אני כבר חמש שנים במערכת החינוך כמורה, ואם נוסיף את 12 השנים בבית הספר יוצא שאני קרוב ל-20 שנה במערכת החינוך.
ראיתי איך המערכת משתנה לאט לאט, אבל מה שראיתי בחמש שנים האחרונות היו שינויים גדולים שלוקחים בדרך כלל יותר זמן.
ראיתי את עליית הסמארטפונים ואת ירידת הלימודים.
אני נכנסת כיום לכיתת לימוד וכל התלמידים יושבים במקום עם הטלפונים שלהם, אף אחד כמעט לא מרים את העיניים מהמסך, באותה מידה יכולתי לא להיכנס בכלל או לצאת ואף אחד לא היה שם לב.
התפתחנו טכנולוגית, יש כיום סמארטפונים, אפליקציות, מחשבים, משחקים ועוד טכנולוגיות מדהימות שיכולות לשמש ללמידה, אבל משום מה מבחינת הלימוד אנחנו לא רק עומדים במקום אלא הולכים אחורה.
התלמידים כיום לא כותבים כמעט בכתב יד, לא טורחים להגיע עם מחברת לבית הספר ולצערי גם לא מקשיבים למורים ולמורות.
אני אומנם מכלילה על כלל התלמידים, ברור לי שיש תלמידים שרוצים ללמוד והבינו שלמידה זה כיף, כולנו לומדים כל החיים, אז איך בדיוק הפכה הלמידה למשהו בלתי נסבל ולא נחשב??
לדעתי האישית זה התחיל ברגע שהתחילו לעשות מבחנים, על פניו אין בעיה עם מבחן מכיוון שצריכה להיות דרך כלשהי לבדוק האם הילדים למדו והפנימו את החומר. הבעיה התחילה כשנכנסו הציונים, כשהתחילו למדוד את התלמידים לפי הציונים שלהם ויש רמות של הצלחה.
פה מערכת החינוך נכשלה, השינוי צריך לבוא מתוכנו! ממערכת החינוך עצמה. כמה הצעות שלי:
1. להפסיק עם הציונים - כשמעריכים ילד לפי מספר, הוא מרגיש כמו המספר. אם תלמיד קיבל 100 הוא מרגיש 100, אם תלמיד יקבל פחות או נכשל, כך הוא ירגיש.
יש להפסיק לתת ציונים במספרים, צריך להתחיל לתת הערכה מילולית על התוצרים של התלמידים. ובכלל להוציא מהלקסיקון את המילה "נכשל", זה הדבר שהכי מוריד תלמיד.
הגיע הזמן שנבין שכל ילד הוא עולם ומלואו, אי אפשר שכולם יקבלו 100 וזה גם לא אמור להיות ככה. כל ילד יש לו את הדברים שבהם הוא יותר טוב ודברים שהוא פחות טוב, זה בסדר גמור ונורמלי לחלוטין.
2. לשנות את צורות ההערכה של התלמיד - אם עד עכשיו היו מבחנים, אז לשנות, להוסיף למבחנים, עבודות ועוד. דרכים אחרות בהן נוכל להעריך האם התלמיד למד והפנים את החומר.
3. שינוי צורת הלמידה - כל תלמיד מתאים לו משהו אחר. קודם כל יש ללמד את התלמידים ללמוד לבד, ידע זה כוח ואם הם ידעו ללמוד לבד אז יהיה להם יותר קל. אין צורך לבטל את משרת המורה. המורה יהיה מעין מדריך, יעזור להם עם הלימוד, יכוון אותם. לנסות צורות שונות של למידה, יש מצגות, סרטוני הסבר, שאלוני תרגול ועוד.
דווקא הדור של היום רוצה שנכתיב לו את הסיכומים וזהו, רובם לא מעוניינים לשמוע מעבר, הם לא רוצים לתרגל לבד קריאה ולמידה. משום מה רוצים להעתיק כמו תוכי מהלוח ולהקיא את החומר במבחן. זאת לא למידה!!
4. לשנות את המקצועות הנלמדים - כיום יש דגש מאוד גדול, בעיקר בתיכון, על מקצועות מתמטיקה ואנגלית. צריך לשנות זאת, להשאיר רק את מקצוע האנגלית והעברית כחובה, כל השאר רשות, התלמיד בונה לעצמו מערכת לימוד, כמו באוניברסיטה.
בשנים האחרונות המתמטיקה הפכה להיות הכרח ולא ברור לי למה. רוב מה שלומדים במתמטיקה לא ישים בעולם האמיתי אלא אם זו בדיוק העבודה שלי, לכן אפשר להפוך אותה למקצוע רשות.
5. לרענן שורות - ישנם מורים עייפים ושחוקים, לשקול להוציא לפנסיה מוקדמת או להעביר יותר קורסים והשתלמויות למורים שיעזרו להם להתמודד. מה שמוביל לסעיף הבא...
6. השתלמויות למורים - כיום רוב ההשתלמויות לא יעילות או מעניינות. הרוב עושים כדי לקבל גמול וכסף. הגיע הזמן לשנות זאת, לעשות השתלמויות שילמדו אותנו איך להעביר את החומר בצורה מעניינת ורצוי שזה יהיה דרך ניסוי וטעיה, לא ללמוד תיאוריות.
בנוסף רצוי להכניס השתלמויות בית ספריות שילמדו את המורים על החיים של התלמידים, ללמוד על האפליקציות שבהן התלמידים משתמשים, ללמוד על תחומי העניין שלהם. גם אם זה לא מעניין את המורים זה יעזור לנו להבין את עולם התוכן של התלמידים ובכך לקרב אותנו אליהם.
ולבסוף - צריך מחוייבות של כולם לתהליך! מורים, מורות, תלמידים, תלמידות וההורים שלהם.
ישנם מורים אשר דואגים יותר למשרה שלהם וחס חלילה שלא יורידו להם בשעות הוראה ומהמשכורת ולכן מטרפדים ומתנגדים לכל מהלך שיכול לשפר את מערכת החינוך בארץ וכמובן את החיים של דור העתיד
ראיתי איך המערכת משתנה לאט לאט, אבל מה שראיתי בחמש שנים האחרונות היו שינויים גדולים שלוקחים בדרך כלל יותר זמן.
ראיתי את עליית הסמארטפונים ואת ירידת הלימודים.
אני נכנסת כיום לכיתת לימוד וכל התלמידים יושבים במקום עם הטלפונים שלהם, אף אחד כמעט לא מרים את העיניים מהמסך, באותה מידה יכולתי לא להיכנס בכלל או לצאת ואף אחד לא היה שם לב.
התפתחנו טכנולוגית, יש כיום סמארטפונים, אפליקציות, מחשבים, משחקים ועוד טכנולוגיות מדהימות שיכולות לשמש ללמידה, אבל משום מה מבחינת הלימוד אנחנו לא רק עומדים במקום אלא הולכים אחורה.
התלמידים כיום לא כותבים כמעט בכתב יד, לא טורחים להגיע עם מחברת לבית הספר ולצערי גם לא מקשיבים למורים ולמורות.
אני אומנם מכלילה על כלל התלמידים, ברור לי שיש תלמידים שרוצים ללמוד והבינו שלמידה זה כיף, כולנו לומדים כל החיים, אז איך בדיוק הפכה הלמידה למשהו בלתי נסבל ולא נחשב??
לדעתי האישית זה התחיל ברגע שהתחילו לעשות מבחנים, על פניו אין בעיה עם מבחן מכיוון שצריכה להיות דרך כלשהי לבדוק האם הילדים למדו והפנימו את החומר. הבעיה התחילה כשנכנסו הציונים, כשהתחילו למדוד את התלמידים לפי הציונים שלהם ויש רמות של הצלחה.
פה מערכת החינוך נכשלה, השינוי צריך לבוא מתוכנו! ממערכת החינוך עצמה. כמה הצעות שלי:
1. להפסיק עם הציונים - כשמעריכים ילד לפי מספר, הוא מרגיש כמו המספר. אם תלמיד קיבל 100 הוא מרגיש 100, אם תלמיד יקבל פחות או נכשל, כך הוא ירגיש.
יש להפסיק לתת ציונים במספרים, צריך להתחיל לתת הערכה מילולית על התוצרים של התלמידים. ובכלל להוציא מהלקסיקון את המילה "נכשל", זה הדבר שהכי מוריד תלמיד.
הגיע הזמן שנבין שכל ילד הוא עולם ומלואו, אי אפשר שכולם יקבלו 100 וזה גם לא אמור להיות ככה. כל ילד יש לו את הדברים שבהם הוא יותר טוב ודברים שהוא פחות טוב, זה בסדר גמור ונורמלי לחלוטין.
2. לשנות את צורות ההערכה של התלמיד - אם עד עכשיו היו מבחנים, אז לשנות, להוסיף למבחנים, עבודות ועוד. דרכים אחרות בהן נוכל להעריך האם התלמיד למד והפנים את החומר.
3. שינוי צורת הלמידה - כל תלמיד מתאים לו משהו אחר. קודם כל יש ללמד את התלמידים ללמוד לבד, ידע זה כוח ואם הם ידעו ללמוד לבד אז יהיה להם יותר קל. אין צורך לבטל את משרת המורה. המורה יהיה מעין מדריך, יעזור להם עם הלימוד, יכוון אותם. לנסות צורות שונות של למידה, יש מצגות, סרטוני הסבר, שאלוני תרגול ועוד.
דווקא הדור של היום רוצה שנכתיב לו את הסיכומים וזהו, רובם לא מעוניינים לשמוע מעבר, הם לא רוצים לתרגל לבד קריאה ולמידה. משום מה רוצים להעתיק כמו תוכי מהלוח ולהקיא את החומר במבחן. זאת לא למידה!!
4. לשנות את המקצועות הנלמדים - כיום יש דגש מאוד גדול, בעיקר בתיכון, על מקצועות מתמטיקה ואנגלית. צריך לשנות זאת, להשאיר רק את מקצוע האנגלית והעברית כחובה, כל השאר רשות, התלמיד בונה לעצמו מערכת לימוד, כמו באוניברסיטה.
בשנים האחרונות המתמטיקה הפכה להיות הכרח ולא ברור לי למה. רוב מה שלומדים במתמטיקה לא ישים בעולם האמיתי אלא אם זו בדיוק העבודה שלי, לכן אפשר להפוך אותה למקצוע רשות.
5. לרענן שורות - ישנם מורים עייפים ושחוקים, לשקול להוציא לפנסיה מוקדמת או להעביר יותר קורסים והשתלמויות למורים שיעזרו להם להתמודד. מה שמוביל לסעיף הבא...
6. השתלמויות למורים - כיום רוב ההשתלמויות לא יעילות או מעניינות. הרוב עושים כדי לקבל גמול וכסף. הגיע הזמן לשנות זאת, לעשות השתלמויות שילמדו אותנו איך להעביר את החומר בצורה מעניינת ורצוי שזה יהיה דרך ניסוי וטעיה, לא ללמוד תיאוריות.
בנוסף רצוי להכניס השתלמויות בית ספריות שילמדו את המורים על החיים של התלמידים, ללמוד על האפליקציות שבהן התלמידים משתמשים, ללמוד על תחומי העניין שלהם. גם אם זה לא מעניין את המורים זה יעזור לנו להבין את עולם התוכן של התלמידים ובכך לקרב אותנו אליהם.
ולבסוף - צריך מחוייבות של כולם לתהליך! מורים, מורות, תלמידים, תלמידות וההורים שלהם.
ישנם מורים אשר דואגים יותר למשרה שלהם וחס חלילה שלא יורידו להם בשעות הוראה ומהמשכורת ולכן מטרפדים ומתנגדים לכל מהלך שיכול לשפר את מערכת החינוך בארץ וכמובן את החיים של דור העתיד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה