יום שבת, 16 ביולי 2016

בית הספר שלי - מתוך פרויקט 100 אנשים קטנים של אתר XNET


ציטוט מתוך הכתבה על בית הספר:

בית הספר שלי

בית ספר שקד בקיבוץ שדה אליהו, בעמק המעיינות. זה בית ספר דתי, למרות שאני לא דתי. הלכתי לבית הספר הזה כי יש לי שם בת דודה. אני הולך לבית הספר עם כיפה וציצית. כל יום יש תפילה בבוקר, אבל יש גם הרבה מדעים וטבע ומוזיקה ותיאטרון. בנות יכולות לבוא עם מכנסיים ואין הפרדה בין בנים לבנות. 
מה מיוחד בביה"ס שלי? שזה בית ספר דתי, אבל לא כולם דתיים. אנחנו לומדים הרבה תורה ואת החומשים. כל בוקר אנחנו מתפללים ואנחנו לומדים שירים שהם תפילה. כשיש מלחמות מים באים עם בגד ים צנוע – מכנסיים וחולצה. אני אוהב שיעורי תורה ומשנה, כי יש שירים ואני אוהב לשיר. למשל, אני מאוד אוהב את השיר, "משה, קיבלת תורה מסיני".
המקצוע שאני הכי אוהב: מדעים, כי אני אוהב הרבה חיות ואני אוהב מידע. אני אוהב לדעת. אני אוהב להסתקרן.
המורה האהוב עלי: ישעיה, כי הוא די מצחיק. הוא חבר של אבא שלי והוא מורה למשנה. 
מה הכי חשוב שיהיה במורים?סבלנות בעיקר. אם אני למשל מגיע עם טעות בחוברת, אז שהמורה תסביר ותגיד, יש לך טעות פה ופה ופה ותשלים אותה ואז תבוא אלי. מורה שאין לה סבלנות, לא תגיד לך לתקן. היא רק תגיד תלך לשבת, וזהו. 
אוהב ללמוד? ככה ככה. אני למשל לא אוהב בדרך כלל בחוברות, כשאני צריך לחשב משהו או לעשות משהו שאני לא כל כך אוהב, אבל אני אוהב תורה. 
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? אם תהיה למורים יותר סבלנות ושהמורות יעזרו לנו יותר ולא יהיו כל כך הרבה דברים קשים בלימודים. בכיתה ב' אפשר עוד קצת לעזור ובכיתה ג' – אפשר עוד טיפה לעזור ואז בכיתה ד' קצת פחות לעזור וככה הלאה עד יב', שכבר עושים הכל לבד. 
שיעורי בית: לפעמים אני מכין לבד ולפעמים כשאני צריך עזרה, ההורים באים לעזור לי.

*********************************************************************


מה כדאי לקחת מהכתבה?

צריך שלמורים תהיה סבלנות כלפי התלמידים, לא לכעוס ישר ולהתרגז, להסביר ברוגע את הטעות ולעזור כשצריך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה