מקור החג בתנ"ך
כו וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַה'
כח וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
ל וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
(ויקרא כ"ג 26-32)
מטרת החג לפי התורה
לכפר על החטאים ע"י התענות הנפש.
מצוות החג לפי התורה
- לא לעשות כל מלאכה - וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
- להקריב קורבן לה' - וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַה'
- לענות את נפשותיכם - וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם
על פי התורה יום הכיפורים חל בעשור לחודש השביעי. בתורה אין לחודשים שמות עדיין (הפעם הראשונה זה במגילת אסתר), החודשים מוזכרים לפי הסדר שלהם. בנוסף, החודש הראשון בתנ"ך הוא ניסן לכן החודש השביעי הוא תשרי.
ט' בתשרי עד י' בתשרי הוא יום הכיפורים.
המצווה היא להתענות בנפש כדי לכפר החטאים. לא נאמר בתורה כיצד יש לכפר על החטאים, כיצד יש להתענות ועוד. המנהגים המוכרים לנו כיום נכתבו בתקופה יותר מאוחרת.
יש לציין שגם לא נכתב על אילו חטאים יש לכפר ומה נחשב לחטא.
הצום הוא מערב עד ערב. זאת אומרת משקיעת החמה עד לשקיעת החמה ביום שאחרי.
מתוך הפסוקים האלו ופסוקים אחרים המדברים על התענות הנפש הסיקו כיצד יש לענות את הגוף על מנת לענות את הנפש. בנוסף, כיום יש נושאים אחרים הקשורים ליום הכיפורים כמו סליחה, תיקון וחזרה בתשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה