יום שישי, 14 באוקטובר 2016

נשירה מבית ספר - הרצאה של קן רובינסון TED

הרצאתו של קן רובינסון עוסקת בנשירה מבית הספר.
אומנם ההרצאה עוסקת בנשירה בבית הספר באמריקה אך ניתן ללמוד ממנה ולהסיק מסקנות על מערכת החינוך כאן בישראל.
לטענתו הנשירה פוגעת מבחינה כלכלית במדינה ויש לטפל בה, אבל כדי לעשות זאת יש להבין מאיפה זה מגיע, מדוע יש נשירה בכלל?

הסיבה לטענת רובינסון נעוצה בשלושה עקרונות בהם חיי אדם פורחים:

1. בני אדם שונים מטבעם

אך מערכת החינוך מעודדת אחידות. הוא טוען למשל שעניין הפרעת הקשב והריכוז כיום שיש הטוענים כי זו ממש מגיפה אינה נכונה. הוא לא אומר שאין הפרעות קשב וריכוז אלא שיש לקחת בחשבון שכאשר מושיבים אדם שעה אחר שעה לעשות אותו דבר הוא יתחיל להתנועע בעצבנות ויזוז וידבר ויאבד ריכוז.

2. סקרנות - מנועה להצלחה

הוא טוען שאפשר לעשות משהו אבל לא באמת להשיג אותו. למשל אם המורה מלמדת אבל אין מי שלומד לא הושג שום דבר.
בנוסף הוא מדבר על עניין המבחנים שנועדו לעזור לאבחן בעיות ועוד אך בפועל במקום לעזור ללמידה הם פוגעים בה.

3. בני אדם יצירתיים

הוא טוען שבמקום לפתח יצירתיות יש תרבות של סטנדרניזציה. יש הדחקה של היצירתיות אצל התלמידים ודורשים מהם להתאים עצמם למערכת.

לטענת רובינסון באמצעות שמירה על עקרונות אלו ניתן למנוע את הנשירה מבית הספר וכך בעקיפין לתרום כמובן לכלכלת המדינה.

ההרצאה באתר TED - יש תרגום לעברית




יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

מערך שיעור - לימוד ותרגול עצמי של הפרק

הכנתי מערך שיעור על לימוד ותרגול עצמי של הפרק. עשיתי את זה בכיתה י' על בראשית פרק ג'.


  • כדאי לחלק לתלמידים מראש דף שורות.
כשעשיתי את זה בשיעור אמרתי להם שיכתבו במחברות, מי שרצה תלש את הדף ומי שלא הגיש לי את המחברת. בדיעבד הייתי צריכה לחלק להם דפים, זה היה כבד לסחוב המון מחברות וגם בעייתי לאחסן אותן בתא בחדר מורים.
בדקתי את הכל והחזרתי להם יום למחרת. 
כשזה דפים יותר קל לאחסן ולסחוב.

  • לכתוב שאלות ידע על הלוח - להגיד לתלמידים שכל התשובות בפסוקים.
כשכותבים את השאלות כדאי לכוון אותם גם לפסוק המתאים, בעיקר אם זו פעם ראשונה שעושים את התרגול בכיתה, לאחר כמה תרגולים כאלה לדעתי אפשר כבר לתת להם קטע שמתוכו הם ימצאו לבד את התשובה.

כשכתבתי את השאלות על הלוח אז חלקם התלוננו שאין להם מושג כי הם לא למדו. להגיד להם שהכל כתוב בפסוקים.
אין ציון על זה, זו עבודת כיתה.
חשוב להגיד התלמידים יגישו את התשובות לבדיקה.

  • נתתי לתלמידים שיעור שלם לענות על השאלות. הם יכלו לשבת לבד או בזוגות או בקבוצות, אבל כל אחד היה צריך להגיש. 
אמרתי להם שהם צריכים להשקיע בתשובות כי זה הסיכום שלהם על הפרק, אני לא אסכם אותו על הלוח.
המטרה של ההגשה לבדיקה היא לראות איך הם כותבים, לראות על מה כדאי לעבודה איתם בכיתה (בעיקר אם זו כיתה י', יש מבחן רק בעוד חודש ויותר אז כדאי לדעת עכשיו ולא לחכות למבחן).
קראתי הכל, כתבתי להם הערות חיוביות למי שכתב תשובה טובה והערות לתיקון.
אין ציון! התלמידים רגילים שעל כל דבר מקבלים ציון, שוב להדגיש להם, אין ציון, הם עושים את זה בשביל עצמם, כדי שילמדו מעכשיו לקרוא לבד פסוקים ולהבין אותם.
המורה בודקת כדי לדעת מה מצב ההבנה שלהם והאם יש דברים שצריך לחזק בכיתה.

  • לאחר שבדקתי והחזרתי את הדפים, לשלוח להם את השאלות עם התשובות.
שלחתי להם בקובץ וורד את השאלות עם התשובות. המטרה הייתה שיהיו להם התשובות הנכונות, בנוסף להדגים להם כיצד יש לענות תשובה מלאה על השאלה.

  • בשיעור שלאחר מכן לתרגל שאלות ברמה גבוהה מתוך בגרויות ולהוסיף דברים מעבר.
כותבים שאלה על הלוח, מסבירים אותה ועונים איתם. מטרת השיעור היא לאחר שהבינו את העלילה בפרק, מתרגלים איתם פיצוח והבנת שאלות בתנ"ך. אפשר לתת ברמות קושי שונות, בהתאם להרכב הכיתה.

הדברים שמעבר הם תוספות - פרשנויות וכו'
למשל בפרק ג' אני מוסיפה להם בכיתה על כך שהעונשים הם בעיקרון של מידה כנגד מידה ומסבירה את זה, בנוסף אני מסבירה את האטיולוגיה בפרק.

  • לעבור איתם בקצרה על הפרק, לוודא שכולם הבינו מה מסופר.
להתחיל לספר להם, תוך כדי לשאול אותם שאלות על העלילה, לבדוק שהם זוכרים.


בהצלחה :)



יום שבת, 16 ביולי 2016

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית ספר קדם - ראשי תיבות של קהילה דמוקרטית. בביה"ס יש רק 30 משפחות ויש 100 ילדים, מגיל 3 עד גיל 18.
מה מיוחד בביה"ס? שהוא בית ספר דמוקרטי ואפשר לעשות שם הכל, חוץ מזה שאסור להרביץ. חוץ מזה מותר הכל. רק אסור אלימות. אם אני לא רוצה להיכנס לשיעור – אני לא נכנסת ואף אחד לא יגיד לי להיכנס.
המקצוע שאני הכי אוהבת: שיעור אנגלית, כי יש מורה מאוד נחמדה, אבל הכי אני אוהבת בבי"ס להכין ארטיקים. לוקחים פרי, סוחטים, שמים במקפיא לכמה שעות ואז יוצא לנו כזה מזלג ארטיק.
המורה שאני הכי אוהבת: בקי, המורה לאנגלית, שהיא גם אמא של גאיה, חברה שלי. אני אוהבת אותה כי אנחנו משחקים בשיעור. אני אוהבת שמשחקים בזמן הלימודים.
שיעורי בית: אני עושה בעצמי וגם עוזרים לי.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

התלמידים בוחרים מה ללמוד ואיך.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
אני לומדת בבית הספר האנתרופוסופי בבאר שבע. כדי להגיע לביה"ס אמא מסיעה אותי לישוב מיתר ומשם יש הסעות לבאר שבע. עד כיתה א' הייתי בחינוך ביתי ואהבתי הרבה יותר להיות עם אמא בבית, מאשר ללכת לביה"ס. אני לא אוהבת את ביה"ס ולא רוצה בכלל ללמוד. הייתי מעדיפה לרכוב על סוסים.
מה מיוחד בביה"ס שלי? אנחנו לומדים הרבה יותר תוך כדי משחקים וכיף. למשל, כשאנחנו לומדים אות, אז אנחנו לא רק כותבים אותה, אלא גם מציירים אותה, מכינים אותה מבצק או יוצרים אותה בתנועה. יש אצלנו הרבה סיפורים ושירים והרבה עבודת ידיים, כמו ציור, סריגה, מלאכה, נגינה ואוריתמיה (אומנות תנועה). שפות כמו אנגלית וערבית אנחנו לומדים תוך כדי תנועה ושירים ודיקלומים.
המקצוע שאני הכי אוהבת: מלאכה. אנחנו מכינים למשל מסרגות. כל אחד מקבל שני מקלות והוא צריך לשייף אותם, לחדד אותם ולשים בסוף חרוז.
הכי אוהבת בביה"ס: לשחק בהפסקות. אני משחקת עם החברות שלי, כליל ותמר.
המורה שאני הכי אוהבת: לָהִי, כי היא לא כועסת אף פעם.
יהיה לי יותר כיף ללמוד אם...יהיה בבית הספר שלי חוג סוסים.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

לומדים תוך כדי משחקים, לימוד חוויתי ומהנה

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
תפן – בית ספר ניסיוני*.
* בבית הספר תפן לומדים כ-550 תלמידים מגן ועד כיתה יב', מישובים באזור הגליל המערבי: עיירות פיתוח, ישובים קהילתיים, כפרים ערביים, מושבים ועוד. החינוך הוא בין רגיל לדמוקרטי ופועלת בו עמותת הורים. יש בו יותר בחירה של שיעורים, כמו מוזיקה ואומנות.
מה מיוחד בביה"ס שלי? אין לנו מבחנים. יש דפי הערכה, שבהם אנחנו מעריכים את עצמנו, אבל מותר לנו לכתוב רק את האמת. נגיד, כתוב לנו: "האם אתה טוב בחשבון?" ואתה יכול לכתוב "כן" או "לפעמים" או "לא". אתה חייב להגיד את האמת, אז אני כתבתי לפעמים, כי לפעמים אני טוב ולפעמים לא. עוד משהו מיוחד אצלנו זה שאין צלצולים בין ההפסקות לשיעורים. אנחנו צריכים להגיע בול בשעה לכיתה ולהסתכל על השעון למעלה ואם מישהו מאחר, אז המורה לוקחת לו 5 דקות מההפסקה. הייתי מעדיף שיהיה צלצול, כי קשה לי להסתכל בשעון וגם אני לא כל כך מבין שעון מחוגים.
אני אוהב בביה"ס שלי: שלא חייבים לשבת על כיסא בשיעור. מותר לשבת על הרצפה. לפעמים זה יותר נוח לי. כשאני כותב בכיסא אני יותר גבוה מהמחברת ואז הידיים שלי יותר למעלה, אבל בשכיבה הידיים שלי על הרצפה אז זה יותר נוח לי. יש אצלנו ילד אחד שהרבה פעמים הוא יושב על הרצפה. אני רק לפעמים. כשנוח לי יותר אני יושב על הכיסא.
המקצוע שאני הכי אוהב: ספורט, כי כיף לי לרוץ ולעשות דברים בחוץ, במקום כל היום להיות בכיתה ולקחת עיפרון ולכתוב. בספורט אתה מפעיל את הגוף ואתה עושה דברים יותר כיפיים מזה.
המורה האהובה עלי: המחנכת ענבר, כי היא עושה לנו את הדברים הכי כיפיים. למשל, היא נותנת לנו לפעמים לצאת לשעה החוצה ולעשות מה שבא לנו. עם כל שאר המורים אנחנו רק עושים כל מה שהם רוצים. אה, ולפעמים היא גם מביאה עוגה.
שיעורי בית: בדרך כלל אני מכין בעצמי, אבל אני קורא להורים אם אני צריך עזרה.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

אין מבחנים אלא דפי הערכה לתלמידים שהם מעריכים את עצמם. יש בזה מעין לימוד עצמי.
אפשר ללמוד איך שרוצים, איך שנוח להם.
יש פה קונספט מעניין שכדאי לחשוב עליו מעבר.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית ספר יסודי עילבון. אני הולך לבית הספר ברגל. בימי שישי אני לא לומד כי זה היום הקדוש לבדואים, וביום ראשון אני לא לומד כי זה היום הקדוש לנוצרים.
מה מיוחד בביה"ס? יש אצלנו גם תלמידים נוצרים וגם תלמידים בדואים. רוב הילדים נוצרים. אנחנו לומדים ביחד, אבל בשיעורי הדת מפרידים אותנו. בכיתה שלי יש רק שני ילדים בדואים. כל השאר נוצרים.
המקצוע שאני הכי אוהב: ספורט.
המורה שאני הכי אוהב: המחנכת שלי אסמהאן, כי מחנכת אצלנו היא כמו אמא, והיא שומרת עליי כל היום. וגם את המורה לספורט, פאדי, אני מאוד אוהב, כי הוא משחק איתנו כדורגל.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

מורה שהיא כמו אמא, דואגת ואכפתית

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית הספר שלי: בית ספר פסגות בישוב יראון. 
מה מיוחד בביה"ס שלי? לומדים בו קצת אחרת. למשל, הכיתה שלנו מעורבת (בגילאים) ואנחנו לא כל כך הרבה ילדים. יש לנו כזה לא הרבה שולחנות והם לא מסודרים לפי סדר. אין מקומות קבועים. 
המקצוע שאני הכי אוהב: שפה, כי אני ממש טובה בזה. 
המורה האהוב עלי: מיכל, שמלמדת חשבון ולפעמים גם שפה, כי אם זה קשה לי או משהו כזה, היא אומרת לי שאני לא חייבת לעשות את זה ופעם הבאה. 
אוהבת ללמוד? כן. 
שיעורי בית: לפעמים אני מכינה בעצמי ולפעמים עוזרים לי.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

כיתה מעורבת גילאים, כי לא תמיד הגיל עומד בקשר ישיר עם רמת ההבנה של הילד. אולי כדאי לשקול לשים את התלמידים לפי רמת הבנה ולא גיל. זה רעיון שצריך לחשוב עליו ולפתח אותו, וגם כמובן לבדוק האם זה באמת מועיל לטווח הרחוק.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
אני לא הולכת לבית הספר ולומדת בחינוך ביתי. אבא מלמד אותי מתמטיקה ואנגלית. אני לומדת אנגלית גם מסרטים. למשל, אני צופה ב"בית קטן בערבה" בלי תרגום ולומדת מילים. לקרוא ולכתוב בעברית אני לומדת אצל מורה פרטית. אני אוהבת ללמוד איתה, כי היא מלמדת תוך כדי משחק. נגיד, אנחנו משחקות לפעמים רביעיות שורשים - עם שורשים של מילים. זה עוזר לי ללמוד. או שאנחנו קוראות ספר ועובדות על משלים.
סדר יום: אמא לא מעירה אותי. אני מתעוררת בבוקר מתי שאני רוצה. יש ימים שיש לי פעילויות וחוגים, אבל יש גם ימים שאנחנו עושים דברים בבית.
מה עושים בחינוך ביתי? יש כל מיני פעילויות שאני רשומה אליהן בכל מיני ימים בשבוע, באופן קבוע. למשל, יש יום שאני הולכת לחוג של שלוש שעות ביער אשתאול, שנקרא "שומרי הגן". אנחנו לומדים שם להסתדר לבד בטבע. למשל, לבנות מחסה וכל מיני דברים. להתגנב, למצוא עקבות של חיות. אנחנו לומדים לזהות כל מיני צמחים שאפשר לאכול ולהכין משחות ריפוי מצמחים. פעם בחודש יש לי שיעור ארכיאולוגיה במוזיאון לארכיאולוגיה בכפר סבא. זה חוג של שלוש שעות. בהתחלה מסבירים לנו כל מיני דברים ואחר כך אנחנו עושים דברים בעצמנו, כמו יצירה או פעילות כלשהי, שקשורה למה שהסבירו לנו. למשל, למדנו על יוסף וכתונת הפסים ולמדנו למדנו לארוג בנולים שיצרנו.
המקצוע שאני הכי אוהבת: דרמה. זה שיעור שנקרא יצירתרון. אנחנו עושים עבודות לפי נושאים. למשל, צופים בסרט ואז אנחנו עושים ממנו הצגה או מציירים אותו או עושים כל מיני יצירות קטנות.
אוהבת ללמוד? לא.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

חינוך ביתי זה רעיון מעניין שעוד לא מקובל לגמרי בישראל. אין ספק שזו דרך נוספת ללמד את הילד בצורה שונה ומעניינת מאשר בבית הספר.
סיבה נוספת בגללה הורים פונים לחינוך ביתי הוא כדי להחליט ולשלוט בתכנים שהילד לומד.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
אני לומדת בבית הספר האנתרופוסופי יאנוש קורצ'ק בבאר שבע.
מה מיוחד בביה"ס? אנחנו שרים יחד הרבה. מתחילים את הבוקר בנגינה בחליל. כל הכיתה מנגנת. אנחנו מדליקים נר, מברכים את היום, את הבריאה, את הטבע. בתחילת היום המורה עובר בין הילדים אחד אחד, מסתכל לכל ילד וילדה בעיניים, מחזיק לה את היד. יש בבית הספר גם הרבה אומנות, הרבה מוזיקה. אני דווקא אוהבת את בית הספר.
המקצוע שאני הכי אוהבת: ערבית, כי זה כיף ולפעמים המורה מספרת לנו סיפור בערבית וצריך לצייר משהו מהסיפור. אני חושבת ששיעור טוב הוא שיעור שגם משחקים בו. יש מורים שממש לא מבינים במשחקים ואצלנו בסוף השיעור יש איזה חמישה משחקים.
המורה שאני הכי אוהבת: המחנכת שלי, לירון, כי אני רוב הזמן איתה. פשוט אני אוהבת אותה.
מה צריך בשביל להיות מורה טוב? מורה צריך להיות מישהו שמבין במשחקים, שהוא בן אדם טוב, שהוא אוהב ויש לו שכל.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

עוסקים הרבה באומנות, ציור, מוזיקה. זה נחמד ויכול לחבר את הילדים ללימוד בצורה שונה מהרגיל.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית ספר נעם נריה. זה בית ספר ממלכתי דתי לבנים. בית ספר המשלב לימודי קודש חווייתיים ולימודים כלליים ברמה גבוהה. עד שעה שתיים וחצי אנחנו לומדים ואז יש לנו לימודיה כזאת עד השעה ארבע, שיש בה שיעורי העשרה – מחשבים, דרמה ומוזיקה ויש גם שעות מיוחדות שאפשר לעשות שיעורי בית.
מה מיוחד בביה"ס שלי? חוץ משיעורי אנגלית, מדעים, חשבון וכל זה, אנחנו לומדים הרבה לימודי יהדות. יש לנו שיעור שנקרא שיעור נביאים, שבו אנחנו לומדים על יהושוע, שופטים, מלכים ב'. כשאנחנו מגיעים לבית הספר, אנחנו משחקים קצת ואז מתחילים להתפלל: מודה אני, קריאת שמע, ברכות התורה, אדון עולם, תפילת 18. תפילת 18 היא תפילה מיוחדת – מתפללים אותה רק מכיתה ד' או ג' במקרה המיוחד. זו תפילת עמידה – עומדים כולם בשקט, כל אחד אומר לעצמו את המילים ומתי שהוא גומר, הוא עושה שלוש פסיעות קדימה, שלוש פסיעות אחורה ואז משתחווים ואז מתחילים להתפלל את תפילת 18 ובסוף משתחווים ואז גומרים.
הבוקר שלי בבית הספר: אנחנו בכיתה שלנו החלטנו גם להגיד בבוקר "לרפואת". אנחנו אומרים לרפואת ושם של חולים שאנחנו מכירים. זה התחיל ממבצע צוק איתן, אז אמרנו על שלושת הנערים ואז כמה ילדים רצו להוסיף ואז המורה הוסיפה וזה התפתח וזה נהיה הרגל, שכל יום אנחנו אומרים. יש ילד ששואל בכל בוקר אם למישהו יש חולים או מישהו לזיווג הגון ואז הוא אומר את השמות וכולם אומרים אחריו. נגיד, הוא אומר שלמה גולדשטיין, אז כולם חוזרים אחריו שלמה גולדשטיין. למשל, מישהו בשכונה שאנחנו מכירים חולה, אז אנחנו מתפללים עליו. וגם אמרנו על חיילים.
המקצוע שאני הכי אוהב: אין לי מקצוע כזה. אני אוהב את כל המקצועות. למשל, אני אוהב מדעים, אבל אני אוהב אנגלית ממש, אז אני לא יודע מה להגיד. וגם אני אוהב ספורט וגם עברית וחשבון.
המורה האהוב עלי: המחנכת שלי, רותי. היא כל הזמן – אם קורה משהו, היא קודם כל עוזרת ואחרי זה המורים האחרים. אם יש בעיה, המורים האחרים אומרים תפנו למורה רותי. היא באמת מטפלת בזה לעומק. היא באמת יודעת לטפל בזה.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? אהבה בלי כעס. למשל, אם הם רוצים לטפל במישהו, אז לא לצעוק "למה עשית את זה?", אלא לדבר יותר בשקט ולא לכעוס ולהגיד "מה זה???" עוד לפני שעשית בירור. למשל, שמעון בא ואמר "הוא הרביץ לי" ואז ישר אתה מקבל השעיה. קודם צריך לעשות בירור.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? שהמערכת לא תהיה לכל הכיתה ביחד, כי אנחנו כבר ממש יותר מדי. למשל, שפעם חינוך גופני יהיה לעשרה ילדים ובזמן הזה אחרים יצאו למדעים. ככה אתה לא בא בגוש אחד. עכשיו יש לנו יותר מדי ילדים בכיתה (33).

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

ללמוד בקבוצות קטנות, ככה יש יותר יחס אישי שהמורה יכול להעניק לתלמיד וגם אין דחיסות, יותר נוח גם לתלמידים.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית ספר תל נורדאו. אני אוהבת את בית הספר שלי. 
המקצוע שאני הכי אוהבת: דרמה. אנחנו לומדים על חמשת החושים.
המורה האהובה עלי: המחנכת שלי, דורית, כי היא המורה שהכי לא צועקת. בכל יום שישי היא מביאה את הילדה שלה לבית הספר. הילדה בת 14 והיא מראה לנו תמונות של האחים הקטנים שלה. היא נחמדה ונותנת לנו חיבוקים, משחקת איתנו. זה כיף שמישהי גדולה, כזאתי ילדה, לידנו. 
מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם לא יצעקו. הרבה מורים צועקים והייתי רוצה שיהיו קצת יותר נחמדים. בכל זאת, אנחנו ילדים. אנחנו לא צעצוע. 
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? הייתי רוצה ללמוד יותר תוך כדי ציור. לא רק לעשות משימות בחשבון ובזה. דרך ציור ללמוד. למשל, אם נגיד לומדים על פרחים, אז אפשר לצייר פרחים מכל מיני סוגים. נגיד, צבעוני, רקפת, אירוס – ואז להגיד אותם לכל הכיתה וככה לומדים על פרחים. 
שיעורי בית: לפעמים אני מכינה בצהרון, כשהמורות של הצהרון עוזרות לי ולפעמים בבית. אני אוהבת להיות בצהרון, חוץ מזה שחייבים לנקות את הכיתה. אני אוהבת את החוגים. למשל, מבוכים ודרקונים, שבעיקר אני אוהבת שמי שעושה את זה הוא קרוב משפחה שלי. אני אוהבת גם חוג טניס שולחן, כי אני וחברות שלי עושות שיא עולם. בינתיים עשינו 46 ברצף. השיא בצהרון זה 57, אז נשאר לנו נראה לי לעשות איזה 12.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

רעיון מעניין לימוד תוך כדי ציור, יש בזה משהו. כך הילד לומד גם באופן ויזואלי ולא רק שינון החומר

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית ספר גבעול, בית ספר דמוקרטי בגבעת אולגה. 
מה מיוחד בביה"ס שלי? יש אצלנו שיעור מוזיקה, שאפשר לבחור איזה כלי שרוצים בכל פעם שנרצה לנגן ושיעור תפירה, ששם אפשר לבחור איזו תפירה שנרצה ויש הרבה אפשרויות שאפשר לתפור. אפשר להפסיק באמצע ולתפור משהו אחר וזה ממש כיף. אני בינתיים תופרת כרית קשה. אפשר גם לעצור, לצייר קצת ולעשות כיף. 
בית ספר דמוקרטי זה... בית ספר שהוא לא כמו בית ספר רגיל. זה בית ספר שעושים בו קצת שעשועים, כמו למשל שיעורים כיפיים והפסקה ארוכה ואפשר לעשות שם כיף חיים. אני בחרתי את המערכת שלי, יחד עם המורות שלי, אבל אז יש לי מערכת שאני חייבת ללכת לשיעורים שבה. אם לא בא לי ללכת לשיעור מסוים, אז אני הולכת בכל זאת כי אני חייבת, אבל אז אני נזכרת כמה כיף שם. 
השיעור שאני הכי אוהבת: תפירה וקרקס. אנחנו עושים שם תעלולים. אני הכי טובה בקביים. 
המורה האהובה עלי: סול, המורה לתפירה והמורה רן לקרקס. אני אוהבת את סול כי היא תופרת והיא עדינה, היא חמודה וחברותית. 
מה הכי חשוב שיהיה במורים?לדעת איך כיף איתם, איך אפשר לעשות איתם שעשועים, איך לשחק איתם, איך להיות איתם. 
אוהבת ללמוד? כן, מאוד.
שיעורי בית: אני מכינה לבד בבית, במחשב. שולחים את זה באופק מטח.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

התלמידים בוחרים את המערכת שלהם, נראה לי אידיאלי מאוד, התלמידה בוחרת מה היא רוצה ללמוד, וכך היא לומדת מה שמעניין אותה ומה שהיא אוהבת.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית ספר לוי אשכול, ממלכתי חילוני. זה בית ספר רגיל ולא רק של שומרונים. יש 4 ילדים שהם שומרונים בכיתה שלי. יש גם ילדים שמקללים את השומרונים שבכיתה. זה לא נעים, אבל אני לא מוציאה שום מילה מהפה שלי. אני מתעלמת. החגים שחוגגים איתנו בבית הספר הם לא כמו החגים של השומרונים. למשל, לנו אין בבית חג חנוכה וחג פורים. אני מתחפשת לבית הספר וחוגגת בכיתה, אבל בבית אנחנו לא מדליקים נרות חנוכה ולא מתייחסים לחגים האלה.
מה מיוחד בביה"ס שלי? שתמיד לוקחים אותנו לטיולים ולוקחים אותנו לבריכות ועושים לנו תחרויות שחיה.
המקצוע שאני הכי אוהבת: ספורט, כי אני אוהבת לכדרר כדורים ואני אוהבת גם את שיעורי אומנות כי אני גם אוהבת לצייר.
המורה האהובה עלי: טל, המחנכת שלי, כי היא חמודה ואני אוהבת אותה והיא אוהבת אותי והיא תמיד נותנת לי דברים, כמו טישיו או שאם אני רעבה וכואבת לי הבטן היא נותנת לי לצאת החוצה לאכול. לפעמים כשאני לא אוכלת כלום, אז כואבת לי הבטן.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? קצת טובוּת וקצת קשוח, כי לפעמים ילד מפריע אז צריך לצעוק. אין ברירה.
לימודי תורה: בכל יום בשעה חמש אחה"צ אני הולכת לקרוא תורה אצל דוד שלי, כי התורה שמלמדים בבית הספר היא לא התורה שלנו. כל הילדים והילדות השומרונים חייבים ללמוד תורה כל יום ולדעת אותה ממש טוב. אני לא קוראת טוב את התורה. לפעמים יש טעויות כי התורה שלנו היא קשה. יש שם אותיות אחרות לגמרי מהאותיות בשפה העברית וכל האותיות מתבלבלות לי בראש. למשל, ה-א' שבתורה שלנו דומה ל-ת', אז אני לפעמים מתבלבלת. ב-א' יש שני קווים וב-ת' יש קו אחד. יש פסוקים כאלה גדולים שלפעמים כבר הצוואר נתפס לי. כשקוראים את התורה אני צריכה ללבוש או מכנס ארוך ארוך ארוך או שאם אני עם חולצה קצרה, אז אני שמה שָל או ז'אקט וכיסוי ראש. כל היום אני מתלבשת איך שאני רוצה, גם עם גופיה. רק כשאני קוראת בתורה אני צריכה להתלבש ארוך ולשים כיסוי ראש. צריך להתלבש כי אם אנחנו באים חשופים אסור לנו לקרוא את התורה חשוף, כי אנחנו שמים את התורה על הרגליים. אם התורה נופלת, אז אני חייבת לנשק אותה.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

הטיולים שבית הספר עושה. כבר מזמן אני חושבת שצריך לבטל את הטיולים השנתיים במתכונת הנוכחית שכוללת לינה בלילה ולעשות סיורים וטיולים קצרים של יום או חצי יום למקומות משמעותיים יותר.

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי 
בית ספר גפנים בבקעת הירדן. לומדים בו ילדים מהישובים בבקעת הירדן. אני מגיעה אליו בהסעה.
מה מיוחד בביה"ס שלי? הוא יפה ועושים בו דברים יפים והמורות טובות.
המקצוע שאני הכי אוהב: אומנות, כי יש שם דברים יפים. למשל, שאנחנו מכינים דברים יפים ואפילו שזה לוקח זמן, אנחנו קצת מתעכבים עם האוכל וזה יוצא יפה. וגם מחשבים, כי מצגות זה כיף ולפעמים אנחנו כותבים וזה כיף. וגם דרמה, כי אם אנחנו עושים כאלה הצגות, אז הבנים קצת מצחיקים.
המורה האהובה עלי: המחנכת שלי, אורלי, כי היא עוזרת לנו ונותנת לנו עצות שיקלו עלינו בלימודים.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם יהיו נחמדים.
אוהבת ללמוד? כן.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? שכולם יקשיבו בשיעור ביחד ורק כשמצביעים ונותנים רשות לדבר, אז מדברים. ועושים את העצות של אורלי, כי זה עוזר ללמוד. כמו למשל, לעשות תרגילים בסדרות, שזה יותר קל לפתור תרגילים.
שיעורי בית: אם זה קשה, אז עוזרים לי, אבל את רוב השיעורים אני עושה לבד.
שיעורי גרמנית: אבא מלמד אותי גרמנית, אבל אני עוד לא יודעת הרבה מילים.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

חשוב שהמורים יהיו נחמדים, הייתי גם לוקחת את הרעיון על שיעור מחשבים, לא צריך ללכת רחוק, מתחילים בללמד אותם את הבסיס באופיס, הרוב לא יודעים להשתמש בו גם בגיל התיכון.