3 הנחות יסוד בתפיסת החינוך של דרך כפר:
1. דרוש כפר שלם לגדל ילד
2. כל ילד זקוק למבוגר משמעותי שיאמין בו
3. החניך כאדם מחפש משמעות
עבר
"תחושת המתבגר/ת: אין עבר-אין מחר. אין חוויות הצלחה מהעבר להישען עליהן, אין תקווה לעתיד טוב יותר מה שמוביל להתנהגות לא מחושבת עם תועלת רגעית חד פעמית" (מתוך הספר עמוד 50)
הטענה היא שיש לעזור לילד להכיר בעבר כדי שיוכל להתפתח בהווה וכדי להשפיע על העתיד, לעצב אותו.
עתיד
כאשר מדברים על העתיד, לא לדבר בצורה שלילית (למשל: אם לא תאכל לא תגדל), לנסות לדבר בצורה חיובית, לשנות את המשמעות ולגרום להם להבין שהעתיד יכול להיות חיובי.
זה תלוי בהם.
על המחנכים והמורים לעזור לתלמידים לטפח את העתיד, לגרום להם להבין שהעתיד אפשרי והם יוכלו להגשים את מה שירצו, עליהם לעבוד בשביל כך אבל זה יהיה שווה את זה.
לאחר שדיברנו איתם על העתיד, חשוב לחשוב גם על מה שקורה אחרי סיום בית הספר, על הליווי שלנו והתפקיד שלנו, האם יש צורך להמשיך בו.
הם מציעים להמשיך ללוות מי שנראה לנו שצריך זאת, בנוסף מציעים לעשות יום הבוגר בו בוגרי בית הספר יגיעו לבקר וידברו עם התלמידים על החוויות שלהם ומה שהם עושים, בצבא או באקדמיה.
בספר הם מציגים מקרים שונים שקרו להם, מדברים על העבר של התלמידים, איך לעזור להם לשתף, על החשיבות בשיתוף הסיפור האישי של אנשי הצוות, איך כל איש צוות העובד במוסד הוא חלק מכפר שלם שיכולים לעזור בחינוך, איך לגרום לתלמידים לחוש שייכות למקום, איך להמשיך את הקשר ועוד.
הספר מחולק לחלקים שונים כאשר כל חלק מדבר על נושא מסויים, בסוף כל חלק יש מעין תקציר אשר מסכם בנקודות את החלק.
ממליצה לאנשי חינוך לקרוא את הספר, בעיקר למנהלים, מנהלות ורצוי גם עובדי חינוך ממשרד החינוך ואגפיו השונים ברשויות.
1. דרוש כפר שלם לגדל ילד
2. כל ילד זקוק למבוגר משמעותי שיאמין בו
3. החניך כאדם מחפש משמעות
עבר
"תחושת המתבגר/ת: אין עבר-אין מחר. אין חוויות הצלחה מהעבר להישען עליהן, אין תקווה לעתיד טוב יותר מה שמוביל להתנהגות לא מחושבת עם תועלת רגעית חד פעמית" (מתוך הספר עמוד 50)
הטענה היא שיש לעזור לילד להכיר בעבר כדי שיוכל להתפתח בהווה וכדי להשפיע על העתיד, לעצב אותו.
עתיד
כאשר מדברים על העתיד, לא לדבר בצורה שלילית (למשל: אם לא תאכל לא תגדל), לנסות לדבר בצורה חיובית, לשנות את המשמעות ולגרום להם להבין שהעתיד יכול להיות חיובי.
זה תלוי בהם.
על המחנכים והמורים לעזור לתלמידים לטפח את העתיד, לגרום להם להבין שהעתיד אפשרי והם יוכלו להגשים את מה שירצו, עליהם לעבוד בשביל כך אבל זה יהיה שווה את זה.
לאחר שדיברנו איתם על העתיד, חשוב לחשוב גם על מה שקורה אחרי סיום בית הספר, על הליווי שלנו והתפקיד שלנו, האם יש צורך להמשיך בו.
הם מציעים להמשיך ללוות מי שנראה לנו שצריך זאת, בנוסף מציעים לעשות יום הבוגר בו בוגרי בית הספר יגיעו לבקר וידברו עם התלמידים על החוויות שלהם ומה שהם עושים, בצבא או באקדמיה.
בספר הם מציגים מקרים שונים שקרו להם, מדברים על העבר של התלמידים, איך לעזור להם לשתף, על החשיבות בשיתוף הסיפור האישי של אנשי הצוות, איך כל איש צוות העובד במוסד הוא חלק מכפר שלם שיכולים לעזור בחינוך, איך לגרום לתלמידים לחוש שייכות למקום, איך להמשיך את הקשר ועוד.
הספר מחולק לחלקים שונים כאשר כל חלק מדבר על נושא מסויים, בסוף כל חלק יש מעין תקציר אשר מסכם בנקודות את החלק.
ממליצה לאנשי חינוך לקרוא את הספר, בעיקר למנהלים, מנהלות ורצוי גם עובדי חינוך ממשרד החינוך ואגפיו השונים ברשויות.
