ט"ו בשבט

מקורו של החג הוא לא בתנ"ך אולם במנהגי החג ובקביעתו מתבססים על מקורות בתנ"ך.
חגי ישראל סובבים סביב שלושה מעגלים. המעגל הדתי, המעגל הלאומי והמעגל האוניברסלי.

המעגל הדתי - קביעת חג ט"ו בשבט 

משנה ראש השנה א׳:א׳

(א) אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. ..
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:

ט"ו בשבט אינו חג מהתורה אך במשנה דובר על ארבעה ראשי שנים שאחד מהם הוא ראש השנה לאילנות.
בית שמאי אמרו שיש לחגוג אותו בתחילת חודש שבט, כי כך חוגגים ראשי שנה, בתחילת חודש. אולם בית הלל קבעו ביום ה-15.

המעגל הלאומי - נטיעות

כג וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת-פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים--לֹא יֵאָכֵל. 

כד וּבַשָּׁנָה, הָרְבִיעִת, יִהְיֶה, כָּל-פִּרְיוֹ--קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לַיהוָה. 

כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת, תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט)

כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא-נָטָעְתָּ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ (דברים ו' 11)

מכאן הסיקו כי בני ישראל הגיעו לארץ, מצאו נטיעות שאחרים נטעו, על כן עליהם לטעת עצים גם כדי שיהיו גם לבאים אחריהם.

מדרש "סל של תאנים"

מַעֲשֶׂה בְּאַדְרְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ,

שֶׁהָיָה עוֹבֵר לַמִּלְחָמָה וְהוֹלֵךְ עִם הַגְּיָסוֹת שֶׁלּוֹ לְהִלָּחֵם עַל מְדִינָה אַחַת שֶׁמָּרְדָה עָלָיו.

מָצָא בַּדֶּרֶךְ זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת תְּאֵנִים.

אָמַר לוֹ אַדְרְיָנוֹס: בֶּן כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה עַכְשָׁו?

אָמַר לוֹ: בֶּן מֵאָה שָׁנָה.

אָמַר לוֹ: אַתָּה זָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה עוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת, וְכִי סָבוּר אַתָּה לֶאֱכֹל מֵהֶן?

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי נוֹטֵעַ, אִם אֶזְכֶּה אֹכַל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי,

וְאִם לָאו – כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ אֲבוֹתַי לִי כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנַי.

מדרש "אילן במה אברכך"

אָמַר רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְמִי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ בַּמִּדְבָּר יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי וְיוֹם הַשְּׁלִישִׁי עַד עֲשָׂרָה יָמִים,

וְלֹא מָצָא לֹא עִיר וְלֹא פֻּנְדָּק,

וְלֹא אִילָן וְלֹא מַיִם וְלֹא בְּרִיָּה,

וְאַחַר שֶׁהָלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים צָפָה אִילָן אֶחָד מֵרָחוֹק,

אָמַר: שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחְתָּיו מַיִם.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל הַמַּעְיָן,

רָאָה אוֹתוֹ נַאֲתָן וּפֵרוֹתָיו מְתוּקִים וַעֲנָפָיו נָאִים וְצִלּוֹ נָאֶה,

יָשַׁב לוֹ וְנִתְקָרֵר בְּצִלּוֹ

וְאָכַל מִן פֵּרוֹתָיו

וְשָׁתָה מִן הַמַּעְיָן

וְעָרַב לוֹ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו.

כֵּוָן שֶׁעָמַד לֵילֵךְ אָמַר לָאִילָן: אִילָן, אִילָן, בַּמָּה אֲבָרֶכְךָ וּמָה יֵשׁ לִי לוֹמַר לְךָ?

שֶׁיְּהֵא עֵצְךָ נָאֶה – נָאֶה הוּא;

שֶׁיְּהֵא צִלְּךָ נָאֶה – כְּבָר הוּא נָאֶה;

שֶׁיִּהְיוּ עֲנָפֶיךָ נָאִים – נָאִים הֵם;

שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִים – מְתוּקִים הֵם;

שֶׁיְּהֵא מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ – כְּבָר מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ;

שֶׁתְּהֵא עוֹמֵד בְּמָקוֹם חָבִיב – במָקוֹם חָבִיב אַתָּה עוֹמֵד, –

בַּמָּה אֲבָרְכְךָ?

אֶלָּא כָּל הַנְּטִיעוֹת הָעוֹמְדוֹת מִמְּךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ.

המעגל האוניברסלי - שמירת הטבע
ישנן קהילות בעולם אשר רואות בט"ו בשבט הזדמנות לחשבון נפש אקולוגי.
יש לשמור על הטבע, על החיות והצמחים.

מתבסס על המקור  בבראשית, בקהלת והמדרש
וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.  וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע (בראשית ב')

ה' נטע את העצים והצמחים למען בני האדם.

קוהלת רבה ז׳:י״ג

בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ, רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵן,
וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי,
תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי,
שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ,

מבוסס על ספריא - https://www.sefaria.org.il/sheets/148324?lang=he


השוואות בני אדם לעצים:

כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.  כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ. (דברים כ')

כאן ההשוואה באה להראות שהאדם הוא לא כמו העץ, הוא יכול לגונן על עצמו בניגוד לעץ שאינו יכול

אֶשְׁתְּךָ, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה--    בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ:
בָּנֶיךָ, כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים--    סָבִיב, לְשֻׁלְחָנֶךָ. (תהילים קכח)

כאן ההשוואה היא חיובית, האישה כמו גפן והיא פוריה, הבנים כמו שלתי זיתים שהם חזקים וקבועים באדמה, הם יציבים.