התמונה הזאת רצה בזמן האחרון ברשת ומביעה בעצם מחאה של תלמידים על שיטת החינוך הקיימת.
אני חייבת לציין שאני מסכימה איתם, יש מקום לשינוי. כמורה הייתי רוצה לשים יותר דגש על ערכים, חינוך וללמד את התלמידים ללמוד לבד אבל אני מרגישה גם את הלחץ להספיק את החומר, להספיק לעשות מבחנים, ללמד כמו שצריך ועוד.
למה נועדו מבחנים?
מבחנים נועדו לבחון את התלמידים האם הם הבינו את החומר הנלמד ולבדוק כיצד הם מיישמים אותו.
בפועל המבחנים הפכו להיות משהו שצריך לשנן בשבילו את החומר בעל פה, לזכור הרבה ולהקיא אותו במבחן. אין ספק שכדי לדעת מי מתקשה ומי לא יש לתת שאלות זהות לכל התלמידים בכיתה וכך אני יכולה לדעת לזהות מי מתקשה, אם כולם ענו על השאלה כמו שצריך ויש אחת שלא למשל.
מצד שני בתור מורה ממש קשה לי לקרוא 30 מבחנים שכולם בחרו פחות או יותר את אותן שאלות ולקרוא שוב ושוב את אותן תשובות. זה לא תורם כלום.
יש מקום לשינוי השיטה!
כיום משרד החינוך מנסה לשנות זאת על ידי צמצום משקל הבגרויות ולהוסיף עבודות חקר. זה מצויין בתור התחלה, מקווה שבעתיד יבטלו את הבגרויות לחלוטין.
כמה הצעות לשיפור:
1) להפסיק את המיצ"בים, פיז"ה, בגרויות ודומיהם. זה לא תורם לאף אחד ההשוואה הזאת למדינות אחרות בעולם ולהשוות בין עיר לעיר. בואו לא נשכח שלכל מדינה יש את האוכלוסיה שמאפיינת אותה והתרבות שלה ולכן מן הסתם התוצאות תמיד יהיו שונות.
דבר שני להשוות בין עיר לעיר בארץ גם מיותר מכיוון שאין מה להשוות בין דימונה לתל אביב ורחובות לטבריה. גם בארץ יש לכל עיר את האוכלוסיה המרכיבה אותה והיא גם משפיעה על התוצאות, לכן אין מה להשוות.
ההשוואה גורמת לתלמידים ולמורים להיכנס למירוץ של מצויינות שבסופו של דבר יפגע בכולנו. יש דרכים אחרות לחתור למצויינות וללמד את התלמידים לשם כך.
2) יש לבטל את המבחנים בכלל. התלמידים משקיעים המון זמן מיותר ללמידה שהיא לטווח קצר, אחרי המבחן הם שוכחים הכל. תחילה המטרה של הלימוד הייתה כדי שיהיה להם ידע, לאן זה נעלם?
מה לעשות במקום מבחנים? עבודות. כל תלמיד בוחר נושא הקשור לתחום הלימוד ועושה עליו עבודה מחקרית. הוא יחפש מאמרים, יחפש חומר, יראה בעבודה כיצד הוא הפנים את מה שלמד במהלך השנה ועל זה הוא יקבל ציון.
3) אולי כדאי לשקול בכלל לבטל את עניין הציונים ולהפוך את ההערכה של התלמיד למילולית. כן, הרבה מורים יתנגדו לכך מכיוון שזה הכי קל להעריך את התלמיד מבחינה מספרית: התלמיד הזה הוא 80, זה 50.
ברגע שמבטלים את הציונים התלמידים ירגישו יותר טוב עם עצמם, הם יפסיקו גם להשוות את עצמם אחד לשני. ואם תלמיד קיבל 50 זה לא מעיד כלל על התנהגותו והיכולת שלו.
בנוסף הערכה מילולית תדרוש מהמורה להשקיע יותר בקשר עם התלמיד ובהיכרות איתו, גם התלמיד מצידו יעריך יותר את המורה שהשקיע מזמנו וכתב עליו כמה מילים שמביעות את דעתו.
לסיכום, יש לנו עוד דרך ארוכה בחינוך כדי שבאמת תהיה למידה משמעותית כמו ששר החינוך פירון רוצה אבל אני מאמינה שעם שיתוף פעולה מתאים ואורך רוח נוכל להגיע לכך לבסוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה