האימפריה הפרסית מנתה כ-120 מדינות, לפי הכתוב, ובראשה עמד המלך אחשוורוש ועיר הבירה הייתה שושן.
בשנה השלישית למלכותו, אחשוורוש עשה מתשה לכל השרים שלו, העבדים שלו ועוד. מטרת המשתה הייתה להראות את העושר של מלכותו ואת התפארת שלו.
בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ (פס' 4)
והמשתה נמשך 180 יום.
יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם (פס' 4)
כאשר נגמרו ימי המשתה הגדול, אחשוורוש המלך עשה עוד משתה קטן לכל אלו שנמצאים בשושן הבירה במשך שבעה ימים, בחצר הגינה שלו.
בשנה השלישית למלכותו, אחשוורוש עשה מתשה לכל השרים שלו, העבדים שלו ועוד. מטרת המשתה הייתה להראות את העושר של מלכותו ואת התפארת שלו.
בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ (פס' 4)
והמשתה נמשך 180 יום.
יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם (פס' 4)
כאשר נגמרו ימי המשתה הגדול, אחשוורוש המלך עשה עוד משתה קטן לכל אלו שנמצאים בשושן הבירה במשך שבעה ימים, בחצר הגינה שלו.
מכל התיאורים האלו אנו מבינים שהאימפריה הפרסית הייתה אימפריה גדולה מאוד ועשירה ביותר, המלך עושה משתה במשך 120 יום! ולאחר מכן עוד משתה רק לאנשי העיר שושן.
הביטוי מקטן ועד גדול הכוונה לכולם.
מקומות נוספים בהם הוא מופיע:
וְאֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-פֶּתַח הַבַּיִת, הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן, וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפָּתַח. (בראשית י"ט 11)
וַיִּשְׁבּוּ אֶת-הַנָּשִׁים אֲשֶׁר-בָּהּ מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ; וַיִּנְהֲגוּ, וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם. (שמואל א', ל' 2)
ויקמו כל-העם מקטן ועד-גדול, ושרי החילים, ויבאו, מצרים: כי יראו, מפני כשדים (מלכים ב', כ"ה 26)
לָכֵן אֶתֵּן אֶת-נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים, שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים--כִּי מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע: מִנָּבִיא, וְעַד-כֹּהֵן--כֻּלֹּה, עֹשֶׂה שָּׁקֶר (ירמיהו ח' 10)
הביטוי מקטן ועד גדול הכוונה לכולם.
מקומות נוספים בהם הוא מופיע:
וְאֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-פֶּתַח הַבַּיִת, הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן, וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפָּתַח. (בראשית י"ט 11)
וַיִּשְׁבּוּ אֶת-הַנָּשִׁים אֲשֶׁר-בָּהּ מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ; וַיִּנְהֲגוּ, וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם. (שמואל א', ל' 2)
ויקמו כל-העם מקטן ועד-גדול, ושרי החילים, ויבאו, מצרים: כי יראו, מפני כשדים (מלכים ב', כ"ה 26)
לָכֵן אֶתֵּן אֶת-נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים, שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים--כִּי מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע: מִנָּבִיא, וְעַד-כֹּהֵן--כֻּלֹּה, עֹשֶׂה שָּׁקֶר (ירמיהו ח' 10)
בפסוק 9 מספרים לנו שגם ושתי המלכה החליטה לעשות משתה משלה, משתה רק לנשים. מדוע מספרים לנו זאת? מכיוון שיש כאן רמז למה שעתיד להתרחש בהמשך.
ביום השביעי, כאשר המלך אחשוורוש שיכור (כטוב לב המלך ביין) הוא רוצה להביא את ושתי לפני כל המוזמנים של המשתה ולהראות לכולם כמה היא יפה. לכן מספרים לנו בפסוק הקודם שושתי עושה משתה נשים משלה, היא לא נמצאת עם המלך במשתה שלו ולכן יש צורך להביא אותה.
ושתי מסרבת לבוא למשתה שלו. אחשוורוש מתעצבן עליה ודורש מיד מהחכמים שלו שייחשבו על עונש מתאים למי שהפרה את ציווי המלך. מדוע סירבה ושתי להגיע למשתה?
ממוכן, אחד השרים אומר שבכך שושתי לא באה למשתה של המלך כפי שנצטוותה יש פגיעה לא רק במלך עצמו אלא גם בכל שריו ובכל המדינות של אחשוורוש. ממוכן יודע כנראה על אילו כפתורים ללחוץ אצל אחשוורוש. הרי ראינו בתחילת הפרק שהמלך אוהב להתרברב במה שיש לו, כמה הוא גדול, עשיר ומפואר, לכן הוא רצה להתרברב גם בושתי, אך נגרמה לו בושה. ממוכן אומר שיש לטפל בעניין מיד אחרת כל הנשים במדינות יתחילו לזלזל בבעלים שלהן כשהן יישמעו מה ושתי עשתה.
העונש שהוא מציע הוא לקיחת המלכות מידי ושתי ולהעביר אותה למישהי אחרת. למצוא מלכה חדשה במקום ושתי.
המלך מסכים ושולח מכתבים לכל המדינות שלו, כל מדינה בשפתה שכתוב בהם שכל איש יכול לעשות מה שהוא רוצה בביתו ובני הבית חייבים לציית לו.
לקריאה נוספת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה