסביר מדוע, כי יש לתת לאדמה מנוחה.

כמו שיש שישה ימי מלאכה וביום השביעי נחים כי ה' נח (בראשית ב') כך גם האדמה לאחר 6 שנות עבודה היא נחה בשנה השביעית וגם האדם העובד אותה.

בתקופת השמיטה כל היבול שצומח הוא עבור העניים, העבדים, הגרים - האוכלוסיה החלשה בחברה.


ההקשר השני הוא שמיטת חובות

א מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה.  ב וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ:  לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוָה.  ג אֶת-הַנָּכְרִי, תִּגֹּשׂ; וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת-אָחִיךָ, תַּשְׁמֵט יָדֶךָ.  ד אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן:  כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, ה', בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.  ה רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  ו כִּי-ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ. 

הציווי אומר לאחר 6 שנים, בשנה השביעית יש לעשות שמיטה, כך גם בהלוואה כספית. כל מי שהלווה כסף אסור לו לגבות את הכסף בשנת השמיטה. 

אולם הדבר יוצר מעין בעיה, מצד אחד אנשים לא ירצו להלוות כספים למי שצריך בגלל שנת השמיטה, הם לא ירצו שהחוב יימחק. כך גם בצד השני, אנשים יירצו להלוות כסף סמוך לשנת השמיטה כדי לא להחזיר.

המחוקק חשב על כך והוא מנסה לשכנע להלוות כספים למרות שנת השמיטה על ידי דרכי שכנוע שונות כמו הבטחה לברכה אך גם באיומים.

ז כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן.  ח כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ; וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.  ט הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא.  י נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ:  כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ.  יא כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר, פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ.  

(דברים ט"ו, א'-י"א)

סיבה נוספת אשר נותן המחוקק למה יש להלוות כספים היא כדי למנוע מצב שיהיו אביונים בחברה. 


יש לציין שלאחר 7 מחזורים של שנת שמיטה מגיעה השנה ה-50 היא שנת היובל

ח וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים--שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ, יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים, שָׁנָה.  ט וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ; בְּיוֹם, הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר, בְּכָל-אַרְצְכֶם.  י וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.  יא יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ--וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת-סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת-נְזִרֶיהָ.  יב כִּי יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם; מִן-הַשָּׂדֶה--תֹּאכְלוּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.  יג בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת, תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ. (ויקרא כ"ה, ח'-י"ב)

הציווי אומר שבנוסף לציווי של שנת שמיטה על האדמה ושמיטת החובות יש עוד, כל העבדים משוחררים, כל החובות הכספיים שהיו עד כה נמחקים, כל מי שמכר בית או נחלה, כולם חוזרים למקום שלהם.

יש להניח שאחת הסיבות לכך היא שלא יווצר מצב שיש מעמדות שהפער ביניהם רק יגדל וכן כדי שהנחלות של השבטים יישמרו ולכן בשנת היובל הכל כביכול מתאפס ומתחילים מהתחלה.


מהי שמיטה

מתי מתקיימת שנת שמיטה

שנת היובל