(א)וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה:
(ב)וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
(ג)אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה פֶּן-אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:
(ד)וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלא-שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו:
(ה)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה אֱמֹר אֶל-בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל אַתֶּם עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶֹה-לָּךְ:
(ו)וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב:
לאחר חטא העגל אלוהים כועס ומעניש אותם בכך שהם לא יזכו להיכנס לארץ המובטחת אלא הצאצאים שלהם.
(ז)וּמשֶׁה יִקַּח אֶת-הָאֹהֶל וְנָטָה-לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן-הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל-מְבַקֵּשׁ יְהֹוָה יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:
(ח)וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל-הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל-הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד-בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה: (ט)וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם-משֶׁה:
(י)וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ:
(יא)וְדִבֶּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל-הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר לא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:
(יב)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-יְהֹוָה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:
(יג)וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:
(יד)וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ:
(טו)וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם-אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל-תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:
(טז)וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל-הָעָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה:
(יז)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶֹה כִּי-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:
(יח)וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת-כְּבֹדֶךָ:
(יט)וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָֹה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
(כ)וַיֹּאמֶר לא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי כִּי לא-יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:
(כא)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל-הַצּוּר:
(כב)וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַֹמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַֹכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד-עָבְרִי:
(כג)וַהֲסִרֹתִי אֶת-כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת-אֲחֹרָי וּפָנַי לא יֵרָאוּ:
משה לוקח את האוהל ושם אותו מחוץ למחנה, כך שכל מי שרוצה לדבר עם אלוהים צריך לצאת מחוץ למחנה ולבוא לאוהל מועד.
באוהל מועד אלוהים מתגלה למשה בצורת עמוד ענן, שם משה אומר לו שאלוהים לא אמר לאן הוא לוקח אותם.
אלוהים אומר לו שילך אחריו ולא ידאג. משה מבקש לראות את פני אלוהים אולם אלוהים אומר לו שאף אדם לא יראה את פניו ויישאר חי.
(ב)וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
(ג)אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה פֶּן-אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:
(ד)וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלא-שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו:
(ה)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה אֱמֹר אֶל-בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל אַתֶּם עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶֹה-לָּךְ:
(ו)וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב:
לאחר חטא העגל אלוהים כועס ומעניש אותם בכך שהם לא יזכו להיכנס לארץ המובטחת אלא הצאצאים שלהם.
(ז)וּמשֶׁה יִקַּח אֶת-הָאֹהֶל וְנָטָה-לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן-הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל-מְבַקֵּשׁ יְהֹוָה יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:
(ח)וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל-הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל-הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד-בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה: (ט)וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם-משֶׁה:
(י)וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ:
(יא)וְדִבֶּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל-הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר לא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:
(יב)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-יְהֹוָה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:
(יג)וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:
(יד)וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ:
(טו)וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם-אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל-תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:
(טז)וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל-הָעָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה:
(יז)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶֹה כִּי-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:
(יח)וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת-כְּבֹדֶךָ:
(יט)וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָֹה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
(כ)וַיֹּאמֶר לא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי כִּי לא-יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:
(כא)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל-הַצּוּר:
(כב)וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַֹמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַֹכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד-עָבְרִי:
(כג)וַהֲסִרֹתִי אֶת-כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת-אֲחֹרָי וּפָנַי לא יֵרָאוּ:
משה לוקח את האוהל ושם אותו מחוץ למחנה, כך שכל מי שרוצה לדבר עם אלוהים צריך לצאת מחוץ למחנה ולבוא לאוהל מועד.
באוהל מועד אלוהים מתגלה למשה בצורת עמוד ענן, שם משה אומר לו שאלוהים לא אמר לאן הוא לוקח אותם.
אלוהים אומר לו שילך אחריו ולא ידאג. משה מבקש לראות את פני אלוהים אולם אלוהים אומר לו שאף אדם לא יראה את פניו ויישאר חי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה