יום שלישי, 18 באפריל 2017

מערך שיעור - יום השואה ושני סיפורי השמדת עם בתנ"ך

בעוד כמה ימים יהיה יום השואה, חשבתי על רעיון איך לדבר איתם על הנושא וגם לקשר את זה לתנ"ך.

פתיחת השיעור
במהלך קריאת הסיפורים בתנ"ך אנחנו קוראים על כל מיני התנכלויות כלפי בני ישראל אולם רובן נעשות מתוך המצב הקיים של עם שכובש עם ואדמה, סכסוכים ועוד, אך יש סיפור אחד שזכור לכולנו (ואם אני לא טועה הוא הראשון בתנ"ך) שמספר על רצון להשמיד את העם שלנו רק משום שאין להם אותם מנהגים.

הסיפור של בני ישראל במצרים.

בשלב הזה אפשר לשאול את התלמידים מה הם זוכרים מהסיפור (הייתי שואלת אותם בצורה שחוזרת להתחלה):
  • איך יצאו בני ישראל ממצרים?
  • מדוע הביא ה' מכות על המצרים?
  • מדוע משה מבקש מפרעה לשלוח את העם?
  • מדוע שלח ה' את משה?
  • איך בכלל הגיעו בני ישראל למצרים?
לספר להם בקצרה את הסיפור: בזמנו של יעקב ובניו היה רעב בארץ וכמו אבותיו לפניו, יעקב וכל משפחתו ירדו למצרים, הם נשארו שם. לאחר כמה שנים קם מלך חדש שלא הכיר את יוסף ומשפחתו, מכיוון שבני ישראל התרבו מאוד הוא חש מאוים ולכן רצה להשמיד אותם, הוא ניסה להטיל עליהם סנקציות, העביד אותם, העניש אותם, בידד אותם ולבסוף הוציא חוק הדורש במפורש להשמיד ולהרוג אותם.

400 שנה היו בני ישראל עבדים במצרים (אפשר להזכיר לתלמידים שה' ניבא על זה לאברהם) לנו כאנשים חופשיים החיים כיום זה נשמע מוזר איך אף אחד לא מתקומם, אבל כאשר מתחילים בחקיקת חוקים שיטתית, ובנוסף אנשים נולדים לתוך המציאות של עבדות, קשה לשנות את המחשבה.
יש לזכור שהעם שיצא ביציאת מצרים זה עם של עבדים, הם נולדו לחיי עבדות וזה מה שהכירו כל חייהם. גם פרעה שהעביד אותם ולאחר מכן כנראה צאצאיו זו כבר הייתה עובדה מוגמרת שיש עם שהוא העבד של מצרים.

ניתן אפילו להקריא פסוקים:

ט וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  
י הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ
(שמות א' 9-10)

בפסוקים אלו אנו רואים את הסיבה להתנהגות של פרעה. הוא חושש מכך שעם ישראל גדול ויום אחד ימרוד בו.
זו אגב שורש הבעיה של רוב המלחמות, אי הבנה ושגעון גדלות.
אם פרעה היה מדבר עם מנהיגי העם אולי היה מגלה שטוב להם במצרים, הם רוצים וחושב להם לשתף פעולה עם מצרים...

כדי להכניע את בני ישראל פרעה מחוקק שורת חוקים:
  • וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם
  • וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס (בני ישראל לא בנו את הפירמידות...)
  • וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ.
  •  וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה--אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ.
אולם למרות כל העינויים האלו בני ישראל ממשיכים להתרבות: 

 וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

פרעה רואה שדרך העינויים לא עוזרת והוא חושב על דרך חדשה להשמיד את העם. הוא מבקש מהמיילדות (הנשים העוזרות לנשים היולדות ללדת) כאשר הן רואות שנולד בן, להרוג אותו מיד!

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.  
 וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.

המיילדות שחוששות מאלוהים לא עושות זאת.

לבסוף פרעה עובר לצוות על כל עמו שיש להרוג את כל הבנים ואת הבנות להחיות.

וַיְצַו פַּרְעֹה,  לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן

מדוע יש דרישה להשמיד את הגברים? בגלל התפיסה שהגברים הם החזקים יותר והם אלו שיילחמו במידת הצורך לעומת הנשים.

בשמות פרק ה' משה מגיע עם אהרון אחיו לפרעה ודורש לשחרר את העם כדי שיחגגו לאלוהים שלהם במדבר
מכאן מתחילה שוב מלחמת אגו, פרעה לא מוכן שיגידו לו מה לעשות ומעניש את העם שגם ככה סובל, הוא מעביד אותם עוד יותר קשה. לבסוף לאחר עשר מכות שבגללן המצרים סובלים פרעה משחרר את בני ישראל, לא לפני שהוא שוב מתחרט ורודף אחריהם.

לסיכום - ניתן לראות בסיפור בני ישראל במצרים את המקרה הראשון בתנ"ך של רצון להשמיד את בני ישראל רק משום שהם שייכים לעם מסויים.

המקרה השני שהכי מוכר הוא כמובן סיפור מגילת אסתר שקראנו בפורים. גם שם יש רצון להשמיד עם שלם, העם היהודי, וגם שם זה בעיקר מתוך חשש ואגו.
במגילת אסתר הכל התחיל מכך שמרדכי היהודי סירב להשתחוות להמן האגגי...

אם כן אנו רואים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, שנאמר בהגדת פסח אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה