פסוקים שהפכו לשירים - אירועים דתיים

שירים ששרים באירועים דתיים:

"אם אשכחך ירושלים..." - לקוח מתוך מזמור תהילים קל"ז ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן, וְקוֹל כַּלָּה - לקוח מתוך ספר ירמיהו כ"ה. יש לציין שהפסוק שהפך לשיר משמח באירוסין וחתונות במקור מדבר על מציאות עגומה, מציאות שבה ירמיהו אומר כי כעונש על מעשיהם של ישראל ה' יעניש אותם. חלק מהעונש יהיה שלא יהיה יותר קולות שמחה של חתונה

וזה הקטע המלא מתוך הפרק:
 ח לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: יַעַן, אֲשֶׁר לֹא-שְׁמַעְתֶּם אֶת-דְּבָרָי.
ט הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת-כָּל-מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן נְאֻם-יְהוָה, וְאֶל-נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל עַבְדִּי, וַהֲבִאֹתִים עַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל-יֹשְׁבֶיהָ, וְעַל כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב; וְהַחֲרַמְתִּים--וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה, וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם.
י וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן, וְקוֹל כַּלָּה--קוֹל רֵחַיִם, וְאוֹר נֵר.
יא וְהָיְתָה כָּל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה; וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל--שִׁבְעִים שָׁנָה.
יב וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל-מֶלֶךְ-בָּבֶל וְעַל-הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם-ה', אֶת-עֲו‍ֹנָם--וְעַל-אֶרֶץ כַּשְׂדִּים; וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ, לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם.
יג והבאותי (וְהֵבֵאתִי) עַל-הָאָרֶץ הַהִיא, אֶת-כָּל-דְּבָרַי אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ--אֵת כָּל-הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה, אֲשֶׁר-נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל-כָּל-הַגּוֹיִם.
יד כִּי עָבְדוּ-בָם גַּם-הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים, וּמְלָכִים גְּדוֹלִים; וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם, וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.  

אולם אותם פסוקים אשר שרים אותם בשמחה באירועים מופיע לאחר מכן בירמיהו פרק ל"ג:
י כֹּה אָמַר ה', עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה--בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב, וּמֵאֵין בְּהֵמָה. 
יא קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-ה' צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה': כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּת-הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר ה'.

בקטע זה דווקא יש עידוד. אם בפרק כ"ה היה איום שהארץ תהיה שוממה וחרבה ולא יישמעו בה יותר קולות שמחה של חתונה, בפרק ל"ג ירמיהו מנבא על עתיד טוב, עתיד בו יישמעו קולות שמחה של חתונה דווקא בארץ החרבה הזו כנגד כל הסיכויים.

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. (בראשית ל"ב 25)