(א)וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(ב)רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
(ג)וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה:
(ד)לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת:
(ה)וּבַחֲרשֶׁת אֶבֶן לְמַלּאת וּבַחֲרשֶׁת עֵץ לַעֲשֹוֹת בְּכָל-מְלָאכָה:
(ו)וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשֹוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ:
(ז)אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת-הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת-הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל-כְּלֵי הָאֹהֶל:
(ח)וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן וְאֶת-כֵּלָיו וְאֶת-הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת-כָּל-כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת:
(ט)וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיּוֹר וְאֶת-כַּנּוֹ:
(י)וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן:
(יא)וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת-קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוִּיתִךָ יַעֲשֹוּ:
אלוהים אומר למשה שייקח את בצלאל בן אורי בן חור לשבט יהודה ואת אהליאב בן אחיסמך לשבט דן וה' ייתן להם תבונה וחוכמה לדעת כל מלאכה והם יכינו את אוהל מועד ואת הארון ואת המשכן ואת הכלים והמזבח והכל.
(יב)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(יג)וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדִּשְׁכֶם:
(יד)וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל-הָעֹשֶֹה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ:
(טו)שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶֹה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָֹה כָּל-הָעֹשֶֹה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת:
(טז)וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת לַעֲשֹוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם:
(יז)בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָֹה יְהוָֹה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
(יח)וַיִּתֵּן אֶל-משֶׁה כְּכַלּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלהִים:
אלוהים אומר למשה שידבר לבני ישראל ויגיד להם שישמרו את השבת כי היא אות (סימן) בין אלוהים לבין בני ישראל כי הם קדושים לה'.
מי שיחלל את השבת ימות, אסור לעשות כל מלאכה והעושה מלאכה בשבת יש לנדות אותו מהעם.
כאשר סיים ה' לדבר עם משה בהר סיני הוא נתן לו שני לוחות עדות אבן הכתובים באצבע אלוהים.
(ב)רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
(ג)וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה:
(ד)לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת:
(ה)וּבַחֲרשֶׁת אֶבֶן לְמַלּאת וּבַחֲרשֶׁת עֵץ לַעֲשֹוֹת בְּכָל-מְלָאכָה:
(ו)וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשֹוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ:
(ז)אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת-הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת-הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל-כְּלֵי הָאֹהֶל:
(ח)וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן וְאֶת-כֵּלָיו וְאֶת-הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת-כָּל-כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת:
(ט)וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיּוֹר וְאֶת-כַּנּוֹ:
(י)וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן:
(יא)וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת-קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוִּיתִךָ יַעֲשֹוּ:
אלוהים אומר למשה שייקח את בצלאל בן אורי בן חור לשבט יהודה ואת אהליאב בן אחיסמך לשבט דן וה' ייתן להם תבונה וחוכמה לדעת כל מלאכה והם יכינו את אוהל מועד ואת הארון ואת המשכן ואת הכלים והמזבח והכל.
(יב)וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:
(יג)וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדִּשְׁכֶם:
(יד)וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל-הָעֹשֶֹה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ:
(טו)שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶֹה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָֹה כָּל-הָעֹשֶֹה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת:
(טז)וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת לַעֲשֹוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם:
(יז)בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָֹה יְהוָֹה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
(יח)וַיִּתֵּן אֶל-משֶׁה כְּכַלּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלהִים:
אלוהים אומר למשה שידבר לבני ישראל ויגיד להם שישמרו את השבת כי היא אות (סימן) בין אלוהים לבין בני ישראל כי הם קדושים לה'.
מי שיחלל את השבת ימות, אסור לעשות כל מלאכה והעושה מלאכה בשבת יש לנדות אותו מהעם.
כאשר סיים ה' לדבר עם משה בהר סיני הוא נתן לו שני לוחות עדות אבן הכתובים באצבע אלוהים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה